באפריל 2012 ניתן פס"ד למזונות זמניים בבימ"ש לענייני משפחה ת"א. דמי המזונות ל-3 הבנות נקבע ע"ס 4200 ש"ח, בנוסף דמי מדור בסך 800 ש"ח- החזר משכנתא. תוקף החיוב - החל מיום 30.10.2011. צמוד למדד. החייב יישא בכל הוצאות אחזקת הבית: ארנונה, מים, חשמל, גז, אגרת רדיו וטלויזיה, ועד בית, טלפון קווי. עוד קובע פסק הדין, החייב רשאי להפחית מדמי המזונות סכומים ששולמו לידי האם מיום הגשת התביעה ועד 2.4.2012.
טענות החייב
החייב הגיש בקשה בטענת פרעתי ביולי 2012.
החייב טוען כי שילם סך של 7000 ש"ח בהעברה בנקאית ביום 1.5.2012. החייב מפנה לאישור הפקדה, בו נכתב כי התשלום בוצע ע"ח דמי המזונות.
החייב הוסיף וטען כי עשה קניות לבית, ונתן דמי כיס לבנות על חשבון המזונות, בהסכמת הזוכה. להוכחת טענתו להסכמת האישה כי יש לראות בכך חלק מתשולם המזונות, החייב המציא רשימות קניות בכתב יד של האישה.
החייב מבסס טענותיו על יסוד החלטת בית המשפט לפיה נקבע כי "החייב רשאי להפחית מדמי המזונות סכומים ששולמו לידי האם מיום הגשת התביעה ועד 2.4.2012"
החייב מבקש לקזז סך של 12500 ש"ח מדמי המזונות את תמורת מכירת הרכב המשותף, שמכרה הזוכה, לכאורה.
טענות הזוכה
ביחס לסך של 7000 ש"ח: הזוכה אינה מכחישה כי התשלום בוצע בפועל. לטענת הזוכה, הסך לא שולם עבור דמי מזונות, אלא עבור כיסוי הלוואה. התשלום נבלע בחשבון ההלוואה ובפועל היא לא עשתה בו שימוש ולכן לא ניתן לראות בכספים כתשלום חוב מזונות .
ביחס לביצוע קניות: לטענת הזוכה, החייב נקט באלימות כלכלית נגדה ונגד הבנות, לא שילם באמצעות כסף מזומן, ובכך אלץ אותה "להתחנן" שיעשה קניות הביתה. הזוכה מכחישה בפה מלא כי קיימת הסכמה להמיר את דמי המזונות בקניות.
הצדדים אינם מיוצגים. בדיון שנערך בפניי ביום 3.2.2013 ניתנה אפשרות לצדדים לחקור את הצד שכנגד ביחס לתצהיריהם.
דיון והכרעה
כאמור, בבקשה בטענת פרעתי לפי ס' 19 לחוק הוצל"פ, נטל ההוכחה רובץ על החייב. ענייננו בטענת קיזוז. בהתייחס לחוב מזונות קבעה הפסיקה כי על הטוען זכות קיזוז ממזונות יש להוכיח תחילה כי ההוצאות אשר קיזוזן מבוקש אכן הוצאו. יש להוכיח ביצוע התשלום של ההוצאות שנטען ששולמו.
התנאי השני הוא הוכחת להוכיח הסכמת הזוכה לביצוע הקיזוז מסכום המזונות.
בהקשר זה נפסק על ידי כב" השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 779/76 שוחט נ" שוחט, פד"י לב(1) 580, 584: "תקפה של החלטה שיפוטית מחייבת, בדבר תשלום קצוב, אינה בטלה מן העולם ללא הוכחה ברורה, כי לפחות ניתנה, בהסכמה, הספקת מצרכים וטובין אחרים בסכום זהה לזה שנפסק בבית-המשפט"
ר" לעניין זה, תמ"ש (משפחה ת"א) 20292/96 סבן נ" סבן; בר"ע (מחוזי ת"א) 1773/01 פלוני נ" פלונית)
על רקע האמור לעיל, נבחן את טענת החייב והאם עמד בנטל הנדרש בבקשה.
זקיפת הסכום בסך 7000 ש"ח: