החלטה 6793/14

           בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 1, 3 ו-4 (להלן: המשיבים) בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק מהעצרים).

1.        נגד המשיבים וארבעה נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים), הוגש ביום 23.1.2014 כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, המייחס להם עבירת קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ניסיון ייבוא סם מסוכן וניסיון לסחר בסם מסוכן שניהם לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

2.        ענייננו באחת מפרשות הסמים ואמצעי הלחימה במסגרתם הופעל סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן), ואשר הגיעו כבר לפתחו של בית משפט זה בבקשות דומות לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (ראו בש"פ 6813/14 מדינת ישראל נ' אלצ'יק (22.10.2014) (להלן: עניין אלצ'יק); בש"פ 6684/14 מדינת ישראל נ' אייל ברכה (20.10.2014)). לפי עובדות כתב האישום, קשרו המשיבים והנאשמים הנוספים, ביחד ולחוד, קשר שמטרתו קניית סם מסוכן מסוג קוקאין בדרום אמריקה והעברתו לאירופה. במסגרת הקשר ולשם קידומו, נפגשו השבעה במועדים שונים, ביחד ולחוד, עם הסוכן, ותיאמו עמו את העסקה ופרטיה, לרבות טיבו של הסם, מחיר רכישתו ומכירתו, אופן העברתו ומועדי שילוחו מדרום אמריקה לאירופה.

           ביום 27.10.2013 וביום 30.10.2013 שילמו המשיב 1 ושני נאשמים נוספים לסוכן סך של 77,250 ₪, 1,420 דולר ו-900 יורו, עבור 10 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין.

           ביום 14.10.2013 שילמו המשיב 2 ואדם נוסף בשם איציק קיסוס ז"ל לסוכן סך של 170,000 ₪ עבור 20 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין.

           ביום 20.10.2013 שלמו המשיב 3 והמשיב 4 לסוכן סך של 75,000 דולר עבור 30 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין.

3.        הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים, נוכח קיומן של ראיות לכאורה, ונוכח מסוכנותם של המשיבים העולה מטיב העבירות המיוחסות להם, שמקימות עילת מעצר סטטוטורית, ומעברם הפלילי המכביד.

           לבקשת המשיבים הדיון בבקשה נדחה מספר פעמים, בין השאר, לצורך הסדרת ייצוגם ולשם לימוד חומר חקירה נוסף, שהועבר לבאי כוחם לאחר הגשת הבקשה, ולטענתם, אך סמוך למועדי הדיון. לאחר שדן בית משפט קמא בתשתית הראייתית וקבע כי קיימות ראיות לכאורה, הורה על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים נוכח טיב העבירות המיוחסות להם ועברם הפלילי המכביד (החלטות מיום 23.4.2014 ומיום 14.7.2014). בהתייחס למשיב 4, הוסיף בית משפט קמא כי קיים חשש ממשי מפני הימלטותו מן הדין ואין בנמצא חלופת מעצר אשר תאיין חשש זה.

           להשלמת התמונה, אציין כי על ההחלטה לעצור את המשיב 2 עד תום ההליכים הוגש ערר לבית המשפט העליון שנדחה על ידי כב' השופט הנדל (בש"פ 5985/13 אייל ברכה נ' מדינת ישראל(6.10.2014)). בנוסף, מבין הנאשמים הנוספים שניים הינם אסירים שנשפטו לתקופות ממושכות והסכימו למעצרם עד לתום ההליכים בתיק דנן. נאשם שלישי שוחרר לחלופת מעצר בית.