הותרת טור' הנאשם בסחר בסמים במעצר

1. המשיב, טור' שי גנני, מצוי במעצר ממשי מיום 25/12/07. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, ביום 6.1.08, מיוחסות לו עבירות שעניינן סחר בסם מסוכן ושימוש בסם מסוכן, על כך שבמהלך חודש יולי או אוגוסט 2007 מכר לקטין חתיכת חשיש במחיר של 100 ש"ח ועל כך שעשה בשלוש הזדמנויות, שימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס, בצוותא עם הקטין.

2. מתברר כי בניסוח כתב האישום, נפלה שגגה ולמעשה כוונת התביעה הייתה לייחס למשיב, בפרט האישום הראשון, 11 עד 12 הזדמנויות של סחר בסם מסוכן ולא רק הזדמנות אחת, ככתבו של כתב האישום. ריבוי ההזדמנויות עולה מן העדות המרכזית העומדת לחובת המשיב, כפי שיפורט להלן. התובע הודיע כי בכוונתו לתקן את כתב האישום.

 3. המשיב יוצג עד לפני כעשרה ימים על-ידי עורך-דין אחר. מקריאת פרוטוקול בית הדין קמא עולה כי בישיבה מיום 27/1/08 ובישיבה מיום 10/2/08 נתבקשו על ידי בא כוחו של המשיב דחיות של הדיונים, לצורך קיום פגישות עם הפרקליטות, קרוב לודאי לשם מגעים לקראת הסדר טיעון.

4. במהלך כל תקופת מעצרו של המשיב היה מצוי בידי התביעה חומר מודיעיני חסוי אשר לא נתבקשה לגביו תעודת חיסיון. סנגורו הקודם של המשיב, לא פנה בעניין זה ולא התנגד להמשך מעצרו הממשי של המשיב. משהתחלפו הסנגורים, ביקשה רס"ן שטיינר, בישיבה הראשונה שבה ייצגה את המשיב, ביום 9/3/08, את דחיית מועד הדיון לצורך לימוד חומר הראיות בתיק. בישיבה שאחריה, ביום 16/3/08, ביקשה באת כוחו של המשיב לעיין מחדש בשאלת מעצרו ואף מחתה על כך שלא הועבר להגנה חומר חקירה אשר לא הוצאה תעודת חיסיון בעניינו. ביום העיון המחודש בשאלת המעצר ראתה השופטת קמא להורות על שחרורו של המשיב וזאת לאור העיכוב בהוצאת תעודת החיסיון ותקופת מעצרו הממושכת של המשיב, 86 ימים עד כה.

5. התביעה ערערה על החלטה זו. להשקפתה, תקופת מעצרו הממושכת של המשיב, כמו גם העיכוב בהוצאת תעודת החיסיון, לא גרמו כלל לעיכוב בהליכים ואינם צפויים לגרום לעיכוב בהליכים בעתיד, בשים לב לעובדה שבעת הדיון בערעור היו ההליכים להוצאת תעודת החיסיון בשלב מתקדם (בינתיים, לאחר הדיון בערעור, הוצאה תעודת חיסיון והועברה לסנגורית). לגבי מהותו של החומר המודיעיני, טען התובע, כי  זה כלל אינו החומר אשר בעקבותיו נפתחה החקירה, אף אם מקריאה של יומן החקירות מובן, בטעות, אחרת. החקירה נפתחה, למעשה, בעקבות חקירתו של אזרח  החשוד בסחר סמים. אחד הקטינים שנחקרו במסגרת אותה החקירה הפליל את המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. הוסיפה התביעה וטענה, כי היקף העבירות המיוחסות למשיב, 12-11 הזדמנויות שונות שבהן סחר בפועל בסם - היינו, מכר סמים לקטין תמורת כסף, מקימה עילת מעצר מובהקת. מכאן, מבקשת התביעה להורות על החזקת המשיב במעצר, עד תום ההליכים בעניינו.

6. ההגנה טוענת כי יש להותיר את החלטת בית הדין קמא על כנה. לשיטתה, חברו בתיק מספר תקלות  ובראשן העובדה כי המשיב מצוי במעצר קרוב לשלושה חודשים ובידי ההגנה עדיין לא מצוי כל חומר החקירה ולא הוצאה תעודת חיסיון בנוגע לחומר המודיעיני בתיק, והתביעה לא הודיעה מיוזמתה על קיומו של חומר חקירה שלא הועבר לידי ההגנה והעבירה פרפראזה לגבי החומר המודיעיני רק בבוקרו של יום העיון החוזר בשאלת המעצר.

7. הסנגורית הוסיפה וטענה, כי אין כאן ראיות לכאורה. הסנגורית טוענת, כי כל האישומים מבוססים על עדותו היחידה של הקטין המפליל את המשיב במפורט בכתב האישום. עם זאת, המפליל לא זיהה את המשיב במסדר תמונות וסירב לערוך מסדר זיהוי חי. בנוסף, טוענת באת כוחו של המשיב, כי עדות ההפללה הנה כללית. פרט לשמו הפרטי של המשיב  שמוסר המפליל ומספר טלפון שנתברר, לטענתה, שאינו של המשיב, אלא רשום על שם אמו, לא מוסר העד דבר. יתרה מזאת, מבחינת מספר השיחות שנערכו בין המפליל לבין המשיב בפרק הזמן המיוחס בכתב האישום נמצא כי לא נערכו יותר משלוש שיחות בין השניים ואין פירוט באשר לאורך השיחות. על-כן, טוענת הסנגורית, יש להותיר את החלטת בית הדין קמא בעינה.

8. כידוע, עם הגשתו של כתב האישום על התביעה להעמיד לרשות ההגנה את כל חומר החקירה בעניינו של נאשם ומקום שקיים חומר חסוי על התביעה להוציא מבעוד מועד תעודת חיסיון ולהעבירה לידי ההגנה, כדי שזו תשקול את קו ההגנה שלה ובכלל זה תשקול האם ברצונה לעתור לגילוי אותה ראיה חסויה. עם זאת, מטעמים מעשיים, על פי רוב, תעודת חיסיון אינה נחתמת ומועברת במועד האמור והוצאתה מתעכבת זמן מה לאחר הגשתו של כתב האישום. ידוע כי אי הגשתה של תעודת חיסיון במועד אינו שומט את הקרקע תחת הסמכות לעצור נאשם, אם כי זהו שיקול שיש לקחתו בחשבון בשיקולי המעצר (וראו ע"מ/15/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' רובינוב (2008); ע"מ/23/05 רב"ט רויטמן נ' התובע הצבאי הראשי (2005)).

9. בנסיבות המקרה דנן, העדרה של תעודת החיסיון לא השפיע כלל על ניהול ההליך. הדחיות במועדי הדיונים השונים נתבקשו על ידי בא כוחו דאז של המשיב וללא כל קשר להיעדר תעודת חיסיון בתיק. עניינה של תעודת החיסיון לא עלה אלא לפני מספר ימים. למעשה המשיב עצור פרק זמן ממושך ומבלי שחלה התקדמות בהליך, ביוזמת בא כוחו הקודם, וללא קשר לעובדה כי לא הוצאה תעודת חיסיון עד לאחרונה.

10. למעלה מן הצורך, משעוסקים אנו בערעור על עיון מחדש בשאלת המעצר, אוסיף, כי המשיב נעצר בשעתו עד תום ההליכים בעניינו ולא נשמעה כל טענה בדבר היעדרן או חולשתן של הראיות לכאורה. אציין עם זאת, כי במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה. העד המפליל זיהה את המשיב בשמו ובמספר הטלפון שייחס לו. נמצא לכאורה כי לטלפון האמור זיקה הדוקה למשיב. גרסתו של המשיב בעניין זיקתו לטלפון פתלתלה ובעניינים נוספים היא גרסה מתפתחת. העובדה כי העד המפליל לא זיהה את המשיב במסדר התמונות וסירב לערוך מסדר זיהוי חי, אינה מכרסמת, בנסיבות אלה, בראיות לכאורה, באופן המשמיט תחתן את הקרקע. המדובר במסכת המצדיקה, במובהק, מעצר, לפי טיבן והיקפן של העבירות המיוחסות למשיב.

11. מבירור עם קצינת בית הדין הצבאי המחוזי ביפו עולה, כי המועד המוקדם שניתן לשמוע בו עתירה לגילוי ראיה יהיה ביום 25/3/08 ולשמיעת הראיות ביום 27/3/08. בשים לב לכך, שלמן הדיון בערעור אתמול הוצאה, כאמור, תעודת חיסיון והועברה לידי הסנגורית ובשים לב לכך שלא נגרם כל עיכוב בהליכים בשל היעדרה של תעודת חיסיון זו עד עתה, ולנוכח קביעת מועדים קרובים לעתירה לגילוי ראיה ולשמיעת הראיות, מוצא אני לקבל את הערעור ומורה על המשך מעצרו הממשי של המשיב.

 12. הערעור מתקבל, אפוא. המשיב ייוותר במעצר ממשי. בשים לב  לתקופת מעצרו וכדי להבטיח כי ההליכים יתנהלו ביעילות, אני מורה כי המשיב ייעצר, לפי שעה, עד יום 30/4/08.

ניתן והודע היום, י"ג באדר ב' התשס"ח, 20 במארס 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________ דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

חתימת המגיה: _________________                    העתק נאמן למקור
                                                                                           רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                     ק' בית הדין