הופחת קנס בגין חניה אסורה בשטח גן בשל היעדר מקום פנוי

1. הנאשם הורשע במסגרת הכרעת הדין בכך שהחנה את ריכבו בגן, עבירה לפי סעיף 47 לחוק עזר להרצליה (מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והניקיון), התש"ן- 1989, ברחוב סנה משה 16 בהרצליה.
2. הקנס הקבוע לעבירה זו הינו 730 ₪.
3. ב"כ המאשימה במסגרת ישיבת הטיעונים לעונש ביקש כי שיעור הקנס יועמד על שיעור של 500 ₪, וזאת "על מנת שאתן התייחסות שווה לתיק זה כפי שאני נותן לתיקים אחרים".
4. לטעמו של ב"כ המאשימה, לא היה מקום לנהל את התיק בדרך בה התנהל, ואף בנסיבות של התיק, היה מיותר לזמן את ראש העיר למתן עדות.
5. הנאשם סבור שיש מקום לקנוס אותו בסכום סימלי של 50 ₪ בלבד. לדעתו של הנאשם, מספרם הרב של האנשים והרכבים שהיו באזור בו חנה, הנמצא בקרבת ביתו, ובמועד ביצוע העבירה: ערב ל"ג בעומר, כאשר העיריה עודדה תושבים להגיע לאזור זה, ושם להדליק את המדורות, יצרו מבחינתו מצב של חוסר ברירה, אלא לחנות היכן שחנה, אחר שהחניה ליד ביתו נתפסה ע"י באי המקום.
6. הנאשם סבור כי בנסיבות שנוצרו, שיקול הדעת של המאשימה במתן הדו"ח היה פגום ולא הביא בחשבון את הנסיבות החריגות של המקום והזמן.

                             עמ"ק 13/153/15  מדינת ישראל נ' נובהארי דן                                                           

דיון והכרעה   

7. אין חולק כי הקנס שניתן לנאשם ניתן בערב ל"ג בעומר. אין חולק כי הנאשם מתגורר באזור בו ניתן הקנס. אין חולק כי בערב בו ניתן הקנס לנאשם הגיעו תושבים רבים למקום בכדי לחגוג את ל"ג בעומר.
8. הנאשם הציג תמונות מיום האירוע אשר מתעדות אזור הומה בחוגגים. הן הפקח מטעם העיריה שהגיע להעיד והן ראש העיר העידו, כי אכן ביום האירוע הגיעו משפחות רבות למקום, וכי התמונות שהוצגו משקפים את שהתרחש במקום.
9. ראש העיר אף אישר, כי העיריה הפנתה את תלמידי בתי ספר ומשפחותיהם להגיע למקום ולקיים שם את מנהג הדלקת המדורות.
10. האם היה מקום באותו ערב ל"ג בעומר, להורות לפקחים לא לתת דו"חות על עבירות חניה, בשל הנסיבות שנוצרו במקום, וחוסר במקומות חניה לאור מספר החוגגים הרב שהגיע לאזור?
11. בכדי לקבוע שהיה על המאשימה להימנע מלתת דו"חות חניה באותו ערב, היה על הצדדים, בייחוד על הנאשם, להניח בפניי את מכלול השיקולים של המאשימה באכיפת דו"חות חניה ודו"חות אחרים בכלל, ובפרט באזור בו ניתן הדו"ח נשוא האישום ובערב בו ניתן הדו"ח. רק לאחר בחינה זו, ואין המדובר במלאכה קלה, ניתן היה להעריך, האם שיקול הדעת של המאשימה היה נכון באותו ערב.
12. משלא הונח בפניי כל מצע לבחינה זו, הרי שאין בידי לקבוע כי היה על המאשימה להימנע ממתן דו"חות באותו ערב.
13. באופן כללי אעיר, כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לשמש כ"פקח על" וכמחליף את שיקול הדעת של המאשימה, כל עוד שלא הוכחה חריגה מסמכות וכיו"ב בשיקול דעת זה, וכאמור במקרה זה לא הוכחה חריגה זו.