בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
6411-16
19/06/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. נ' סולברג
2. ד' מינץ
3. י' אלרון
|
| - נגד - |
העותרים:
1. הועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות
2. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
3. האגודה לזכויות האזרח בישראל
4. המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי
5. במקום - מתכננים למען זכויות תכנון
עו"ד סוהאד בשארה
עו"ד רג'ד ג'ראיסי
עו"ד חסן ג'בארין
|
המשיבים:
1. כנסת ישראל
2. שר האוצר
3. רשות מקרקעי ישראל
4. הקרן הקיימת לישראל
עו"ד ד"ר גור בליי; עו"ד אביטל סומפולינסקי[בשם משיבה 1]
עו"ד נחי בן אור; עו"ד שי כהן; עו"ד תדמור עציון[בשם משיבים 2-3]
עו"ד אלון גלרט; עו"ד ינקי פפר[בשם משיבה 4]
|
| פסק דין |
השופט נ' סולברג:
6 מתוך 14 חברי מועצת מקרקעי ישראל, הם נציגי קרן קיימת לישראל (להלן: קק"ל). האם חברותם של נציגי קק"ל במועצה "מהווה פגיעה בזכות לשוויון ובזכות לכבוד של בנות ובני האוכלוסיה הערבית בישראל" כנטען בעתירה?
רקע: בין הקרן הקיימת לישראל לרשות מקרקעי ישראל
- קק"ל נוסדה בשנת 1901, בהחלטה שנתקבלה בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל. קק"ל הוקמה על מנת לגייס כספים מיהודים ברחבי העולם לצורך רכישת קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית (לרקע היסטורי ראו, למשל, יוסי כץ בחזית הקרקע: קרן קיימת לישראל בטרם מדינה (התשס"ב)). בתחילה התאגדה קק"ל כחברה אנגלית שמקום מושבה בלונדון. בשנת 1953 היתה קק"ל לחברה ישראלית, במסגרת הסדר מיוחד שנחקק בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953 (על החוק ועל הרקע לחקיקתו ראו יפעת הולצמן-גזית "שימוש במשפט כסמל סטטוס: חוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953, ומאבק הקק"ל לביסוס מעמדה במדינה" עיוני משפט כו 601 (2002)). לפי נתונים שמסרו המשיבים, קרוב ל-13% מן המקרקעין המוסדרים במדינה הם בבעלות קק"ל, כאשר באזורי ביקוש מדובר בהיקפים נרחבים יותר (כ-30% מן המקרקעין שבמחוז מרכז ובמחוז ירושלים מצויים בבעלות בלעדית או מעורבת של קק"ל). מדובר במקרקעין בעלי ערך כלכלי רב (ראו גם חיים זנדברג חוק יסוד: מקרקעי ישראל 191 (סדרת פירוש לחוקי היסוד, 2016)).
- בשנת 1960 נחקקו שני דברי חקיקה שלהם השלכה עצומה על אדמותיה של קק"ל. הראשון הוא חוק יסוד: מקרקעי ישראל. סעיף 1 של חוק היסוד מגדיר את 'מקרקעי ישראל' כך: "המקרקעים בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל". המשמעות היא שהרשות המכוננת קבעה כי המקרקעין שבבעלות קק"ל כפופים ל'משטר הקרקעי' המעוגן בחוק היסוד. דבר החקיקה השני הוא חוק רשות מקרקעי ישראל (להלן: החוק) – בשמו דאז חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 [הערה כללית: בהתאמה, יציר כפיו של חוק זה, שנקרא בעבר מינהל מקרקעי ישראל, נקרא כיום רשות מקרקעי ישראל. לשם האחידות והפשטות, אקרא לו 'רשות מקרקעי ישראל' (להלן: רמ"י)]. בחוק זה נקבע כי רשות מקרקעי ישראל אחראית על ניהול 'מקרקעי ישראל', כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל. המשמעות היא אפוא שחוק רשות מקרקעי ישראל הכפיף את ניהול המקרקעין של קק"ל לרמ"י.
- הכפפה זו נעשתה על יסוד הבנות שהתגבשו בין המדינה לבין קק"ל (ראו דברי הסבר להצעת החוק, ה"ח 413, 37), אשר עוגנו לבסוף באמנה שנכרתה בין השתיים ביום 28.11.1961 (י"פ תשכ"ח 1597; להרחבה על אודותיה ראו זנדברג, בעמוד 197). באמנה זו נאמר בין היתר כך (ההדגשה הוספה – נ' ס'):
"ממשלת ישראל והקרן הקיימת לישראל גמרו אומר לסלק את הכפילות שנוצרה בניהול אדמותיהן בידי מוסדות שונים, לאחד בידי המדינה את ניהול אדמות אלה, שמירתן והטיפול בהן, ולחזק את ידי הקרן הקיימת לישראל בהגשמת יעודה של גאולת הקרקע מן השממה. אשר על כן הסכימו ביניהם בעלי האמנה לאמור:
(1) עם תחילתו של חוק יסוד: מקרקעי ישראל (להלן באמנה הזאת - "החוק") ירוכז ניהול הקרקעות, שהם אדמת המדינה, או אדמת רשות הפיתוח, או אדמת הקרן הקיימת לישראל, בין אם נרכשו בעבר ובין אם יירכשו להבא, בידי המדינה.
(2) הממשלה תקים מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל) ותמנה, לאחר התייעצות עם הקרן הקיימת לישראל, מנהל שיעמוד בראש המינהל [...]
(9) הממשלה תקים מועצה, בראשות השר, שתקבע את המדיניות הקרקעית, תאשר הצעת תקציב של המינהל, ותפקח על פעולות המינהל ועל אופן ביצוע האמנה הזאת. מספר חברי המועצה יהיה 13; מחציתם פחות אחד ימונו על פי הצעת הקרן הקיימת לישראל".
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת