בתיק זה תובעת התובעת מן הנתבעת את אגרת רשות השידור בגין החזקת מכשיר טלביזיה בשנים 2001-2007, התביעה על סך 4,955 ש"ח. הנתבעת טוענת כי בשנת 2001 שילמה את כל חובותיה בגין אגרת טלביזיה ובאותו מועד הודיעה לנציג התובעת כי העבירה את מכשיר הטלביזיה לאחר ביחד עם עוד רכוש, כיוון שהיא נאלצה לעזוב את דירתה במעלה אדומים, ומאז היא התגוררה אצל קשישה בירושלים שלא מחזיקה מכשיר טלביזיה. עם קבלת דרישה לתשלום כתבה הנתבעת, לטענתה, מכתב נוסף בו הודיעה שמכרה את המכשיר לאחר, ומבלי לציין את שמו של האחר. המכתב צורף לכתב ההגנה של הנתבעת ולדבריה בחקירתה, מכתב זה נשלח בדואר רגיל (לא דואר רשום) ובעקבותיו לא קיבלה פניה כלשהי מרשות השידור עד קבלת.
השאלה שיש לדון בה איפוא היא האם הנתבעת הודיעה לתובעת על הפסקת החזקת מכשיר הטלביזיה על ידה והאם ההודעה עונה על דרישת הדין ממכתב הודעה כזה, שכן, אין מחלוקת שבעבר הנתבעת החזיקה מכשיר טלביזיה.
הוראת הדין הקובעת בענין היא תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), תשנ"א-1981 וזה נוסחה:
"אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההודעה".
עינינו רואות כי אין די במסירת הודעה על כך שמכשיר הטלוויזיה נמכר לאחר, יש לציין במכתב את שמו, מענו, מספר זהותו של הקונה. הנתבעת אף בעדותה לא יכלה למסור את שמו המלא, ואת יתר הפרטים הדרושים של מי שרכש ממנה את מכשיר הטלוויזיה. מאידך, הנתבעת צירפה מכתב ששלחה לדבריה לרשות השידור עוד בשנת 2001 ולא קיבלה כל תגובה עליו. אומנם, לפי עדותה, המכתב לא נשלח בדואר רשום ואולם אין בחוק דרישה שההודעה תישלח בדואר רשום. משלוח בדואר רשום אך מסייע לשולח הדואר להוכיח שהדואר נשלח ואולם גם את המכתב לא שלח בדואר רשום, ובנדון דנן אני מאמין לנתבעת ששלחה את המכתב, אם ההודעה שנשלחה בדואר ממלאת את דרישות החוק, די בה.
התוצאה היא איפוא, שמחד אני מקבל את עדותה של הנתבעת לפיה שלחה בדואר הודעה על כך שמכרה את מכשיר הטלוויזיה, ומאידך, ההודעה שנשלחה אינה עונה על דרישות הדין בשל כך שלא נמסרו בה פרטים מלאים של הרוכש.
בשל כך, שאני מאמין לנתבעת שהיא שלחה את המכתב, נראה כי נכון היה שרשות השידור תודיע לנתבעת, מיד עם קבלת המכתב, שהוא אינו עונה לדרישות הדין בכך שאינו מציין את פרטיו המלאים של מי שרכש את המקלט. יש איפוא לחלק את התוצאה שנגרמה מכך בין הצדדים באופן שמחד יש לחייב את הנתבעת באגרה בשל אי מסירת הפרטים המלאים, מאידך אין מקום לחייבה בקנסות והצמדות בשל כך שרשות השידור לא השיבה למכתבה למרות שהיא פנתה בכתב. אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 3,157 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14/11/2007 וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 500 ש"ח + מע"מ (בשל קבלת חלק מהתביעה בלבד).
המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"ג בחשון, תש"ע (10 בנובמבר 2009), בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה