ס"ק
בית דין ארצי לעבודה
|
28-06
05/11/2006
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר 2. נילי ארד 3. ורדה וירט-ליבנה
|
- נגד - |
התובע:
רשות שדות התעופה עו"ד נחום פיינברג עו"ד יעקב מלישקביץ
|
הנתבע:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה 2. ועד העובדים הכללי של עובדי רשות שדות התעופה
עו"ד דורית טנא-פרצ'יק עו"ד חנה שניצר
|
פסק-דין |
1. עניינו של סכסוך זה, בכוונתה של רשות שדות התעופה (להלן:
הרשות) לסיים העסקתם של כ-120 עובדים ביחידות התפעוליות, משנקלעה להכרח לעשות כן מחמת הירידה במספר הנוסעים ובאין עבודה עבור העובדים הללו, שחלקם בעלי ותק של 5 ו-6 שנים.
2. ביום 1.11.06 הגישה רשות שדות התעופה (להלן גם
הרשות) לבית הדין האזורי בתל אביב בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה לסעדים זמניים דחופים במעמד צד אחד, כנגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן:
ההסתדרות) וכנגד ועד העובדים הכללי של עובדי רשות שדות התעופה (להלן:
הוועד) בבקשתה עתרה הרשות לצווים המורים למשיבים וליחידיהם לגרום להפסקה מיידית של השביתה בה נוקטים עובדים ארעיים בשדה התעופה הבינלאומי על שם בן-גוריון (להלן:
נמל התעופה), ולהורות לעובדים לחזור לעבודה מיידית תקינה ומלאה.
בהחלטה שניתנה בו ביום, ללא נציגי ציבור ובהסתמך על טענות הרשות בבקשתה, הוציא בית הדין האזורי (השופטת הדס יהלום) צו ארעי במעמד צד אחד, המורה למשיבים - ההסתדרות והוועד "להפסיק את השביתה ולחזור מיידית לעבודה מלאה ותקינה וזאת עד לדיון במעמד 2 הצדדים..." שיתקיים למחרת היום.
3. בדיון שנועד בפני בית הדין האזורי (השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור הגב' שור ומר ולך; ס"ק 272/06) ביום 2.11.06 במעמד שני הצדדים, טענו ההסתדרות והוועד כי "אין מדובר ב'שביתה' כי אם בהתקוממות ספונטאנית של עובדים שההסתדרות אינה עומדת מאחוריה"; כי ההסתדרות והוועד "אינם עומדים מאחורי הצעדים שננקטים על ידי העובדים הארעיים"; וכי אין להם שליטה על העובדים הנוקטים בעיצומים; אף לא נענתה קריאתם של ההסתדרות והוועד לעובדים שיחזרו לעבודה סדירה ותקינה ושלא לפגוע בפעילות השוטפת של שדה התעופה.
הרשות מצידה טענה כי ההסתדרות ונציגיה מעורבים בצעדים הארגוניים שנקטו העובדים, בין במישרין ובין בעקיפין.
4. בהחלטתו מיום 2.11.06 קבע בית הדין האזורי, ברוב דעות, כי שוכנע שהצעדים הננקטים על ידי העובדים אינם ביוזמת ההסתדרות והוועד, ואינם זוכים לתמיכתם "וכי מבחינת ההסתדרות אין סכסוך קיבוצי כמשמעו בחוק ואין צעדים ארגוניים במסגרת אותו סכסוך כמשמעם בחוק". אי לכך קבע בית הדין כי ההסתדרות והוועד "אינם צד לסכסוך ומשכך, דינו של הסעד הארעי שניתן ביום 1.11.06 להתבטל וכך אנו מורים".
5. ביום 3.11.06, הגישה רשות שדות התעופה לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי. בו ביום התבקשה והתקבלה תגובת המשיבים לה, ולאור טעוני הצדדים החליט בית הדין על מתן רשות ערעור והדיון בו נקבע למחרת היום, מוצאי שבת, בשעה 19:00. במסגרת החלטה זו הורה בית דין זה, לרשות להקפיא את מכתבי השימוע עד להחלטה אחרת. ולהסתדרות - "להורות לכלל עובדי נמל התעופה, בכתב ובעל פה ובכל אמצעי תקשורת אחר, לחזור מיד לעבודה סדירה בתוך חצי שעה ממתן ההחלטה" וכן להעמיד את העובדים על האפשרות "שכל הפרה של צו זה עלולה לחשוף אותם לתביעות כספיות". לפי שהוברר בדיון לפנינו, צייתו העובדים לצו וחזרו לעבודה סדירה.
לקראת שמיעת הערעור התבקשו הצדדים להשיב בתצהיר על שאלות בית הדין וכך עשו לעת הדיון שנועד לפנינו הערב.
עיקר העובדות שהביאה לידיעתנו רשות שדות התעופה
6. בנוסף ל- 1,335 עובדים קבועים, מעסיקה הרשות 465 עובדים ארעיים ביחידות התפעוליות; ביחידות אחרות שאינן תפעוליות כ-70 עובדים ארעיים נוספים. 4 עובדים מועסקים בחוזה אישי; וספקי שירותים, כגון מיחשוב, נקיון אחזקה, שמירה ואחזקה, מעסיקים כ-1,450 עובדים.
על הסכסוך מושא הערעור חל
הסכם קיבוצי מיוחד מיום 8.10.2003 (להלן:
הסכם 2003) בו נקבע, בין היתר, כך:
"5.2 "תקופת ארעיות" (בת חמש השנים) פירושה הוא תקופת הזמן המכסימלית בה יועסק העובד ברשות, וזאת בהתחשב באופי העבודה ביחידות האמורות לעיל ובצרכיה";
"5.5. בכל עת בתקופת הארעיות תוכל הרשות לפטר את העובד על פי כללי הפיטורים לעובדים ארעיים הקיימים ברשות בעת חתימתו של הסכם זה" ו"בכל מקרה יסיים העובד עבודתו ברשות בתום תקופת הארעיות";
ב
הסכם העבודה הבסיסי של עובדי הרשות שנחתם עם הקמתה בשנת 1977 נקבע כי "פיטורי עובד ארעי בתקופת הנסיון יעשו על פי החלטת הרשות ואינם טעונים התייעצות מוקדמת עם ועד העובדים".
יצוין, כי באותו הסכם העבודה הבסיסי, נקבע גם כי:
" לא הודיעה הרשות לעובד ארעי בתום תקופת הנסיון כאמור על הפסקת עבודתו, דינו כדין עובד קבוע ויחולו לגביו כל הזכויות והחובות רטרואקטיבית מיום קבלתו לעבודה".
בנוסף על הסכמים אלה, הוארכה בשלושה הסכמים קיבוציים עד 31 בדצמבר 2006 עבודתם של 31 עובדים ארעיים שעמדה להסתיים במהלך שנת 2006.
מעצם מהותה, העבודה בה מועסקים העובדים הארעיים היא עונתית ומשתנה מעונה לעונה. בהתאם לצרכים המשתנים, מפטרת הרשות מדי שנה בין 100 - 250 עובדים ארעיים, ובשנת 2005 פוטרו 285 עובדים ארעיים.
7. הוסיפה הרשות וטענה: