ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון
|
3237+3238-08
23/06/2008
|
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו
|
- נגד - |
התובע:
1. טאהא חסן דמדום דמדום ת"ז 907426761 2. השאם חסן דמדום דמדום ת"ז 901093187
עו"ד אחמד ספייה
|
הנתבע:
התביעה הצבאית עו"ד קמ"ש שרי טל
|
החלטה |
מונחים בפניי עררי הסנגוריה נגד החלטות בימ"ש קמא להאריך את מעצרם של העוררים ב-15 ימים נוספים.
שני העוררים, אחים, הנחקרים במסגרת פרשה אחת, נעצרו במקביל ביום 11.6.08. לנוכח האמור, מצאתי לנכון ליתן החלטה אחת בעניינם.
תמצית טענות הסנגוריה בערר כי בימ"ש קמא לא נתן ביטוי הולם לצו מניעת המפגש המונע מהעוררים יעוץ משפטי. לדעת הסנגור, במצב זה היה על ביהמ"ש לקצר את תקופת המעצר ולהעמיד אותה בחפיפה עם תקופת צו המניעה. כן, מעלה הסנגור טענה לפיה חוקר המשטרה לא פירט במהלך הדיון בבקשת המעצר את החשדות המיוחסים לעוררים.
בעניין אחרון זה הצדק עם הסנגור. כפי שהובהר במהלך הדיון העוררים חשודים בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, קרי ארגון החמא"ס, ולא מצאתי כל מניעה מדוע נמנע חוקר המשטרה מלפרט עניין זה במהלך הדיון בפני בימ"ש קמא.
אחזור ואדגיש כי "פעילות נגד ביטחון האזור" אינה עבירה, ועל כן, לא ניתן להסתפק בביטוי זה על מנת להגדיר את החשדות הנחקרים. כל זאת, כאשר חובת מסירת תיאור החשדות העומדים בבסיס החקירה, כבר הובהר על ידי בהרחבה בעניין
דואס, בו קבעתי:
" אשר על כן, עלינו לקבוע כי על אף שהנושא לא זכה לעיגון חוקי מפורש בדיני האזור, חובה על הרשויות המבקשות את מעצרו של חשוד לכלול בבקשותיהן את תיאור החשד המיוחס לו ולציין את עילות המעצר המחייבות, לדעתן, להימנע משחרור החשוד."
(ע"מ איו"ש 3603/05
דואס נ'
התוב"ץ ועיין שם בנוגע לחריגים לכלל זה שאינם מענייננו במקרה דנן)
מן הראוי כי גורמי החקירה יפנימו את חובתם האמורה ויפעלו בהתאם להלכה שנקבעה על ידינו כאמור.
באשר לערר לגופו של עניין, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. העוררים חשודים בעבירות חמורות המצויות כעת בעיצומה של חקירה, אודות מורכבותה יכולתי ללמוד מהדו"ח החסוי שהוגש לעיוני. אין כל ספק כי חקירה זו מחייבת החזקתם של העוררים מאחורי סורג ובריח.
עמדנו לא אחת על הצורך בהגברת הפיקוח השיפוטי מקום בו מתנהלת החקירה תחת צו מניעת מפגש. אלא שבעניין זה נדרש ביהמ"ש לערוך איזון נאות בין האינטרס של החשוד לבין צורכי החקירה. במקרה דנן, ניכר כי ביהמ"ש שקל ואיזן בין האינטרסים השונים. משלא מצאתי שנפל פגם באיזון האמור, הגעתי למסקנה כי דין העררים להידחות.
ניתנה היום, 23 ביוני 2008, כ' בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: גו