ההבדל בין ההורים בחיובי מזונות, אף 'מדין צדקה'; מניעות בית דין (אזורי) לשנות מפסיקת חברו – וקל וחומר מהסכם שבקניין – שלא מכוח שינוי נסיבות מהותי

א.         בפני בית הדין מונח ערעורה של האם על החלטת בית הדין האזורי להפחית את סכום המזונות שנקבע בין הצדדים בהסכם הגירושין, סך 2,400 ש"ח לשתי בנות, ולהעמידו על סך 1,500 ש"ח.

נתאר תחילה את העובדות בתיק זה, ומתוכן יתבררו גם טענות ומענות הצדדים.

האישה (ילידת פקיסטן שגדלה כנראה בארצות הברית) היא גיורת. אין בתיקי בית הדין לא תעודת גירות ולא תעודת נישואין, אך על פי החומר שבתיק הצדדים נישאו בשבט תשס"ז (פברואר 07), ומסתבר שהנישואין היו כדת משה וישראל. מנישואין אלו נולדו לצדדים שתי בנות: האחת ילידת תשס"ח (2008), והשנייה ילידת תש"ע (2010).

בשבט תשע"ח (פברואר 18) הוגשו תביעות הצדדים: האישה עתרה לגירושין ולמזונות הקטינות, בכתב תביעתה תיארה כי היא משלמת בגפה מדי חודש בחודשו הלוואה שלקחו הצדדים בסך 90,000 ש"ח מבנק ירושלים. הבעל הגיש תביעה לחלוקת רכוש שמהותה תשלום חובות משותפים על סך של כ־150,000 ש"ח. כפי העולה מהחומר שבתיק לצדדים לא היה רכוש משותף.

קודם לכן, בכסלו תשע"ח (דצמבר 17), עזבה האישה – האם עזבה את הבית עם הבנות. עוד לפני עזיבתה את הבית התלוננה שהבעל – האב לוקח את הבנות עימו ואינו מחזירן לבית, ולפיכך הגישה האישה – האם בקשה לסעד זמני לקביעת משמורת.

בדיון ביום י"ד בטבת תשע"ח (1.1.18) נאמר:

בא כוח הבעל: יש לנו הקלטות שהבנות רוצות להיות אצל אביהן. לא ייתכן שהבנות יהיו אצלו רק יומיים. הבעל מוכן שהבנות תהיינה אצלו בלי לקבל מזונות.

בדיון זה דרש האב את משמורת הבנות ולאחר מכן הסכים למשמורת משותפת. בהחלטה אחרי הדיון נכתב:

החלטת בית הדין למשמורת זמנית של הבנות אצל האם עומדת בעינה. הוסכם שבנושא של הבנות תמונה עובדת סוציאלית לחקור ולהגיש המלצות לבית הדין.

על הצדדים להגיש הסכמות להסדרי שהות זמניים עד לקבלת התסקיר.

שני הצדדים הופיעו שנית בבית הדין האזורי ביום כ"ד בניסן תשע"ח (9.4.18) והודיעו על הסכמה לגירושין. בפרוטוקול הדיון במועד זה נכתב:

בית הדין: בית הדין כבר כתב שהמשמורת תהיה בידי האישה ושימשיכו לברר בהמשך את העניין באמצעות פנייה להגשת תסקיר מהעובדת הסוציאלית.

בא כוח האישה: בעניין הבנות יש הסדר בין הצדדים של שהיית הבנות אצל הוריהן 40%–60% ובינתיים הדברים מסתדרים [...]

בא כוח האישה: צריך לקבוע גם את 'מזונות הילדים'. לצדדים יש שתי בנות, בנות שבע ועשר. הבעל לא משלם את הוצאות החינוך של הילדים ולא את החובות של העסק. אנחנו מבקשים לחייב את הבעל לשלם לאישה למזונות כל אחת משני הילדות סכום של 1,200 ש"ח ובנוסף שישלם מחצית הוצאות חינוך ורפואה. יש לציין שהאישה צריכה לשלם גם שכר דירה.

הבעל: הילדות נמצאות כמעט כמו במשמורת משותפת, כמעט במחצית מהזמן. אני משלם על הבנות שכירות, אוכל, בגדים ונעליים [...]

בא כוח הבעל: אני מבקש שמה שבית הדין יקבע למזונות הבנות יהיה בתוקף עד להגשת התסקיר.

בית הדין ניסח את הסכם הגירושין בין הצדדים שבו נכתב:

[...]