במסגרת ערעור שהגישה אם לשתיים על הפחתת מזונות נמתחה ביקורת על ההלכה של בית המשפט העליון מ-2017 שסותרת "דין תורה". המזונות הוחזרו לסכום המקורי
בית הדין הרבני הגדול בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לשתי בנות (10,12) על החלטת בית הדין האזורי להפחית מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין מ-2,400 שקלים ל-1,500 שקלים.
הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב והרב דניאל אדרי מתחו ביקורת על כך שההחלטה התבססה על ההלכה של בית המשפט העליון שקבעה מזונות שוויוניים להורים לילדים מעל גיל 6, שסותרת לשיטתם "דין תורה" שלפיו חובת המזונות מוטלת על האב לבדו. הם החזירו את המזונות על כנם אם כי לנוכח המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע האב בעקבות משבר הקורונה השתתפותו בהוצאות החריגות הוקפאה.
לפני שנתיים וחצי אישר בית הדין הרבני האזורי הסכם גירושין שחייב את האב לשלם לבנותיו מזונות של 2,400 שקלים כולל הוצאות מגורים ולשאת בחצי מהוצאות החינוך והרפואה החריגות. בהסכם נלקח בחשבון שנושא המשמורת עוד לא הוכרע אבל זמני השהות בפועל כמעט שווים. בהחלטה מאוחרת יותר נקבעה משמורת משותפת.
בשנה שעברה הגיש האב תביעה לביטול המזונות בטענה שהוא קורס כלכלית. האב הדגיש כי הוא נושא בכל צורכי הבנות כשהן אצלו, וכי האם נישאה בשנית ומתגוררת בדירה ששייכת לבעלה כך שהוצאות השכירות שלה ירדו.
האם ביקשה לדחות את התביעה תוך שהבהירה כי בינה לבין בעלה יש הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית, מה גם שהיא משלמת לו עבור מגורי הבנות. עוד ציינה האם כי הסכימה למשמורת משותפת בתנאי שהמזונות לא ייפגעו.
בתחילת השנה קיבל בית הדין את תביעת האב והפחית את המזונות ל-1,500 שקלים. ההחלטה התחשבה במצבו הכלכלי, בכך שבעת החתימה על הסכם הגירושין עדיין לא נקבעה משמורת משותפת ובנישואיה של האם. כמו כן נקבע שלפי ההלכה של בית המשפט העליון אבות פטורים ממזונות כשזמני השהות שווים, המשמורת משותפת והכנסות ההורים דומות.
מושכלות יסוד התעוותו
אלא שההחלטה התהפכה בעקבות ערעור שהגישה האם לבית הדין הרבני הגדול. הדיינים הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב והרב דניאל אדרי קבעו כי בית הדין טעה כשהסתמך על ההלכה שסותרת את דין התורה. "חובה עלינו להבהיר מושכלות יסוד שמשום מה נתעוותו בשנים האחרונות", כתבו. "האב הוא שחייב במזונות ילדיו על פי הדין ולא האם".
הדיינים ציינו כי אמנם מגיל 6 המזונות הם מ"דין צדקה" אבל החיוב העקרוני נותר עדיין על שכם האב ואילו האם חייבת במזונות רק אם יש לה ממון – וזהו לא המקרה. בפרט, כשהאם ממילא נושאת במזונות הבנות שכן ברור ש-2,400 שקלים לא מכסים את הוצאותיהן.
עוד הוסיפו הדיינים כי בעלה של האם לא חייב לבנות דבר, וכי בהסכם הגירושין כבר נלקח בחשבון שזמני השהות כמעט שווים. מעבר לזה, בעת הגשת התביעה מצבו הכלכלי של האב לא השתנה באופן שעלה כדי שינוי נסיבות קיצוני שמצדיק התערבות במזונות שנקבעו בהסכם שנבדק ואושר בבית הדין.
לפיכך הדיינים החזירו את החיוב המקורי על כנו. עם זאת, הם ציינו כי האב אכן נקלע למציאות קשה בעקבות מגפת הקורונה, בפרט מאחר שהוא מחזיר לאם 950 שקלים בחודש עבור חוב משותף. לכן, הוחלט להתחשב בו לפנים משורת הדין ולהקפיא את החיוב בהוצאות החריגות עד שיסיים את התשלומים.
עו"ד שני פינקלשטיין - מרום
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין