הדרך לסיום חיי חברה לאור חוק החברות היא ע"י פירוקה להבדיל ממחיקתה

בפני בקשה לביטול צו בית המשפט מיום 3/12/2008, אשר מכוחו בוטלה מחיקת החברה "משק חלב יוסף יהודה בע"מ" (להלן: " החברה") לפי הסמכות הקבועה בסעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: " הפקודה"), ולהורות לרשם החברות למחוק את החברה בשנית מפנקס החברות.

העובדות העולות מן הבקשה :

ביום 10/3/1999 הגיש המבקש לרשם החברות בקשה למחיקת החברה, לאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה. ביום 16/5/1999 נמחקה החברה מפנקס החברות.

­

באותה עת המבקש לא היה ער לכך שטרקטור שעמד בחצר ביתו, עודנו רשום על שם החברה. משנמכר הטרקטור, ונתברר כי לא ניתן להעביר בו את הבעלות עקב מחיקתה של החברה, פנה המבקש לבית המשפט ביום 16/10/2008 בבקשה שיורה על ביטול מחיקתה של החברה, כדי שניתן יהיה לחתום ולהעביר את הבעלות בטרקטור לקונה.

ביום 3/12/2008 הוריתי - כמבוקש - על ביטול מחיקת החברה והחזרת שמה לפנקס רשם החברות, מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 369 לפקודת החברות. בהתאם להחלטה זו בוצעה החייאה של החברה.

הבעלות בטרקטור הועברה במשרד הרישוי, ולטענת המבקש הושלמו בכך כל הפעולות שלצורך ביצוען נדרשה החייאת החברה. לפיכך פנה המבקש בשנית לבית המשפט על מנת שיבטל את החייאתה של החברה, ויורה על מחיקתה מפנקס החברות.

המשיב, רשם החברות, מתנגד לבקשה, ודורש פירוק החברה תחת מחיקתה.

טענות הצדדים :

המבקש טוען כי מעת שבוצעו הפעולות לשמן נדרש ביטול מחיקת החברה, העברת הבעלות בטרקטור, הרי יש מקום לבטל את הצו שניתן ע"י בית המשפט לביטול מחיקתה של החברה, ובכך יושב המצב לקדמותו ולמעשה שוב תיחשב החברה כמי שנמחקה מפנקס החברות.

המבקש טוען כי בבקשתו נסמך הוא על הוראות בית המשפט, להגשת בקשה חוזרת למחיקת החברה, כפי הרשום בסיפא ההחלטה מיום 3/12/2008.

עוד טוען המבקש כי פירוק החברה הנו הליך מסורבל וארוך הכרוך בעלויות, וכי מטעמי יעילות וצדק יש לילך בדרך של מחיקת החברה, להבדיל מפירוקה.

עוד סבור המבקש כי משניתנה לבית המשפט סמכות להורות על ביטול מחיקתה של חברה ממרשם החברות, נתונה בידו סמכות טבועה לביטול כל החלטה או צו לרבות הצו שהורה על ביטול המחיקה, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

המשיב, רשם החברות, מתנגד לבקשה, בשל העובדה כי אין כיום לרשם סמכות בחוק להורות על מחיקת חברה מן המרשם, כפי שהייתה לו עד לכניסת חוק החברות, התשנ"ט-1999 לתוקף (להלן: " חוק החברות"), מכוח סעיף 368 לפקודת החברות. כיום, אין חברה באה לקץ חייה בהליך של מחיקה, אלא בהליך של פירוק בלבד. על כן, סבור המשיב כי על מנת לחסל את החברה ולמחוקה מפנקסיו יש צורך בנקיטת הליך של פירוק ולא בהליך של מחיקה.

דיון והכרעה :

סבורני כי עמדת המשיב נכונה וראויה לאימוץ.

סעיף 368 לפקודת החברות, שאפשר מחיקה מינהלית של חברה מפנקס החברות, בוטל בסעיף 367 לחוק החברות, ולא נקבע סעיף אחר בחוק תחתיו. כלומר, בשונה מפקודת החברות, חוק החברות אינו כולל מנגנון של מחיקה מינהלית מפנקס החברות. כך איפוא, לפי חוק החברות (וסעיפי פקודת החברות שנשארו בתוקף) הדרך היחידה לסיום חייה של חברה הינה דרך פירוקה (רע"א עו"ד אורי לאואר ועו"ד רענן דהרי נ' ע.מ.ש. חברה לבניין ופיתוח בע"מ (בפירוק) ואח', פורסם במאגר נבו).

אמנם, לפי סעיף 367(א)(3) לחוק החברות, ימשיך סעיף 369 לפקודה לחול לגבי חברות שנמחקו בטרם חקיקתו של חוק החברות, ומכוחם של סעיפים אלה ניתן הצו לביטול מחיקתה של החברה דנן. עם זאת, משבוטל סעיף 368 לפקודת החברות, נעדר רשם החברות סמכות להורות על מחיקת חברה. על כן, ההליך הנכון האשפרי על פי הדין כיום לחיסולה של חברה, הנו אך ורק בדרך של פירוקה.

ער אני לכך שבהחלטתי על ביטול מחיקת החברה הוריתי למבקש להגיש בקשה חוזרת למחיקת החברה, לאחר השלמת הפעולות הנדרשות. אולם, השאלה אם הדין כיום מאפשר לרשם החברות או לבית המשפט להורות על מחיקת החברה, כלל לא עלתה באותו השלב וממילא לא התבקש אז בית המשפט לעשות כן. בוודאי שאין באמירה זו כשלעצמה כדי להכשיר כעת סטייה מהוראות הדין לעניין חיסול חברה, או להסמיך את בית המשפט להורות על מחיקת חברה שלא בדרך שנקבעה בהוראות הדין - היא דרך הפירוק.