הדר נ' הוצאה לפועל בבאר-שבע הרשם כפכפי עידו ואח'

פסק דין

בפני ערעור על החלטות כב' רשם ההוצל"פ, עידו כפכפי, מיום 3.6.09 ומיום 21.7.09 בבקשה בטענת פרעתי שהגיש המערער במסגרת תיק ההוצל"פ שמספרו 14-05087-99-1.

במסגרת תיק ההוצל"פ האמור, הוגשה לביצוע החלטתו של כב' השופט פלפל מיום 12.4.98 בהמר' 13660/97 (ה"פ 4165/97) וזאת לאחר שבקשת המערער לביטול צו מניעה זמני נדחתה והוא חויב בתשלום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

המערער טוען כי בהחלטה מיום 24.6.98 שניתנה על ידי כב' השופט פלפל בהמ"פ 4165/97 (התיק העיקרי במסגרתו נדונה המר' 13660/97 הנ"ל), מחק כב' השופט פלפל את המרצת הפתיחה בנוגע למערער ואף חייב את המשיב 3 בתשלום שכ"ט עו"ד לטובת המערער.

טענתו העיקרית של המערער היא כי מאחר והתובענה בתיק ה"פ 4165/97 נמחקה, הרי שהחיוב הכספי בו חויב במסגרת החלטה מיום 12.4.98 בהמר' 13660/97, בטל.

ביום 25.10.11 התקיים בפני דיון, כאשר במהלך הדיון טענו המערער וב"כ המשיבים 2 ו-3 טענותיהם.

יצויין כי המשיבים 1, 2 ו-4 נמחקו מכתב הערעור (ר' החלטה מיום 25.10.11).

לאחר שעיינתי בכתב הערעור על נספחיו ושמעתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי במסמכים אשר הגיש המערער בעקבות החלטה מיום 25.10.11 – אני סבורה כי דין הערעור להידחות.

החלטתו של כב' הרשם כפכפי, לפיה עצם מחיקת ההליך העיקרי, אינה מובילה למסקנה כי חיובו של המערער בהוצאות במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו מניעה, מתבטל - מקובלת עלי.

צודק כב' הרשם כי בקשה לביטול צו מניעה זמני, הינה הליך נפרד מההליך העיקרי, אשר דורש דיון דחוף ולפיכך הוטלו הוצאות בהתאם.

אין לקבל את טענת המערער, כי דין החיוב האמור להתבטל וזאת בשל העובדה שמחמת טעות לא נתן כב' השופט פלפל החלטה מאוחדת בבקשה לביטול צו מניעה זמני ובבקשה לדחיית התובענה.

ככל שסבר המערער כי נפלו טעויות בהחלטות כב' השופט פלפל בעניין זה, הרי שהיה עליו לפעול בהליך המתאים, ואולם המערער לא עשה כן. בוודאי שלא ניתן לדון במסגרת בקשה בטענת פרעתי, בטענות המערער הנוגעות לטעויות שנפלו, לטענתו, בהחלטות כב' השופט פלפל.

כפי שעולה מהחלטת כב' הרשם כפכפי, המערער העלה טענותיו אלו בעבר והן נדחו, הן על ידי כב' הרשמת בית אור (כתוארה אז) בהחלטות מיום 16.5.99 ומיום 21.6.99 והן ע"י כב' הרשם גדעון (כתוארו אז) בהחלטה מיום 6.6.05.

נראה כי המערער לא הגיש ערעור על ההחלטות האמורות.

יצוין כי במסגרת הגשת המסמכים החסרים לתיק על פי החלטה מיום 25.10.11, הגיש המערער מסמך נושא כותרת "הבהרות", במסגרתו הפנה לראשונה לפסק דינה של כב' השופטת נצר מיום 1.5.06 בת"א 9027/99 (פסק הדין האמור לא צורף למסמך ה"הבהרות", בניגוד לאמור בו, ואותר על ידי במאגר מידע ממוחשב).

טענות המערער בעניין פסק הדין האמור לא נטענו במסגרת כתב הערעור או בדיון שהתקיים בפני ואף לא הובאו בפני כב' הרשם כפכפי במסגרת הבקשה בטענת פרעתי, ומשכך אין לקבלן. גם לגופו של עניין, אין באמור בפסק הדין הנ"ל כדי לשנות מהחלטתי זו, שכן בפסק הדין אין כל התייחסות לטענה שעניינה ביטול החיוב בהוצאות שנקבע בהחלטת כב' השופט פלפל מיום 12.4.98. כל שנאמר בפסק הדין הוא כי צו המניעה פקע עם מחיקת התביעה ביום 14.6.98 וממילא אין בפקיעת הצו כדי לבטל את החיוב בהוצאות. מכאן, שפסק הדין בת"א 9027/99 אינו רלוונטי למחלוקת נשוא ערעור זה.

ראוי לציין כי כב' הרשם כפכפי העלה מיוזמתו, במסגרת הדיון בבקשה בטענת פרעתי, את הטענה לפיה ההוצאות שצד אחד חייב למשנהו ניתנות לקיזוז ונתן החלטה כי יבוצע קיזוז, דבר אשר הפחית את סכום חובו של המערער בתיק ההוצל"פ נשוא ערעור זה.

לאור כל האמור, אני סבורה כי צדק כב' הרשם כפכפי בהחלטותיו נשוא הערעור ואני מורה על דחיית הערעור.

אני מחייבת את המערער בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות המשיב 3 בסכום כולל של 3,000 ₪, והסכום האמור יחולט מהפיקדון שהופקד על המערער בתיק.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"ב, 10 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.