הדלת שהוזמנה לא סופקה מעולם- "דלתות ירושלים" תפצה

1.         בפניי תביעה קטנה על-סך 3,000 ש"ח שהגישה הגב' שלומית מרציאנו ( התובעת) נגד "דלתות ירושלים - אילון יוסף" ( הנתבע).

2.         אין מחלוקת, כי ביום 30.5.02 הזמין בעלה של התובעת, מר אבי מרציאנו, אצל הנתבע,
"2 דלתות עם נעילה רב-כיוונית + עמוד לדו-כנפי לפי דרישה" במידות מיוחדות, ושילם עבור הזמנתו סך של 3,880 ש"ח.

3.         התובעת ובעלה טוענים, כי לבקשתם, סופקה להם רק דלת אחת יחד עם העמוד הדו-כנפי, כפי שלטענתם אכן היה ביום 10.6.02. אשר לדלת השנייה, התובעת ובעלה טוענים, כי ביקשו מהנתבע לדחות את אספקת הדלת למועד מאוחר יותר, שכן במועד הרכבת הדלת הראשונה, לא יכולים היו להרכיבה מסיבות שונות, ולמעשה, הדלת הנוספת לא סופקה להם ולא הורכבה אצלם עד היום. התובעת ובעלה טוענים עוד, כי בשל טרדות החיים, שכחו מן העניין, והוא התגלה באקראי, עת "עשו סדר בניירות", כעבור כ-6 שנים מעת התקנת הדלת הראשונה, ומצאו את הקבלה הנוגעת לתשלום עבור הדלתות. משכך, הם פנו לנתבע וביקשו ממנו שיספק להם ויתקין אצלם את הדלת הנוספת, ואולם נענו בשלילה, הואיל ולטענת הנתבע, הדלת הנוספת כבר סופקה להם יחד עם הדלת הראשונה והעמוד הדו-כנפי, ביום 10.6.02, כשיש לכך אישור טלפוני ממר מרציאנו, שאף סיפק את מס' תעודת הזהות שלו, שנרשם על גבי "טופס מידות ופרטים" של הנתבע. בהקשר זה טוען מר מרציאנו, כי מס' תעודת הזהות שלו היה בידי הנתבע בעת ביצוע ההזמנה, שכן שילם עבורה בכרטיס אשראי.

4.         הנתבע מוסיף וטוען, כי לנוכח פניית התובעת ובעלה אליו, בירר את העניין באמצעות עיון בספרי העסק, בחיפוש במחסן, ואף בכך ששלח את נציגו, אשר ביצע את ההתקנה בזמנו, לבית התובעת ובעלה, כדי לבדוק האם הדלת השנייה מותקנת בבית התובעת. ואולם הדלת השנייה לא נמצאה. הנתבע טוען בהקשר זה, כי יתכן שלאחר שהדלת השנייה סופקה לתובעת ולבעלה, היא נגנבה משטח הבית.

5.         בתום הדיון, הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן בתיק זה פסק-דין על דרך הפשרה.

6.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה בחלקה. מחד, חלוף הזמן מאז ביצוע ההזמנה ועד להעלאת דרישתם של התובעת ובעלה לאספקת הדלת הנו ארוך, ואף עשוי לעורר תהיות. מאידך, יש לשאול, איזה אינטרס יש לתובעת ולבעלה להמציא סיפור לא שגרתי שכזה ולהמתין 6 שנים עד לדרישתם לבצע את התקנת הדלת. לכך מצטרפת העובדה, שגם לטענת הנתבע, הדלת השנייה לא נמצאה עד היום, אף לא בבית התובעת ובעלה, מקום בו, לטענת הנתבע, הותקנה. המסקנה המסתברת ביותר היא, שהתובעת ובעלה אכן שכחו לבקש מהנתבע להתקין עבורם את הדלת שאין מחלוקת, כי רכשו ממנו, ונזכרו לעשות כן, רק כעבור זמן רב - עובדה שיש להביאה בחשבון בעת פסיקת פיצוי לתובעת.

7.         סוף דבר. לנוכח כל האמור, אני מחליט לקבל את התביעה במובן זה, שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,000 ש"ח, שהנו ערך מחצית הדלת השנייה, בתוספת חלק מהוצאות ההליך שבפניי. על הנתבע לשלם סכום זה עד ליום 1.9.08, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום שקבעתי.

8.          המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום מעת קבלת פסק הדין.

ניתן היום י' באב, תשס"ח (11 באוגוסט 2008) בהיעדר הצדדים.