הגנה על קטינה בפירוק שיתוף בין יורשים

עניינה של תובענה זו בעתירה התובעת לפירוק שיתוף בדירה הנמצאת בבעלות משותפת שלה, של אחיה ושל אחותם הקטינה, לאחר ששלושתם התייתמו מאימם המנוחה.

בלב המחלוקת השאלה האם ניתן לחייב הקטינה בפירוק שיתוף בדירה.

להלן עיקרי הדברים:

1. התובעת והנתבעים הם אחים מאותה אם. לתובעת ולנתבע אותו אב ולנתבעת 2 אב אחר. אימם של הצדדים, למרבה הצער, נפטרה ממחלה ביום 12/10/09, עת הייתה הנתבעת 2 בת כחמש שנים.

2. ביום 28/7/10 מונה הנתבע 1 כאפוטרופוס על אחותו הקטינה (הנתבעת 2), (במסגרת תיק 111) בין השאר, הואיל ואביה הביולוגי של הילדה כמעט ואינו בקשר עימה.

3. ביום 11/11/10 ניתן צו ירושה אחר עזבון האם המנוחה, לפיו שלושת ילדיה יורשים אותה בחלקים שווים.

4. הנכס המרכזי בעיזבון האם המנוחה הוא דירת המגורים בעיר (א). בסמוך לאחר פטירת האם התגוררו בדירה שלושת ילדיה (הם בעלי הדין כאן) ואף דייר נוסף שהוא בן אחיה של האם המנוחה. בהמשך התובעת נישאה, התגוררה בדירה עם בעלה הראשון, התגרשה, נישאה בשנית, התגוררה בדירה עם בעלה השני ותוך זמן קצר עזבה את הדירה.

5. ביום 14.3.16 הגישה האחות כתב תביעה כנגד אחיה ואחותה הקטינה, בה דורשת פירוק השיתוף בדירה באמצעות מכירתה למרבה במחיר. עוד טענה כי הואיל ובדירה מתגורר אדם נוסף, היא זכאית לקבל חלקה ביחסי בדמי השימוש שעליו לשלם.

6. ביום 16.5.16 הוגש כתב הגנה מטעם האח והאחות הקטינה בו נטען לא ניתן לפנות מהדירה את הקטינה, אלא לאחר הגיעה לגיל 18.

עוד נטען כי התביעה אינה כנה הואיל ובעלה של התובעת הוא מקור הבעיה, הלה סירב להשתתף בתשלומי הדירה, האח לא הסכים לכך ולכן התובעת ובעלה עזבו את הדירה.

באשר לאדם הנוסף המתגורר בבית, נטען כי מדובר בבן משפחה שאף משתתף בתשלומים, בניגוד לתובעת. אין כל מקום להורות לתובעת להשתתף בהוצאותיו מקום בו היא עצמה לא השתתפת בהוצאות אחזקת הבית כאשר היא ובעלה התגוררו בו.