הגירת אישה לצמיתות עם בתם המשותפת של הצדדים

 בעניין הקטינה: ש.ר. ילידת 2010

לפניי בקשה מטעם התובעת (להלן גם – "האישה" או "האם") להתיר לקטינה ש', בתם המשותפת של האישה ושל הנתבע (להלן גם – "האיש" או "האב") להגר עמה לקנדה לצמיתות.

עיקר העובדות הנוגעות לעניין

1. האישה והאיש נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2010 לאחר כשנה של היכרות. האישה, ָָָָָָ ******* במקצועה, והאיש בעל עסק פרטי להדרכת עזרה ראשונה. מספר חודשים לאחר נישואיהם, נולדה להם הקטינה, בתם ש'. חיי הנישואין לא צלחו, והצדדים נפרדו זה מזה בחודש 1.2012. שניהם עזבו את דירתם המשותפת, שבה התגוררו ב*******; האישה עברה לגור יחד עם הקטינה אצל אימה ב xxxxx (ליד ********), ואילו האיש עבר לגור אצל אמו ב********* (xxxx). 

2. ביום 31.7.2012 התגרשו הצדדים בבית הדין הרבני. בד"ר אף נתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין בין הצדדים. בהסכם הגירושין הסכימו הצדדים, בין היתר, כי הקטינה, שהייתה באותה עת בת שנה וחצי בערך, תישאר במשמורת האישה ובהחזקתה, תוך הסכמה על הסדרי ראיה בין האיש לבין הקטינה: עד שימלאו לקטינה 3 שנים האיש יפגוש את הקטינה פעמיים בשבוע, בתיאום מראש מול האישה, בבית האישה או במקום אחר לפי הסכמת האישה; לאחר שימלאו לקטינה 3 שנים, הצדדים יבחנו מחדש את הסדרי הראיה. עוד הוצהר בהסכם הגירושין כי האיש מסכים שהאישה תיסע עם הקטינה לחו"ל, לצורך התמחות מקצועית כ******, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ובמהלך תקופה זו האיש יוכל לבקר את הקטינה בכל עת שיחפוץ. הוסכם בין הצדדים כי במהלך שהות האישה בחו"ל עם הקטינה, האיש יהיה פטור מתשלום מזונות לקטינה. 

3. כעבור כשנה של חיים בנפרד כזוג גרוש, האישה התקבלה לתכנית תת-התמחות ב********* בקנדה, החל מחודש 9.2013. לקראת הנסיעה הקרבה, הצדדים הגיעו לכדי הסכם "משלים", נוסף על ההסכמות בנושא זה במסגרת הסכם הגירושין, שצויינו לעיל, ו"ההסכם המשלים" אושר בפני בית המשפט ביום 8.9.2013, וניתן לו תוקף של פסק דין.

בהתאם להוראות ההסכם המשלים, הסכימו הצדדים כי האישה תצא להתמחות בקנדה עם הקטינה למשך שנתיים, ותאריך החזרה לישראל נקבע ליום 10.9.2015. הוסכם כי לצורך הבטחת ביצוע הוראות ההסכם המשלים וחזרתה ארצה במועד, האישה תפקיד בידי נאמן ערבות בסך 70,000 ₪. באשר להסדרי ההתראות בין האיש לבין הקטינה בתקופה זו, נקבע והוסכם כי האיש רשאי לבקר את הקטינה בקנדה, על חשבונו, בכל עת, ובעת ביקורו בקנדה יגור בבית האישה והקטינה בקנדה למשך עד שלושה שבועות. כמו כן האישה התחייבה להגיע עם הקטינה לישראל פעמיים על חשבונה, פעם אחת בכל שנה, ובכל ביקור בישראל האב יהיה רשאי לפגוש את הקטינה פעמיים בשבוע – כשאחת מתוך שתי הפגישות השבועיות תכלול גם לינה של הקטינה אצל האיש. בנוגע לתקשורת שוטפת בין האיש לבין הקטינה בעת שהותה בקנדה, הוסכם כי הקטינה תהיה זמינה לשיחת וידאו עם האיש עד 3 פעמים בשבוע.

4. בהמשך לדברים אלו, בחודש 9.2013, האישה טסה לקנדה עם הקטינה, שהייתה בעת הנסיעה בת פחות מ- 3 שנים.  אין מחלוקת כי בעת השהות בקנדה האישה ביקרה בישראל עם הקטינה פעמיים, והאיש פגש בביקורים אלו בקטינה, וכן אין מחלוקת כי האיש נסע פעם אחת לקנדה לעשרה ימים, שבהם שהה בבית האישה. 

5. זמן לא רב לאחר ההגעה לקנדה, הכירה האישה את ד'., גבר קנדי, גרוש, ולו שני בנים שנתונים בחזקתו. השניים התאהבו, עברו לגור כולם יחדיו בבית אחד - האישה עם ש', וד' עם ילדיו - ובחודש 6.2015 אף נולדה לאישה ולד' בת משותפת, שמה נ' (כיום תינוקת בת שנה). לטענת האישה, היא מאורסת לד', והם עתידים להינשא.

6. ביום 8.8.2015, בחלוף כמעט שנתיים ממועד הנסיעה, חזרה האישה ארצה עם הקטינה (ועם בתה הנוספת נ'), וגרה עמה מאז ועד היום בבית אימה ב xxxxxxx (ליד ********). בסמוך לשובן ארצה, עזב האיש את מקום מגוריו ב********, ועבר להתגורר ב xxxxxx (בקרבת העיר מודיעין). לאיש בת זוג מזה כשנתיים, נ.ר., רווקה ללא ילדים.

7. ביום 31.8.2015 הודיעה לאיש על רצונה להגר לקנדה עם הקטינה, ובסמוך לאחר מכן, ביום 7.9.2015, הגישה את התובענה דנן.