הגבלה על רשיון הנהיגה של מי שעיסוקו נהג

1.       זוהי בקשה לביטול הגבלת רישיון נהיגה.               

2.       ביום 16.3.2011 הגיש הזוכה בקשה להטלת הגבלות. ביום 20.3.2011 נעתר כב' רשם ההוצאה לפועל (כתוארו אז) א' אחטר לבקשה והורה על הטלת הגבלות כמבוקש. ביום 8.5.2011, ההגבלה על רישיון הנהיגה נכנסה לתוקף. לטענת החייב, הוא עובד כנהג משאית ומשתכר סך של 8,000 ש"ח.  הטלת ההגבלה תפגע בו ובבני משפחתו ותמנע ממנו להתפרנס בכבוד, לרבות, כך החייב, תשלום החובות המוטלים עליו (החייב צירף מכתב מעסיק). החייב פרט את הוצאות המחייה שלו ושל משפחתו, בסך כולל של 8,100 ש"ח, והצהיר כי אין לו כל מקור פרנסה אחר, כספים או  נכסים, מהם יוכל להתקיים בכבוד.                             

3.       המתווה הנורמטיבי להטלת הגבלות והסרתן נמצא בסעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז -1967 (להלן - החוק). הסעיף מאפשר להטיל הגבלות שונות על חייב בהוצאה לפועל, בהתקיים התנאים המפורטים בו. בין יתר ההגבלות, ניתן להטיל הגבלה על רישיון הנהיגה של החייב. סעיף 66א(5) לחוק מתייחס באופן נקודתי להגבל על רישיון הנהיגה וקובע, כי הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה של החייב חיוני לו עקב נכותו או נכות בן משפחה התלוי בו. סעיף 66ג(א) לחוק קובע כי לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שנשלחה לחייב התראה על אודות הטלת ההגבלה וחלפו 30 ימים ממועד המצאת ההתראה לחייב.  סעיף 66ג(ב) קובע כי בהתראה יצוין שזו תיכנס לתוקף אלא אם יפרע החייב החוב ; או יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את הרשם כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל בעניין זה.                      

4.       כידוע, תכליתן של ההגבלות היא ליתן כלי קיצוני פחות ממאסר בידי הרשם, כדי להביא למימוש פסק הדין, ולסייע לזוכה במימוש זכייתו (ראו: רע"א 5137/11  פלוני נ' עו"ד עודד הכהן  (25.10.2011), מפי כב' השופטת נאור). בעבר נשמעה ביקורת על אופן חקיקת פרק ההגבלות ולפיה האיסור הגורף על הגבלת רישיונו של מי שעיסוקו נהיגה, גורר תוצאה קשה, פקודת מאסר לא ניתן להטיל, ואת הסעד היעיל ביותר - הגבלה על רישיון נהיגה - לא ניתן להטיל. בעניין זה אף קרא בית המשפט לוועדת חוקה חוק ומשפט, ומנהל רשות האכיפה והגבייה, לשקול נקיטת הליכים לשינוי לשון סעיף 66א(6), באופן שיאפשר שיקול דעת לרשם גם במקרים בהם הטלת ההגבלה פוגעת בחופש העיסוק של החייב (ראו:  רע"צ (חד') 1712-10-11 אהרן בן דוד אחיון נ' חיים קליאוט בע"מ (16.1.2012), מפי כב' השופטת הדסה אסיף).                    

5.       בינתיים לא שונה החוק, ונושא זה מעסיק מידי יום את רשמי ההוצאה לפועל ומפעם לפעם את ערכאת הערעור. לצערי הפרקטיקה של יישום החוק, הביאה לחזון נפרץ בו כל חייב וטענותיו - החייב שזקוק לרישיון הנהיגה כי הוא מסיע עובדים אחרים למקום העבודה, זה שנדרש לנסוע לצורך קניית אביזרים לעבודתו, זה שאין תחבורה ציבורית למקום עבודתו, וזה שנוהג במלגזה - לפחות פעם ביום. לכולם חיוני הרישיון ובלעדיו כולם עומדים לפני פיטורין. אלא שחייבים אלה משתמטים מתשלום חובותיהם, דבר השומט את הקרקע - בהגדרה - תחת התנאי ולפיו הטלת ההגבלה "עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב".             

6.       והנה נמצא לו פירוש ולפיו כל עוד לא נכנסה ההגבלה לתוקף אין לו לרשם שיקול דעת בהתקיים אחד התנאים המונעים הטלת הגבלה, אך משעה שנכנסה ההגבלה לתוקף, ביטולה נתון לשיקול דעתו של הרשם. וכך נכתב: "הוראת סעיף 66א (4) לחוק ההוצאה לפועל מחייבת את רשם ההוצאה לפועל שלא להטיל לכתחילה הגבלה על רישיון נהיגה של חייב אם הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב מפאת נכותו שלו או של בן משפחה התלוי בו, וזאת בלבד שהובאו לפניו ראיות מתאימות בטרם הטיל את ההגבלה. היינו - חייב המבקש למנוע את הטלת ההגבלה האמורה, חייב לכתחילה ומראש להמציא לרשם ההוצאה לפועל את כל המסמכים והראיות התומכים בכך, ודי בכך כדי למנוע מרשם ההוצאה לפועל את הטלת ההגבלה. ברם, אם חייב מבקש לבטל את ההגבלה לאחר שהוטלה - מהטעם שאי החזקה ברישיון הנהיגה עלול לפגוע בפרנסתו או לעניין הצורך להשתמש ברישיון להסעת נכה (החייב עצמו או בן משפחה תלוי בו), הרי כי אז יחולו התנאים הקבועים בסעיף 66ד לחוק בדבר ביטול ההגבלה, וכי אז רשאי רשם ההוצאה לפועל לשקול את ביטול ההגבלה במתן ערובה" (רע"צ (ת"א) 9747-04-12 יריב סתמקר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (5.4.2012), מפי כב' השופט עודד מאור). לא אכחד, קיימת פסיקה החולקת על פרשנות זו, ולפיה אין בהוראת סעיף 66ד (ב) לחוק כדי לאפשר התניית הסרת ההגבלה על רישיון הנהיגה של נכה בתנאים, הואיל והיא אינה גוברת על איסור שנקבע לגבי עצם הטלת ההגבלה, בתנאיי סעיף 66א (6) לחוק (ראו והשווה: רע"צ (נצ') 39632-07-12 ענאן נג'אר נ' דומיקאר בע"מ (25.11.2012), מפי כב' סגן הנשיא יוסף סוהייל; וכן רע"צ (אי') 49551-01-12 אליהו פפקין נ' רחל דרמון (30.12.2012), מפי כב' סגן הנשיא יואל עדן).                 

7.       במחלוקת פוסקים זו, אנחה עצמי לפי פסיקתו של כב' השופט מאור.                                                      

8.       במקרה שלפניי טוען החייב כי רישיון הנהיגה חיוני לו לצורך פרנסתו וסילוק חובותיו, אלא שעיון בתיק מלמד כי החייב לא פעל בתיק לסילוק חובותיו עובר להגשת הבקשה. לחייב היה בעבר תיק איחוד, אלא שזה פוזר לאחר שהחייב לא עמד בתשלום החודשי. החייב אף נמנע מלשלם בתיק הפרטני, וכשהגיש בקשה להכרזתו חייב מוגבל באמצעים (בפעם השנייה) לא פעל לפי ההחלטה, ובחר שלא להפקיד את התשלום הראשוני שנקבע כתנאי להקמת תיק איחוד.      

9.       תיק זה נפתח בשנת 2007 לביצוע פסק דין. גובה החוב העדכני בתיק היום הוא 204,884.72 ש"ח, כאשר במועד פתיחת התיק עמד החוב בסכום של  161,344.15 ש"ח. הגיעה השעה לפעול לסילוק החוב.                                                      

10.   סוף דבר, הותרת ההגבלה על רישיון הנהיגה בנסיבות תיק זה היא מידתית ומתחייבת. עם זאת, וכדי להותיר בידי החייב פתח לעלות על מסלול תקין של תשלום החוב, ראיתי להורות כי בכפוף לתשלום 15,000 ש"ח לתיק, תבוטל ההגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה.                                                    

                           ______________________

איתי כרמי, רשם הוצאה לפועל