הבסיס לחישוב דמי חופשה לעובד ששכרו מורכב מעמלות, הוא היקף העבודה ולא היקף ההשתכרות

השופטת רונית רוזנפלד

1.         בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציג הציבור יוסף פרלמן; עב 1258/03) קיבל בחלקה את תביעת המשיבה כנגד המערערות, וחייב את המערערות יחד ולחוד בתשלום פיצוי למשיבה בשיעור של 132,860 ש"ח. בית הדין חייב את המערערות בתשלום הפיצוי, נוכח נזקים שגרמו למשיבה (להלן - מגוון) בפעילותן בארגון ארבעה כנסים רפואיים. על פי קביעת בית הדין,  המערערת 1 (להלן - העובדת) החלה לטפל בארגון הכנסים עוד בהיותה עובדת מגוון.

           בית הדין האזורי קיבל גם  בחלקה את התביעה שכנגד אותה הגישה העובדת כנגד מגוון, וחייב את מגוון בתשלום הפרשי פדיון חופשה לעובדת, בשיעור של 20,375 ש"ח.

             המערערות הגישו ערעורן לבית דין זה כנגד פסיקתו של בית הדין האזורי, על שני חלקיה. לפי המלצתנו, צמצמו המערערות את ערעורן, והעמידו אותו אך על קביעת בית הדין האזורי בקשר לחישוב פדיון החופשה כפי שנפסק לעובדת.

2.         העובדות הרלוונטיות לעניין שנותר בערעור, כפי שהן עולות מפסק דינו של בית הדין האזורי הן כדלקמן:

א.        מגוון הינה חברה לארגון אירועים וכנסים. העובדת עבדה במגוון כעובדת שכירה מיום 1.5.91 ועד ליום 15.7.02. שכרה של העובדת עמד על 6,000 ש"ח כשכר יסוד, ובנוסף שולמה לה עמלה בשיעור של 30% מסכום הרווח של החברה שהתקבל כתוצאה מאירועים שאורגנו על ידה.

ב.         בית הדין האזורי קיבל בפסק דינו את טענתה של העובדת, כי בתום תקופת עבודתה נותרו לזכותה 86.92 ימי חופשה בלתי מנוצלים.

ג.         לפי תלושי שכר שהוגשו לבית הדין האזורי, השכר היומי הממוצע של העובדת בתקופה שמיום 15.4.02 ועד ליום 15.7.02 עמד על 360.5 ש"ח.

                          המסגרת הנורמטיבית ופסק הדין של בית הדין האזורי

3.       בבסיס הדיון עומדות הוראותיהם של סעיפים 10 ו-13 לחוק חופשה שנתית 

           התשי"א- 1951 , שבהם נקבע כך:

" 10.     דמי חופשה.

(א)           (א)            המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי       

          חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

                                     (ב)       השכר הרגיל לעניין סעיף זה הוא -

                                               (1) ...

(2)       לגבי עובד בשכר - שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים. היו ברבע השנה כאמור חודשי עבודה לא מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים עשר החודשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

                                            (ג)           ...."(ההדגשות שלי ר.ר.)

                            "13.  חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד