א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1166-07
02/09/2009
|
בפני השופט:
נ. ישעיה
|
- נגד - |
התובע:
אטיה נויברג עו"ד מ. הרצברג-אלון
|
הנתבע:
1. בנק הפועלים בע"מ - בנק משכן 2. אלון נויברג
עו"ד נ. רם עו"ד א. צוק
|
פסק-דין |
1. התובעת עותרת להצהרה לפיה:
"התצהיר עליו חתמה התובעת בפני עו"ד הילה שפילמן-נויברג, משולל כל תוקף משפטי משנחתם בנסיבות שאינן הולמות חתימת תצהיר ויתור על זכויות, תוך הטעיה תרמית והונאה של התובעת" (סעיף 63 לכתב התביעה) ולהצהרות חלופיות אחרות.
בנוסף עותרת התובעת להצהרה לפיה המשכנתא שנרשמה על הדירה ברח' דב הוז 3 בהרצליה, בה התגוררה עם בעלה המנוח במהלך כל שנות נישואיהם, אינה חלה על זכויותיה בדירה ככל שאלה ייקבעו ע"י בית המשפט לענייני משפחה, בפניו מתבררת שאלה זו.
2. ואלה העובדות הצריכות לענייננו:
התובעת נישאה (בשנית) לבעלה המנוח יעקב נויברג (אשר אף לו היו אלה נישואיו השניים) ב-4.2.69.
במשך תקופת נישואיהם - עד ליום פטירתו ב-21.8.05 - התגוררו בני הזוג בבית בהרצליה אשר זכויות הבעלות עליו היו רשומות על שם המנוח. לתובעת בן מנישואיה הקודמים ולבעלה המנוח שני בנים ובת מנישואיו הקודמים.
במהלך חייו ניהל המנוח חברה שהקים שעסקה ביבוא ושיווק סיטונאי של מוצרי מתכת שונים תחת השם יעקב נויברג בע"מ. לימים העביר המנוח את ניהול העסק והחברה לבנו רון נויברג.
משנקלעה החברה לקשיים כלכליים פנו המנוח ובנו רון לנתבע בבקשה לקבלת הלוואה כנגד שעבוד הדירה כבטוחה. הבנק נתן הסכמתו להענקת ההלוואה ולשעבוד הדירה כבטחון. הואיל והמנוח היה נשוי לתובעת (שלא היתה רשומה כבעלת זכויות בדירה) דרש הבנק וקיבל מהתובעת, תצהיר ויתור על זכויות בנכס, אם כאלה קיימות. על התצהיר חתמה התובעת ביום 15.3.01 בפני עו"ד הילה שפילמן-נויברג שהיא אשת נכדו של המנוח. עם חתימת תצהיר הויתור הוענקה למנוח ובנו הלוואה על סך -.820,000 ש"ח בד בבד עם רישום משכנתא על הסך הנ"ל על הדירה.
לאחר מות המנוח ב-21.8.05 חדל בנו לפרוע את ההלוואה. לאחר מספר התראות החל הבנק בהליכים למימוש המשכנתא.
3. מכאן פניית התובעת לבתי המשפט על מנת "להציל" את זכויותיה בדירה אשר עומדות לה, לטענתה, מכח הלכת השיתוף (אין חולק כי בני הזוג נישאו לפני כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני זוג).
בפני בית המשפט לענייני משפחה עתרה התובעת להצהרה בדבר זכויות שיש לה בבית מכח הלכת השיתוף. ההתדיינות שם מתנהלת מול שלושת ילדיו - יורשיו של המנוח. לבית משפט זה עתרה התובעת, בתובענה שבפני, להצהרה לפיה "הויתור" עליו חתמה פגום ולקוי ומשכך אין המשכנתא שהטיל הבנק על הבית חלה על חלקה בנכס, ככל שיקבע כך ע"י בית המשפט לענייני משפחה.
4. כבעלת מחצית הזכויות בדירה מכח הלכת השיתוף (בהנחה שבית המשפט לענייני משפחה יקבע כך) היא הוחתמה על ידי הנתבע על תצהיר ויתור על זכויות אלה תוך הטעייתה ע"י בעלה המנוח שהבהיר לה כי חתימה דרושה, כביכול, לצורך רישום משכנתא על חלקו בבית בלבד ולא על חלקה.
לדבריה, היא אמנם חתמה על התצהיר בביתה, ללא שקראה את תוכנו לפני כן.
בנוסף לכך מעלה התובעת טענות נגד הבנק הממשכן, אשר נמנע מלגלות לה פרטים מהותיים וליתן לה הסבר מפורט לגבי תוכנו של התצהיר.
טענה נוספת בפני התובעת, מופנית כלפי עו"ד הילה שפילמן-נויברג (צד ג' 1), אשר בפניה היא חתמה על התצהיר. לדבריה הפרה היא את חובת הנאמנות כלפיה כאשר אישרה חתימתה בפניה על תצהיר הויתור ללא שהסבירה לה קודם לכן את תוכנו ומשמעותו של תצהיר זה, על אף שנרשם על ידה כי הסבר כזה ניתן לה.
לטענתה, לו היה מוסבר לה ע"י עו"ד הילה שפילמן תוכנו ומשמעותו של תצהיר זה, קרי שהיא עלולה להפסיד את כל זכויותיה בדירה לו לא תפרע ההלוואה שהוענקה לבנו של המנוח (ולמנוח) היא היתה נמנעת מהחתימה עליו. התובעת מדגישה בהקשר זה, כי עו"ד שפילמן היתה, כאשתו של נכדו של המנוח, צד מעוניין, היינו היה לה אינטרס ברור שהתובעת תחתום על תצהיר הויתור ובכך תתאפשר קבלת ההלוואה מהבנק.
5. הבנק - הנתבע - דוחה טענות התובעת כלפיו וטוען כי אף לו היה מוכח (ולטענתו עובדה זו לא הוכחה) כי בעלה המנוח ועו"ד הילה שפילמן נהגו כלפיה במרמה והטעיה, אין בכך כדי לגרוע מהתחייבויותיה כלפיו או לאיין אותן, מכח חתימתה על התצהיר, שכן אין לה כל טענת מרמה או הטעיה כלפי הבנק.
את טענותיה באשר להפרת התחייבויותיו כלפיה, דוחה הבנק. לטענתו נהג כמקובל וכנהוג בבנקים במקרים דומים. העובדה כי הוא דרש חתימה על תצהיר ויתור של זכויות על אף שעל פי מסמכים ונתונים שהיו בפניו זכויות הבעלות על כל הנכס היו של בעלה המנוח בלבד - עובדה זו מצביעה יותר מכל על התנהלות ראויה שלו כלפיה.
הבנק לא הסתפק בהצגת גירסת הגנה מול טענות התובעת. הוא הגיש הודעת צד ג' נגד עו"ד הילה שפילמן אשר בפניה חתמה התובעת על תצהיר הויתור. טוען הבנק כי במידה ובית המשפט יקבע כי תצהיר הויתור חסר תוקף משפטי וכתוצאה מכך ייגרם לו נזק כספי, יש לחייב את צד ג' לשפות או לפצות את הבנק בגין נזק זה. כך משום שהיא הגורם הישיר לגרימת הנזק לבנק כתוצאה מביטול תוקף תצהיר הויתור. כמו כן הגיש הבנק הודעת צד ג' כנגד התובעת.