הנשיאה נילי ארד
פתח דבר
1
. סעיף 4(א)(7)
בהסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, ובצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי
חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957,
קובע כי הסדר פנסיה חובה שבהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה לא יחול על:
"מי שטרם מלאו לו - באישה 20 ובגבר 21 שנים. למען הסר ספק מובהר בזה, כי בהגיע העובד/
ת לגיל האמור, יחולו עליה/ו הוראות הסכם זה, תוך שתילקח בחשבון, לעניין חישוב תקופת ההמתנה כהגדרתה להלן, תקופת עבודתה/ו טרם הגיעה/ו לגיל האמור."
הסעדים המבוקשים בשתי התביעות שלפנינו, אשר נדונו במאוחד, הם כי בית דין זה יתערב בתוכן ההסכם הקיבוצי ובתוכן צו ההרחבה, באופן שיורה על ביטול סעיף 4(א)7 להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה, בהתאם. לאמור, ביטול תחולת הוראותיו אלה על נשים עובדות מעל גיל 20 ועל גברים עובדים מעל גיל 21. לחלופין, מתבקש בית דין זה להורות על עשיית שינוי בהוראת סעיף 4(א)7 באופן שייקבע כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה יחולו על נשים וגברים מגיל 18 ואילך.
2. הדיון בתביעות התקיים בפני מותב בראשותו של הנשיא (בדימ.) סטיב אדלר. בעקבות פרישתו ובהסכמת הצדדים, הוחלף הרכב המותב שישב בדין, באופן שהשופטת רונית רוזנפלד באה במקום הנשיא (בדימ.) אדלר, ופסק דין זה ניתן ונחתם כדין על ידי מותב זה.
3.
קודם שנבוא לגופם של דברים נקדים ונפרוס את הרקע להגשת התובענות ואת טיעוני הצדדים.
הרקע
4.
המערך הפנסיוני בישראל מורכב משלושה רבדים:
רובד סטטוטורי המעוגן בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, מכוחו משולמת קצבת זקנה לתושב ישראל ללא זיקה לשיעור הכנסותיו בהגיעו לגיל המזכה. בנוסף לקצבת זיקנה, משולמת קצבת שארים "שהן בבחינת רשת מגן ממלכתית ושיורית להבטחת אמצעי קיום מינימאליים בלבד" ;
חסכון פנסיוני פרטי אישי וולונטרי; ו
הרובד המרכזי,
הלא הוא הביטוח הפנסיוני לעובדים שכירים, במקומות עבודה מאורגנים ובלתי מאורגנים, אשר הוסדר, בעיקרו, בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה ענפיים, או בחוזים אישיים. הסדרים אלה אינם חלים על כלל העובדים במשק וכתוצאה מכך חלק ניכר מן העובדים נותר ללא חיסכון פנסיוני.
ההסכם הקיבוצי הכללי וצו ההרחבה לעיגון הזכות הפנסיונית על כלל העובדים
5. במהלך השנים נעשו נסיונות להסדרת פנסיית חובה בתחולה על כלל העובדים במשק, בחקיקה או בהסכמים קיבוציים. בתוך כך, ולאחר משא ומתן מורכב, נחתם ביום 19.11.2007
הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק 7019/2007. ההסכם נחתם על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן:
ההסתדרות) ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (להלן:
לשכת התיאום). בהסכם הקיבוצי הוכרה לראשונה "זכותו של כל עובד לביטוח פנסיוני מקיף", הכולל חיסכון פנסיוני לזיקנה וביטוח מקיף מפני נכות ופטירה.
בתוך כך, הוכרה זכותם של עובדים המשתייכים לענפי התעשייה והשירותים, המלאכה והעצמאיים, לביטוח פנסיוני מקיף.
על
תכליות ההסכם הקיבוצי ומטרתו למדים אנו מפרק המבוא, במסגרתו הוצהר: "הצדדים מאוחדים בדעתם בדבר חשיבות קיומה של מערכת פנסיונית הסכמית ויציבה אשר תקבע ותעוגן במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, כך שכל עובד במדינת ישראל יהיה זכאי לביטוח פנסיוני מקיף והולם"; "הצדדים ניהלו מו"מ קיבוצי במטרה לחתום על הסכם קיבוצי כללי (מסגרת), במסגרתו יעוגנו ההסכמות ביניהם באשר להסדר פנסיוני תקדימי וחדשני, אשר יקבע בו לראשונה הסדר מחייב שיחול על כל אותם העובדים במשק שאינם מבוטחים החל מהמועד הקובע בהסדר פנסיה מיטיב... בדרך של חתימה על הסכמים קיבוציים כלליים והרחבתם באמצעות צווי הרחבה, ולא בדרך של חקיקה".
מטרת ההסכם "להחיל חובה כללית ומקיפה גם על עובדים ומעסיקים שלא חל עליהם הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו בהסכם זה, באופן מידתי והדרגתי".
לפי שנקבע בהסכם,
שיעור ההפרשות לזכויות פנסיוניות בפריסה של חמש שנים, יגיע לכלל 15% מהשכר, לפי חלוקה זו: 5% הפרשות עובד, 5% הפרשות מעביד ו- 5% הפרשות מעביד לפיצויים.
היקף תחולתו של ההסדר הפנסיוני בהסכם הקיבוצי על כל העובדים אשר אין להם הסדר פנסיוני מיטיב, מכח הסכם קיבוצי ענפי או מיוחד, צו הרחבה, הסכם אישי או פנסיה תקציבית. תחולת הזכאות על פי ההסכם הקיבוצי, על גבר החל מגיל 21 ועל אישה החל מגיל 20 - עד לגיל פרישת חובה.
בד בבד עם כניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי, ביום 1.1.2008, יצא
צו הרחבה
לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 (להלן: צו ההרחבה) המרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי על כלל העובדים והמעסיקים במשק, המאורגנים והלא מאורגנים, בכל מקום עבודה.
6. לפני כחודש ימים , התקבל
החוק
להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב - 2011 אשר מטרתו "להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה", לרבות הבטחת הזכויות הפנסיוניות לעובדים בצו ההרחבה. במסגרת זו כלולה אף חובת הפרשות לפנסיה (חלק העובד וחלק המעביד) לעובדים מגיל 20 לאישה וגיל 21 לגבר.בתוך כך, ובהתקיים התנאים הנדרשים בחוק, רשאי מפקח עבודה בכיר - "הממונה" להטיל עיצום כספי בסך 75,000 ש"ח על המעביד בגין הפרת הוראות צו ההרחבה לפנסיה, לרבות הפרת החובה להפריש לעובד, שגילו מגיל 20 לאישה ו- 21 לגבר, הפרשות לפנסיה .
ההליך בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
7. בתחילה פנו התובעים בעתירה לקבלת סעד בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק. בפסק דין מיום 19.1.2009 הורה בג"ץ על מחיקת התובענות, תוך שקבע, כי
"מקומן של שתי התובענות שלפנינו בבית הדין לעבודה, שתיהן סבות סביב ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק, וצו ההרחבה שניתן על ידי שר התמ"ת על אותו הסכם. נוכח הנושא שהוא במובהק בתחומו של בית הדין ידונו התובענות בבית הדין הארצי" (בג"ץ 4572/08, בג"ץ 6849/08)
.