בבית הדין הצבאי במחוז שיפוטי המרכז מתנהל משפטו של המשיב, טור' מוסה אבו-ג'אד.
התביעה ייחסה למשיב ארבעה פרטי אישום, שכותרתם סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (פרטים ראשון ושני), ניסיון לשידול לתיווך בסם מסוכן, לפי סעיפים 13, 14 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 33 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (פרט שלישי) וכן עברה של קשירת קשר לפשע או לעוון, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (פרט רביעי).
כתב האישום המקורי הוגש ביום
28 בפברואר 2008. התביעה ביקשה לתקנו ביום
21 בספטמבר 2008 על ידי הוספתם של שלושה סעיפי אישום. בקשה זו
טרם נדונה. בינתיים צמצמה התביעה בקשתה ומסתפקת היא בהוספת שני פרטי אישום, שעניינם סחר בסם מסוכן וקשר לפשע או לעוון. המשיב מצוי במעצר מיום 11 בפברואר 2008.
הוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. משפטו טרם נסתיים.
בנסיבות אלה עותרת התביעה הצבאית להארכת מעצרו למשך 90 ימים נוספים. התביעה ציינה בבקשתה כי "נוכח חומר הראיות האיתן בעניינו של המשיב, שעד כה לא נבחן ולא כורסם; חומרת העבירות בעניינו של המשיב; וקיומן של עילות מעצר ברורות ומובהקות" ראוי להיענות לבקשתה ולהורות על הארכת המעצר, כמבוקש. עמדת ההגנה היא שיש לדחות בקשה זו לנוכח חלוף הזמן מאז הגשת האישום ולנוכח התנהלות גורמי החקירה והתביעה, אשר מנעה, למעשה, ניהול יעיל של ההליכים; נטען כי התמשכות ההליכים רובצת כולה לפתחן של רשויות החקירה והתביעה; בנסיבות שכאלה, צוין, אין הצדקה להמשיך ולהחזיק את המשיב במעצר.
יצוין כי עד כה, חרף הזמן הרב שחלף מאז הגשת האישום, טרם נתקבלה תשובת המשיב לאישום, ולמעשה, טרם הוברר עד תום במה הוא מואשם.
בפועל, הסתיימה תקופת תשעת החודשים מיום הגשת האישום ביום 26 בנובמבר 2008; או אז האריך המשנה לנשיא בית-הדין הצבאי לערעורים את המעצר עד יום 1 בדצמבר 2008. בהסכמת הצדדים, הוריתי על הארכה נוספת של המעצר עד יום 4/12/2008.
המסגרת המשפטית
סעיפים 61 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), מורים:
|
61. שחרור באין הכרעת דין
|
(א) נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה.
(ב) ...
|
|
62. הארכת מעצר או חידושו
|
על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.
|
סעיף 243ב לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן החש"ץ), מחיל את ההוראות האמורות על ההליכים המתקיימים לפי חש"ץ. זו לשונו:
|
243ב. תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור
|
(א) הוראות סעיפים 59 עד 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי סימן זה, אולם במקום "שופט של בית המשפט העליון" כאמור בסעיף 54 לאותו חוק יבוא "שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים".
|
השיקולים המתחייבים בדיון בבקשת הארכה מעבר לתשעה חודשים