1. שתי הבקשות שבפני עוסקות בפרשה זהה, ולהלן תמצית הדברים מנקודת ראותה של המבקשת. בין אברהם סטואר (המשיב בבש"פ 1456/08, להלן: אברהם) לסרגיי טפליצקי (משיב מס' 1 בבש"פ 1454/08, להלן: סרגיי), קיימת הכרות מוקדמת. בחודש ינואר 2007 פנה סרגיי לאברהם, סיפר לו על קשייו הכלכליים, וביקשו לסייע לו במציאת עבודה. בעקבות כך הציע אברהם לסרגיי, בתחילת שנת 2007, לשמש רוצח שכיר, וסרגיי נעתר לכך. המשימה הראשונה שהוטלה על סרגיי היתה להמית אדם בשם יואב סיני, ולשם כך מסר לו אברהם במפגש שהתקיים ביניהם ביום 12.2.07, אקדח גנוב. בתאריך 14.2.07 ארב סרגיי לקורבנו ליד ביתו, וכאשר הוא נכנס לרכבו עם אשתו, הוא ניגש אליו וירה לעברו מספר יריות. בעקבות כך התחוללה מהומה, וכדי לחלץ את עצמו ירה סרגיי מספר יריות באוויר. כתוצאה מאותו אירוע נפגע סיני בכתפו וברגלו, ונגרם לו שיתוק בידו השמאלית. בתמורה לירי לעבר סיני קיבל סרגיי מאברהם סכום של 7500 דולר - מחציתו של הסכום שהובטח לו, מאחר והוא גרם לפציעת הקורבן בלבד.
מספר שבועות לאחר אותם אירועים, נתבקש סרגיי לגרום למותו של אדם נוסף - איציק כהן, והפעם הובטח לו בתמורה סכום של 30 אלף דולר. לאחר מספר ימי מעקב אחר הקורבן, החליט סרגיי להיעזר באדם נוסף, והוא בחר באיליה חודונוב (משיב מס' 2 בבש"פ 1454/08, להלן: איליה). בתאריך 12.4.07 הגיעו סרגיי ואיליה, מצוידים באקדחים לאזור ביתו של הקורבן, אולם לא הצליחו להוציא את זממם אל הפועל. לפיכך, הם שבו לאותו מקום בשעות אחר הצהריים, וירדו מהאופנוע עליו רכבו כשבידיהם האקדחים. ברם, גם הפעם סוכלה מזימתם, הואיל ועקב התנועות החשודות באזור הוזעקה ניידת של משטרת ישראל, ואחד השוטרים עצר אותם.
ועוד טענה המשיבה, כי בתאריך 23.2.07 הגיעו אברהם וסרגיי רכובים על אופנוע לתחנת דלק בחולון, ומשהבחין אברהם באחד - איציק פרץ, הוא ירד מהאופנוע, ועם האקדח שבידו ירה לעברו מספר יריות כדי לאיים עליו. כן נטען, כי אברהם תקף את פרץ והכהו בידיו.
בגין כל האמור, יוחסו לאברהם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק, חבלה בכוונה מחמירה, ניסיון רצח, איומים, ירי באזור מגורים ותקיפה. לסרגיי יוחסו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לבצע פשע, נשיאת נשק שלא כדין וניסיון רצח. לאיליה יוחסו בגין חלקו הנטען בפרשה, עבירות של קשירת קשר לבצע פשע וניסיון רצח.
2. כתבי האישום נגד המשיבים הוגשו בחודש מאי 2007, ומאז הם נתונים במעצר. עתה, משחלפו תשעה חודשים מאז אותו מועד, עותרת המבקשת להארכת מעצרם מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. בא-כוחו של סרגיי, עו"ד ג' זילברשלג, נתן את הסכמתו להארכת מעצר שולחו, בעוד שבאי-כוחם של המשיבים האחרים, עו"ד י' שפטל וי' גיגי, מתנגדים לכך.
3. הבקשות שבפני, כמו בקשות נוספות בהן נתבקשתי להכריע בשבועות האחרונים, שבות ומדגישות את המצוקה הקשה בה נתון בית המשפט המחוזי בתל-אביב. בית משפט זה נדרש להתמודד עם כמות גדלה והולכת של תיקי פשע חמור, ועקב המחסור בשופטים הוא מתקשה לעשות זאת. וכך לדוגמה, הועברו התיקים בעניינם של המשיבים למותב שטרם אויש במלואו, וכבר עתה ברור כי על פי לוח הזמנים של מותב זה, עשויה שמיעתם של ראיות המבקשת להתחיל בסוף שנת 2008, היינו, כשנה ומחצה לאחר הגשתו של כתב האישום. זה מצב אשר אני מתקשה להשלים עמו, הואיל והוא שם ללעג את הוראתו של סעיף 61 לחוק המעצרים, לפיו על הליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר להסתיים תוך תשעה חודשים.
ברם, זהו רק פן אחד של התמונה. הפן האחר נובע מאופיין החריג בחומרתן של העבירות המיוחסות למשיבים. ככל שהעובדות המיוחסות להם תוכחנה, המסקנה שתתבקש תהיה כי מדובר בהתארגנות פלילית שסכנתה לציבור אינה יודעת גבול, הואיל וחבריה מוכנים לבצע את החמורות שבעבירות תמורת בצע כסף. ממשיבים מסוג זה זכאית החברה להתגונן, גם על ידי כליאתם מאחורי סורג ובריח במהלך משפטם. אולם מן העבר האחר מוטלת על החברה, באמצעות מערכת המשפט, החובה לעשות מאמץ כדי שעניינם של המשיבים יוכרע במועד קרוב, ומבלי שקשיים מערכתיים יסכלו זאת פעם אחר פעם.
נוכח האמור, וחרף מעצרם המתמשך של המשיבים, אינני סבור כי הגיעה השעה להתיר להם להתהלך חופשי, אולם אפשר כי אותה שעה תגיע מוקדם מן הצפוי, אם לא תימצא הדרך לקבוע מועדי דיון קרובים לשמיעתם של תיקים אלה.
לפיכך, אני נעתר לבקשות ומורה על הארכת מעצרם של אברהם סטואר ואיליה חודונוב בתשעים ימים, החל מיום 22.2.08 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 1058/07 ו-1050/07 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בהתאמה), הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט באדר א' התשס"ח (25.02.08).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il