האם תיקון בכתב יד על גבי צוואה נוטריונית מהווה תיקון כדין של צוואה?

האם תיקון בכתב ידו של מצווה על גבי צוואה נוטריונית, המשנה את פרטי אחד הזוכים, יוצר  צוואה חדשה המבטלת או משנה את קודמתה ?

פתח דבר

בסיפור המעשה שלפנינו ערך לו מנוח צוואה שאושרה בחתימת נוטריון, ובלשונו של המחוקק - ערך צוואה לפני רשות.  בצוואתו זו ציווה המנוח את רכושו, שהיקפו נאמד בעשרות מיליוני דולרים,  למוסדות צבור שונים ואף קבע ומינה בצוואתו זו מנהלי עזבון על מנת שיקפידו על חלוקתו ע"פ הוראות הצוואה ככתבן וכלשונן (להלן- הצוואה המקורית), דא- עקא אחר שהלך המנוח לבית עולמו נמצא עותק הצוואה המקורית באחת ממגירותיו ובה תיקון בכתב ידו, בתיקון זה נמחק אחד הזוכים בצוואה -  בית החולים רמב"ם בחיפה, ותחתיו נרשם הנתבע, בן אחיינו של המנוח, כזוכה (להלן - הצוואה המתוקנת), המנוח לא חתם בצד התיקון ואף לא רשם בצד התיקון את תאריך עריכתו.

מתוך שכך קמה לה מחלוקת, הנתבע (להלן- המתנגד) מתנגד לקיום הצוואה המקורית וטוען לקיומה של הצוואה המתוקנת שכן לטענתו עסקינן בצוואה חדשה המאוחרת לצוואה המקורית ומשנה אותה, ומנגד בית החולים רמב"ם, באמצעות מחלקת העזבונות של המדינה (להלן- המבקש),  עותר לקיום הצוואה המקורית בה רשום הוא כזוכה. לטענת המבקש התיקון הנזכר אינו עומד בדרישות הדין באשר לאופן ביטול צוואה ואין בו כדי ליצור צוואה חדשה, לפיכך הצוואה היחידה שיש לפנינו הינה הצוואה המקורית ואותה, ואך ורק אותה, יש לקיים.

                                                *        *        *

אחר שהקדמנו והבאנו מסגרתם של דברים נבוא לפרטי העובדות הנדרשות לנדון -

1.                  המנוח, מר א. ס. נ.  ז"ל, היה אדם עתיר נכסים אך ערירי (להלן - המנוח).

בשנות התשעים של המאה שעברה, אחר שהלכה אשתו לבית עולמה, עלה המנוח ארצה מארגנטינה ושכר למגוריו חדר מרווח במלון *** ב***.  

המנוח, כפי שהעידו קרובי משפחתו, היה אדם צנוע מטיבעו, הסתפק במועט ותרם רבות לארגונים ומוסדות שונים.    

2.         קרובי משפחתו היחידים של המנוח בארץ היו אחיינו, מר ש. ס. (להלן - האחיין) ובני משפחתו, ובכללם בנו של האחיין, המתנגד דנן, מר נ. ס..   

3.         יחסיו של המנוח עם אחיינו, מר ש. ס., ידעו עליות ומורדות. בתחילה, עם הגעתו ארצה, היה זה יחס חמים וקרוב כמקובל בין קרובי משפחה, ואולם בשלב מסויים, במהלך שנת 2000, אחר שבושש האחיין להגיע לטקס הנצחה שערך המנוח לאימו האהובה, התקלקלה השורה בניהם עד אשר המנוח, שנפגע מאיחורו של אחיינו לטקס שכה היה חשוב לו, סירב לכל קשר עמו.

והנה, על אף שהיחסים בין המנוח לאחיינו התערערו, המשיך המנוח לשמור על קשר עם בני משפחתו האחרים של האחיין לרבות המתנגד, ואף נהג להעניק להם מעת לעת סכומי כסף נאים. כך, כדוגמה, נתן לכל אחד מילדיו של האחיין אגרת בונדס בשווי של כ - 100,000 $ (ראה עדות המתנגד בעמ' 13 שורה 8-11  ועדות אביו בעמ' 17 שורה 14-24).

4.         והנה כפי שקורה לא אחת, יש והזמן מרפא מכאובים ומשכך כעסים, וכך, בין לבין, בשנת 2006 לערך, בא הפיוס והתאחה הקשר בין המנוח לאחיינו בשנית (ראה עדות האחיין עמ' 17 שורה 26-27).

5.         מספר שנים קודם לכן ערך המנוח מספר צוואות ובהן ציווה את רכושו הרב, הנאמד בעשרות מיליוני דולרים (למעלה מעשרים מליון דולר, עיקרו באגרות בונדס), למוסדות ציבוריים שונים. הצוואה הראשונה אשר הובאה לידיעת בית המשפט הינה צוואה בעדים שנערכה ביום 18.8.02 ע"י עורך  הדין יגאל רינת ובה ציווה המנוח את רכושו ל - 22 מוסדות ציבור בחלקים שונים (ראה תצהיר עוה"ד יגאל רינת), הצוואה נערכה בספרדית שפת אמו של המנוח.

בנדון איננו נדרשים לענינה של צוואה זו שכן יש המאוחרות לה ואין מי המבקש את קיומה, מכל מקום הזכרנו הדבר  בכדי להביא את התרחשות הדברים כהוויתה ועל פי סידרה. 

6.         כשנה לאחרי כן, ביום 7.9.03,  ערך המנוח צוואה אחרת והפעם ציווה את עזבונו ל - 16 מוסדות ציבור בחלקים שונים. המנוח הוסיף וציין בצוואתו זו כי רצונו הוא שכל המוסדות הזוכים בעזבונו ע"פ צוואתו יכבדו את שם אמו "במקום המתאים ביותר שיעשה כבוד לזכרה". הצוואה זו הייתה צוואה נוטריונית, היא הודפסה בשפה הספרדית ואושרה ע"י הנוטריונית עוה"ד לילי זיכרמן, התובעת 1.  בצוואתו ביקש המנוח למנות את עוה"ד זיכרמן יחד עם הגב' ח. ל., פקידה בסניף בנק לאומי בו ניהל חלק מענייניו הכספיים, כמנהלות עזבונו (להלן - הצוואה המקורית).

7.         והנה, בשנת 2009, זמן קצר קודם לפטירתו, חלה התדרדרות מסוימת במצב בריאותו של המנוח. כיוון שכך המליץ בפניו אחיינו כי יעבור להתגורר בבית דיור מוגן המספק את כל השירותים הנדרשים לאדם במצבו, ואכן כשלושה שבועות קודם לפטירתו עבר המנוח להתגורר בבית אבות *** ב***.

8.         לטענת האחיין, מר ש. ס., במהלך העברת חפציו של המנוח מחדרו במלון לבית האבות הוא מצא באחת ממגירות השידה, שהייתה בצד מיטתו של המנוח, את הצוואה המקורית ועליה תיקון בכתב יד שעיקרו מחיקת אחד המוסדות הזוכים ע"פ הצוואה, ביה"ח רמב"ם בחיפה, ורישום שמו של בנו, המתנגד, תחתיו. על פי התיקון, שנעשה בכתב יד,  זוכה המתנגד ב- 10% מנכסי העזבון  (להלן- הצוואה המתוקנת).

9.         וכך נעשה השינוי  בסעיף המפרט את הזוכים בצוואה המתוקנת -