האם ניתן להכשיר בדיקת רקמות מחו"ל?

1. התובעת הגישה תביעה להצהרת אבהות הנתבע 2 מ.ה., (להלן: "הנתבע"), על הקטין, שכיום הינו כבן 8 שנים. במסגרת התביעה הגישה התובעת שני מסמכים:

א.  תוצאות בדיקה גנטית שנערכה בגרמניה לפיה הנתבע הינו אביו של הקטין מיום  26.4.07 (להלן:הבדיקה).

ב.  פס"ד מגרמניה הקובע כי מי שהיה רשום כבעלה של התובעת, מר כ., שכיום הינו גרושה, אינו אביו של        הקטין (להלן: "הגרוש").

2. היועמ"ש מסרב לקבל את תוצאות הבדיקה ופסה"ד כראיות, בהסתמך על סעיף 28 ז לחוק מידע גנטי התשס"א-2000, (להלן: "החוק"), הקובע כי בדיקות מחו"ל אינן קבילות בארץ ויש לערכן בהתאם לחוק. הנתבע מתגורר בחו"ל ובהעדר אפשרות להביאו לדיון ו/או לקבל הסכמתו לבדיקה נוספת, הועלתה הצעה ע"י היועמ"ש וע"י התובעת, שתיערך בדיקה של קשרי משפחה עם הוריו ואחיו. לפיכך, התובעת תיקנה את כתב התביעה וצירפה את בני המשפחה, ההורים והאח כנתבעים 3-5 (להלן: "הנתבעים"). הנתבעים מסרבים לבצע את הבדיקה ומבקשים  למחוק הבקשה  על הסף, בקשה שנדחתה בהחלטה מיום  5.3.15.
3. לאחר דיון שהתקיים ביום 1.4.15 ונוכח הנסיבות, הוחלט כי בשלב זה יסכמו הצדדים בקצרה בעניין השאלה

האם ניתן להכיר  בבדיקה ובפס"ד שניתנו בחו"ל, הקובעים את אבהותו של הנתבע וחיובו במזונות, בעת מגורי הצדדים בחו"ל , נוכח חוק  מידע גנטי, ומבלי להידרש לבדיקה נוספת.

הצדדים הגישו סיכומים קצרים ומכאן ההחלטה.

טענות התובעת

4. מבקשת לאמץ את מבחן התושבות בכל הקשור לענייני מעמד אישי - התובעת קשרה את גורלה עם הנתבע. ניתקה עצמה ממקום עבודה בארץ ועברה להתגורר בגרמניה, כאשר המעבר לביתו של הנתבע הינו לב היחסים הזוגיים. קיבלה תעודת תושבות בגרמניה ולמדה את השפה הגרמנית. התגוררה בגרמניה בזוגיות יחד עם הנתבע. ההיריון והלידה בגרמניה והניסיון לקבל ביטוח רפואי, מעידים כי גרמניה היתה מקום מושבם ומרכז חייהם. בדיקת הרקמות נעשתה בגרמניה בהסכמת הנתבע בזמנו, בשנת 2007, על רקע הרצון להוכיח לשלטונות, כי הנתבע אביו של הקטין, על מנת להבטיח את המשך התושבות. הלידה היתה בתקופה בה היו  הצדדים תושבי גרמניה שהיתה מרכז חייהם.  התובעת מבקשת פסק דין לאבהות, בשל עמדת הנתבעים 3-5 והראיות שהציגה  והמפורטות בסעיף 2 לסיכומים.
5. קבלת תוצאות הבדיקה שבוצעה בגרמניה בשנת 2007 טרם כניסת החוק לתוקף ביום 30.11.08. הבדיקה לא עמדה בניגוד לדין והיוותה ראיה מספקת להוכחת אבהות. פסק הדין יצר סטטוס של אבהות. יש למנוע פיצול סטטוס. הוראת סעיף 28 ז (ב) אינה רלוונטית לתיק זה ולא היתה בתוקף. ההגבלה הינה על הפניה למעבדה לחו"ל, אך לא מונעת קבלת תוצאות בדיקה, שהצדדים ערכו בחו"ל  מרצונם הטוב והחופשי, בעת שהתגוררו בחו"ל. ברי כי הקטין אינו בנו של הגרוש. אין משמעות לממזרות בדין הנוצרי ולמסקנה על ממזרות ניתן להגיע גם עם פסק הדין הגרמני והבדיקה שבוצעה. הרישום בגרמניה נמנע, מאחר והתובעת היתה עדיין נשואה לגרוש באותו מועד. על המרשם הישראלי להשלים את הרישום עתה משהתגרשה מבעלה.

טענות מדינת ישראל

6. יש להוציא צו הבאה לנתבע 3. לחילופין, להורות על עריכה בדיקה גנטית לקרובי משפחתו של הנתבע 3 ו/או להטיל סנקציות מכח סעיף 6 לפק' בזיון בית המשפט. אין בבדיקה הגנטית שהוצגה ולא בפסק הדין, כדי להוות ראיה לקביעת אבהות. פסק הדין אינו מצהיר על אבהות הנתבע 3 אלא שולל אבהות הגרוש, שהיה בזמנו רשום כבעלה.  אין בתיק פסק דין המצהיר על אבהות.

            צרוף הבדיקה הגנטית לתיק, אינו קביל, בהתאם להוראת סעיף 28 יב' לחוק מידע גנטי. נוכח דחיית תביעת הגרוש וחוסר הוודאות האופף את שאלת אבהות הקטין, יש לקבוע אבהות על בסיס תוצאות בדיקת גנטית עם נתבע, או לחילופין עם בני משפחתו הנתבעים. לא הוכחו ולא נטענו טעמים המצדיקים עריכת בדיקה גנטית שלא בישראל. מטרת החוק להסדיר ענין הבדיקות הגנטיות באופן כולל, ככל שיש בו להוות ראיה בבית המשפט. לא ניתן לערוך בדיקה גנטית או להכיר בה שלא על פי החוק.

            האב הנטען יכול לערוך את הבדיקה בנציגות דיפלומטית או קונסוליה של ישראל ע"י מתן דגימת רוק.

            מכיוון שהאב הנטען, אינו משתף פעולה, יש להורות על עריכת הבדיקה עם קרובי משפחתו וגם אם לא נתנו הסכמתם, בהתאם לסעיף 28 ו לחוק, תוך ביצוע בדיקה חיצונית. זכות אדם ובמיוחד קטין, לדעת מי הוריו, גוברת על סירובו של הורה פוטנציאלי לבדוק אם  פלוני הוא ילדו. לא ניתן לחייב את ההורה הנטען ,שאינו בארץ וחיוב הוריו יתיישב עם טובת הקטין והחוק. הבדיקה הינה הראיה הטובה ביותר להוכחת אבהות וביצועה פשוטה וכמעט אינה פולשנית.

7. לעניין הטענה כי הבדיקה בוצעה טרם כניסת החוק לתוקף, טוען ב"כ היועמ"ש שהמועד להחלת הוראות החוק הינו מועד הגשת התביעה. רק אז עולה שאלת הפניית בעלי הדין לבדיקה גנטית. אם המחוקק קבע הוראות מעבר מטרת ההוראה לקבוע, כי הדין החל לאחר צאת החוק, ביחס להתרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתוקף. חוק מידע גנטי חל על כלל האוכלוסייה, ללא קשר להשתייכותם הדתית.  התובעת והאב לא היו נשואים ולכן אין מקום להחיל את דין המושב. הרישום המתבקש הינו במרשם האוכלוסין בישראל. חיוב הנתבע  במזונות אין משמעו אבהותו על הקטין. אין די בראיות שהוגשו כדי לקבוע אבהות ללא בדיקה גנטית. קיימת חשיבות לנכונות המרשם וההסתמכות עליו. בקבלת התביעה, ללא ביצוע בדיקת רקמות ובהעדר ראיות אובייקטיביות לקיום קשר טרם הוריית הקטין, יווצר נזק בקיומו של רישום שגוי וייפתח פתח לרישום אבהות שלא הוכחה. עריכת הבדיקה עולה עם טובת הקטין ואינה פוגעת בו בכל דרך.