האם הסתה ומניעת קשר בין ילדים לאחד מההורים מקימה עוולה נזיקית?

לפניי תביעה נזיקית אותה הגיש התובע נגד גרושתו, הנתבעת, לחיובה בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסתת ילדיהם כנגדו שהביאה לניכור הורי.

במסגרת פסה"ד תתברר השאלה האם הסתה ומניעת קשר בין ילדים לאחד מההורים מקימה עוולה נזיקית, וכן תתברר שאלת מועד היווצרות עילת התביעה לצורך תחולת ההתיישנות וסיווגה לצורך בחינת דין ההתיישנות החל עליה, אם מעשה עוולתי נקודתי שבעטיו נגרם נזק מתמשך, או אם אירוע עוולתי מתמשך המוליד עילות תביעה מתחדשות אשר נזק בצידן.

העובדות וההליכים הקודמים בין הצדדים

1. הצדדים לתביעה זו נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1984. מנישואין אלו נולדו להם 3 ילדים, אשר כיום בגירים כולם: א', ילידת 8.10.84; ב', ילידת 11.11.86; ו-ג', יליד 17.01.88.

    

2. לאחר סכסוך שפרץ בין הצדדים כבר בשנת 1991 בעטיו עתרה הנתבעת בתביעת גירושין לבית הדין הרבני, ניסו הצדדים לשקם את נישואיהם ולקיים שלום בית, אך נפרדו בחודש 8/92 עת עזבה הנתבעת עם הילדים את בית מגוריהם ועברה לגור ביישוב x, סמוך לאחותה.

    

3. לאחר כחמש שנים מעת הפירוד התגרשו הצדדים זה מזו בג"פ ביום 19.11.97.

    

4. מאז פרידתם ניהלו הצדדים מאבקים משפטיים בענין הסדרי הראיה בבית המשפט המחוזי בירושלים.