האוצר היח' לפירוק כינוס נכסים ופש"ר ואח' נ' ראובינוף ואח'

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 4.2.10 בדבר מתן צו כינוס נכסים כנגד המבקש.

המבקש הינו עורך דין במקצועו.

רקע לבקשה

1.ביום 8.7.09 הוגשה על ידי האוצר – אגף מס הכנסה פקיד שומה תל אביב 3 (להלן: "אגף מס הכנסה"), בקשה לשלוח לחייב, ראובינוף אייל, התראת פשיטת רגל (פש"ר 6224/09).

ביום 9.7.09 נחתמה התראה על ידי בית המשפט ונשלחה לחייב. משלא הוגשה התנגדות מטעם החייב, נפתח תיק למתן צו כינוס והכרזה כפושט רגל, בתיק 6300/09, שבגדרו הוגשה הבקשה שלפניי.

2.הדיון בבקשה למתן צו הכינוס נקבע ליום 25.10.09 ובמועד זה התייצבו ב"כ המבקש – פקיד שומה תל אביב, החייב עצמו, ונציגת הכנ"ר, עו"ד צ' דרמר. בדיון זה הגישו המבקש והחייב הסדר וביקשו ליתן לו תוקף של החלטה, וכך הוחלט על ידי. (ראו להלן).

3.ביום 4.2.10 הוגשה על ידי אגף מס הכנסה בקשה דחופה למתן צו לכינוס נכסים ובו ביום ניתנה החלטה כמבוקש ובה הוריתי להמצאת צו כינוס פורמלי לחתימה.

ביום 11.3.10 הגיש כאמור לעיל החייב בקשה לעיכוב ביצוע החלטה שניתנה במעמד צד אחד אשר נקבעה לדיון ליום 22.3.10. ביום 14.3.10 הוריתי על עיכוב ביצוע החלטה עד ליום 22.3.10 אלא שהדיון נדחה מספר פעמים לאור בקשות כל הצדדים המעורבים.

טיעוני המבקש

4.המבקש הגיש את הבקשה בעצמו ולה צירף תצהיר שאושר על ידי עו"ד משרקי אמיל. בבקשתו, טוען הוא, לאחר שסקר את ההליכים עד למתן צו הכינוס, וטוען הוא כי צו הכינוס ניתן במעמד צד אחד תוך פגיעה בזכויותיו המינימליות ובניגוד לכללי הצדק הטבעי.

כן בא הוא בטענה כי המשיב לבקשה זו – אגף מס הכנסה, לא טרח לציין כי הדיון בתיק נדחה ב-8 חודשים לאור ההסדר שבין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה, זאת אף אם ישנה טענה למשיב על הפרת אותו הסכם פשרה. לדבריו, כתוצאה ממתן צו הכינוס, עלול להגרם לו נזק המתעצם מדי יום לאור היותו עורך דין.

5.לדיון היום, לא התייצב החייב אלא בא כוחו, עו"ד חגי אולמן, אשר חידד את טענותיו של המבקש והוסיף, בין היתר, כי המנהל המיוחד שהתייצב לדיון היום, לא הגיש תצהיר באשר הוא מציג בפני בית המשפט עובדות. כמו כן לא ניתן לבטל פסק דין במעמד צד אחד, הבקשה מוקדמת והיתה צריכה להיות מוגשת לאחר 8 חודשים, החייב אינו מבריח נכסים, אמנם עזב את כתובתו אך עשה "עקוב אחריי", הוא עצמו יזם שיחה עם פקיד השומה ואכן יש לו חובות רבים אם כי שווי נכסיו עולה על שווי חובותיו, וכי בהיות החייב עו"ד, קיומו של צד כינוס גורם לו נזק.

כמו כן טוען ב"כ החייב כי למנהל המיוחד אין מעמד בהליך זה.

טיעוני המשיב

6.החייב לא נענה להתראה שנשלחה אליו בזמנו ואף לא הגיש התנגדות. החייב לא

שילם אף תשלום מהתשלומים על פי ההסדר וכך לא היה צורך להמתין 8 חודשים.

חובו של החייב אינו 125 אלף ₪ (הסכום שאותו היה אמור לשלם ב-5 תשלומים על פי ההסדר), אלא כ-600 אלף ₪. הוא אינו מגיש דוחות למס הכנסה ויש לו תיקי הוצל"פ נוספים.

טיעוני המנהל המיוחד

7.משניתן צו הכינוס ומונה מנהל מיוחד, הרי שיש לו מעמד בתיק. ההחלטה בדבר צו הכינוס הומצאה לחייב ביום 22.2.10 והוא זומן למשרד המנהל המיוחד ליום 11.3.10 לחקירה אולם לא התייצב ולא טרח להגיש כל בקשה אחרת עד למועד הגשת הבקשה הנוכחית. הוא אף לא הגיש דוחות ולא שילם את התשלום החודשי על פי הצו. כמו כן במסגרת תפקידו הוא קיבל, לדבריו, פסקי דין שניתנו כנגד החייב בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים וכן הוגשה נגדו תלונה על ידי המתמחה שהתייצב לדיון היום. לחייב תיק הוצל"פ שבמסגרת ננקטו הליכים על ידי נושים מובטחים לצורך מימוש נכסי החייב.