ראשד נ' משטרת ישראל/ הונאה צפון

1. ראשית דבר:

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעניין החזרת התפוסים למבקש, לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה").

2.נסיבות המקרה:

בהחלטה מיום 2/3/17, הוחלט כי התפוסים יישארו בחזקת המשיבה לצורך מיצוי ההליכים כנגד המבקש עד ליום 2/5/17 (להלן: "ההחלטה"). עם זאת, עולה מחומר הראיות בתיק כי המשיבה לא השכילה לעשות כן והודיעה כי ביום 18/6/17 החליטה לשכת תביעות עכו, אליה הועבר התיק לצורך בחינתו, על סגירתו בעילה של חוסר ראיות.

3.דיון והכרעה:

אמנם, ביהמ"ש רשאי להאריך תקופת החזקת התפוס וזאת מכוח סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה"), אף אם לא הוגש כתב אישום תוך 6 חודשים. שכן, כך גם עשוי להישמר האינטרס הציבורי כאמור בהחלטה. יחד עם זאת, לא יכול האינטרס הציבורי להקנות למשיבה זכות מוחלטת ונצחית לצורך המשך החזקת תפוסים, תוך שהיא פוגעת בכך בזכותו הקניינית של בעל התפוס.

מתגובת המשיבה בדיון מיום 14/9/17 עולה כי טרם הוגש ערר על סגירת התיק מצד חברת יס, אשר המבקש לכאורה עשה שימוש בתפוסים בכדי לפגוע ולהפר את זכויות היוצרים שלה, וספק אם ערר שכזה יוגש בעתיד הקרוב. לצד זאת, ובהמשך להחלטה ולתגובת חברת יס מהדיון הנ"ל, יאמר כי התפוסים שימשו את המבקש לעבור לכאורה עבירה באמצעותם, והחזרתם אליו כעת, יגרמו לו לעשות בהם שימוש נוסף לדבר העבירה הנ"ל, שכן זהו השימוש היחידי שניתן לעשות בהם (כטענת חברת יס), ועל כן החזרתם מתנגשת עם ערכי האינטרס הציבורי ובית המשפט יתקשה לתת את ידו לכך.

לפיכך, ולצורך האיזון המתבקש בין זכותו הקניינית של המבקש ובין שמירה על האינטרס הציבורי המובהק, מורה אני כדלקמן:

• דוחה את בקשת המבקש להחזרת התפוסים.