ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
9271-06-16
27/12/2016
|
בפני הנשיא:
איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
המבקש:
חגי שניר עו"ד טל שפירא ואח'
|
המשיבה:
לשכת רישום מקרקעין נתניה ע"י פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
|
פסק דין |
המבקש, מר חגי שניר, עותר בדרך של המרצת פתיחה למחיקת שתי הערות אזהרה שנרשמו על נכס מקרקעין שבבעלותו ברחוב רמב"ם 16 הרצליה, הידוע גם כתת חלקה 7 חלקה 84 בגוש 6538 (להלן: "הנכס").
שתי הערות האזהרה נרשמו ביום 17.2.97 להבטחת מעמדם של הנתבעים בת"א 30878/86 כבני רשות שימוש בנכס לכל ימי חייהם, בהתאם להחלטה מיום 17.4.89 (להלן: "ההחלטה"). מפאת חשיבות הוראות סעיפים 9-8 להחלטה לעניינו, אביאן כלשונן:
"8. בנוסף לסכום האמור אני עומד לחייב את התובעים לרשום על שם הנתבע הערה לפי פרק ט' סימן ב' לחוק המקרקעין, כדי להבטיח את זכותו בבניין שייבנה. כוונתי לומר שראוי להקדים ולרשום הערה מתאימה שמצביעה על קיומה של החלטה זו, עוד בטרם ייבנה הבניין החדש. הדבר אפשרי לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין והערה מתאימה תרשם בפנקסי המקרקעין.
9. לאחר שתושלם בנייתו של הבניין, תרשם הערה מיוחדת לעניין רשות השימוש שניתנת לנתבע ולאשתו לכל ימי חייהם".
(ההדגשה אינה במקור- א.א.)
לימים, הלכו לעולמם מוטבי הערת האזהרה ומשפחתם פינתה את הנכס מכל חפץ בשיתוף פעולה עם המבקש. לנוכח האמור עתר המבקש להורות על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו שכן הזכות שבבסיסן שהינה רשות שימוש בנכס של מוטבי ההערות לכל חייהם, פקעה עם פטירת מוטבי ההערות.
כאן המקום לציין שהמבקש תמך את התובענה בתצהיר ובהעתק תעודות הפטירה של המוטבים.
המשיבה הגישה כתב תשובה ולדידה קיימת לפי סעיף 8 להחלטה זכות שאינה פוקעת עם פטירת המוטבים ומשכך יש לצרף כמשיבים את יורשיהם ולקבל את עמדתם לבקשה וזאת בשונה מהזכות שניתנה בסעיף 9 להחלטה שאכן פוקעת עם פטירת המוטבים.
המבקש השיב וטען בין היתר כי המשיבה שוגה בדרך פרשנותה את ההחלטה שכן הערת האזהרה מכוח סעיף 8 להחלטה פקעה זה מכבר. בהקשר זה הובהר שהערת האזהרה מכוח סעיף 8 נועדה להבטיח את המוטבים בתקופת הביניים שבמהלכה נבנה בניין חדש בנכס, ועם סיום בנייתו פקעה הזכות מכח סעיף 8 להחלטה. לחיזוק עמדתו מפנה המבקש לסעיף 13(ב) להחלטה שלפיו:
"התובעים יעמידו לרשות הנתבע דירה בת שלושה חדרים בבניין שייבנה במקום הבניין שבו מצוי המושכר, והנתבע ואשתו יהיו ברי רשות בדירה זו לכל ימי חייהם, כל עוד יוסיפו להתגורר בה...".