ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
53888-01-16
01/05/2017
|
בפני השופטת:
מיכל שרביט
|
- נגד - |
המבקשת:
ענת אברהמי
|
המשיב:
משה שם טוב
|
פסק דין |
1.בתובענה שלפניי אשר הוגשה על דרך המרצת פתיחה עתרה המבקשת להצהיר כי מיטלטלין מסוימים המצויים בביתה ברחוב דובדבני 1 בירושלים שייכים לה בלבד ולא לבעלה, אלעזר אברהמי, שלטענתה חי בנפרד ממנה, שהוא החייב בתיק ההוצאה לפעול שפתח נגדו המשיב (להלן: החייב).
2.קראתי את התובענה וכתב התשובה על נספחיהם, וכן את כתבי בי-הדין בקשר לבקשה לסעד זמני. כן שמעתי את טענות הצדדים בדיון אתמול, יום 30.4.17.
3.לאחר כל אלה אני מוצאת כי הונחה לפניי תשתית מספקת לכך שהמסקנה המסתברת היא כי החייב מתגורר יחד עם המבקשת בבית ברחוב דובדבני 1 בירושלים (לעניין זה ראו: עדות המבקשת בהליך שלפניי בדיון מיום 1.2.16 בבקשה לסעד זמני בעמ' 5 ש' 32; עדותה של המבקשת בדיון מיום 15.10.15 במסגרת ת"א (מחוזי ת"א) 8886-02-13 אברהמי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (מש/6), ובהתאמה פיסקה 31 לפסק הדין שניתן באותו הליך (כבוד השופטת ח' פלינר) מיום 31.7.16 (מש/7); החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מ' דרמוני יזדי מיום 3.3.16 (מש/5); תצהיר החייב מיום 22.11.15 (מש/9); וסעיף 8 לתצהיר החייב מיום 15.7.16 (מש/4). הועלתה אמנם טענה כאילו הדברים שנאמרו בהזדמנויות המפורטות אינם משקפים את מצב הדברים כיום. אלא שאל לב יושם כי המבקשת לא הציגה כל כתובת אחרת של החייב וממתי אינו מתגורר עמה, בצירוף אסמכתאות תומכות, במיוחד שעה שנטען לשינוי במצב נתון, וראו גם עדותה בעמ' 14 ש' 2-1).
בנסיבות אלה על-פי סעיף 28(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 הנטל מוטל על כתפי המבקשת להראות כי המיטלטלין שנתפסו בבית ברחוב דובדבני 1 אינם שייכים לחייב.
4.נוכח החלטת כבוד סגן הנשיא א' רובין מיום 9.2.16 בבקשה לסעד זמני לפיה עוכבו הליכי ההוצאה לפועל ביחס לארבעה פריטים בלבד, ולאחר שניתנה הודעה כי יתר המיטלטלין הנדונים בתובענה דנן עוקלו ומומשו, נותרו על הפרק אותם ארבעת פריטים המנויים בהחלטה הנ"ל וביחס להם יערך הדיון להלן.
5.אשר לסלון עור שלושה חלקים ושולחן אוכל עם ששה כסאות - באשר לאלה עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל ולהראות כי פריטים אלה אינם שייכים לחייב. המבקשת טענה בתצהירה, וגם העידה לפניי, שמדובר בפריטים שהתקבלו בהשאלה, לשימוש זמני, מאת אחותה אופירה וזנה לאחר הוצאת הרהיטים שהיו בבית בהתאם לצו העיקול ביום 10.11.5. עדות המבקשת בהקשר זה הייתה מהימנה עלי. היא נתמכה בחשבוניות רכישה של סלון ופינת אוכל חדשים שרכשה האחות קודם למועד בו הועברו הפריטים האמורים לידי המבקשת. בנסיבות אלה אין מקום להמשך הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב ביחס לפריטים אלה. לא נעלם מעיני כי האחות, שלכתחילה מסרה תצהיר, לא התייצבה לדיון. הובהר כי למרבה הצער היא חולה בסרטן ומטופלת מזה למעלה משנה. בנסיבות אלה לא מצאתי כי יש באי התייצבותה כדי לגרוע ממסקנתי.
6.אשר לטלוויזיה וטוסטר אובן - בהקשר לאלה לא עלה בידי המבקשת לעמוד בנטל המוטל עליה. כל שנטען הוא כי פריטים אלה נרכשו על-ידי בנה של המבקשת כעולה מן החשבוניות על גביהן צוין שמו. לא הובאה תמיכה ממשית מספקת לטענה זו. הבן לא הובא להעיד כי אמנם הפריטים נרכשו מכספו, וזאת מבלי שהובא טעם מספק לכך. לא הונחה תשתית מספקת לכך שאמנם הבן גר עם הוריו. הבן עצמו לא ביקש לנקוט בהליכי הצהרה על בעלותו במיטלטלין. כמו כן המשיב הצביע על פסק דין בהליך קודם בו נקבעה בעלותו של החייב דווקא ברכב מסוג פולקסווגן טוראג על אף רישומו של הרכב על שם בתם של המבקשת והחייב (ת"א (שלום י-ם) 10336/07 פודים נ' אברהמי (18.3.12)). כל אלה מציגים סימני שאלה ביחס לנטען ומובילים למסקנה כי לא הונחה לטענה תשתית מספקת. על כן דין התובענה ביחס לפריטים אלה להידחות.
7.בשולי הדברים אציין כי היות שהמבקשת עצמה לא הייתה מיוצגת בהליך זה לא מצאתי כי הסיוע שהעניק החייב, בעלה, במהלך הדיון היה בו כדי לפגום בזכות כלשהי של המשיב או לשנות מתוצאת פסק דין זה.
8.נוכח התוצאה אליה הגעתי ובמכלול נסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.