ה"פ 52944-09-14 דריימן נ' מצות כהן הלפרין המצות המצות המאוחדות בעמ ואח'

בהליך שבכותרת התבקש בית משפט זה להצהיר כי זכויות בעלות בנכס מקרקעין בירושלים (גוש 30076 חלקה 184 תת חלקה 55) – עברו מהמשיבה 1 שהיא חברה מחוקה, לידי המבקש, וזאת מכוח הסכם שמשנת 1985 שהיה בין צדדים אלה ולאחר טענה שהמבקש העביר למשיבה 1 תמורה בשל כך. לפי הטענה על הנכס רשומה הערת אזהרה לטובת המבקש, אך טרם הושלמה העברת הרישום בפועל. התבקש במסגרת ההליך גם להחיות את המשיבה 1, ולמנות את ב"כ המבקש כמורשה מטעם משיבה 1 לשם חתימה על כל המסמכים הדרושים לשם השלמת העברת הבעלות בנכס.

לאחר עיון במכלול החומר שלפניי מסקנתי היא כי דין התובענה במתכונתה זו להימחק תוך שמירת זכותו של המבקש להגיש את ההליך כנדרש. טעם הדבר הוא בראש ובראשונה, עמדת רשם החברות שהוגשה בהליך זה. כעולה מעמדה זו, הכרח הוא לקיים הליך נפרד שבו תידון החייאת החברה ובמובחן מסעדים אחרים שהתבקשו. עמדה זו מעוגנת לכאורה לא רק בפסיקה שצורפה ובפסיקה רבה אחרת (והגם שהמבקש צירף פסיקה שבה עמדת רשם החברות הייתה לכאורה שונה), אלא גם בהגיונם של דברים. מעמדה של חברה מחוקה במונחי היותה אישיות משפטית הכשרה לזכויות ולחובות הוא לכל הפחות מעמד המוטל בספק (עיינו והשוו, רע"א 1120/06 לאואר נ' ע.מ.ש חברה לבנין ופיתוח בע"מ (בפירוק), בפסקה 7 (16.4.2007); ע"א 5658/06 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אביזדה, בפסקה 9 (12.2.2008); ה"פ (מרכז) 55875-11-12 טללי שמחה בע"מ נ' רשם החברות, בסעיף 2(א) (30.4.2013); ת"א (ת"א) 37731-04-10 ברט נ' לשכת רישום מקרקעין (28.4.2010)). יש אפוא הכרח קודם לבירור הטענות ביחס להשלמת העסקה – בהחייאת החברה או לחלופין בשאלת מעמדה המשפטי. בנסיבות המקרה דנן, עיקר התובענה הנטען הוא כאמור באי השלמת העסקה מטעם בעלת הזכויות שהיא המשיבה 1, כשלעת הזו היא חברה מחוקה. משמע, שגם לפי עמדת המבקש ומכל מקום לפי הדין, יש קודם הכרח בהחייאת החברה ובדיון במעמדה ורק לאחר מכן יש מקום לסעדים המבוקשים. ולא ברור, גם מתגובת המבקש, כיצד ניתן ליתן את הסעד המבוקש מבלי החייאת החברה (וזהו הסעד שניתן גם בפסק הדין שאליו הפנה המבקש). ויוסף, שלא נעלמה מעיני עמדת רשם החברות וגם עמדת המבקש (החלופית), שלפיה התבקש לדון בתובענה בלא הסעד של החייאת החברה. אולם על פניו לכך אין מקום במסגרת זו וכעניין של הסעד המבוקש בתובענה שכן אין מקום לקיים הליך תאורטי בשאלת הזכויות בנכס, ובמיוחד משעה שמדובר בזכויות נטענות כלפי אותה חברה מחוקה.

הצורך בהגשת הליך נפרד וקודם לעניין החייאת החברה נובע לא רק מנסיבות המקרה עצמן, אלא מעבר לכך, ובהתייחס לבקשת המבקש לפיה שני העניינים ידונו יחדיו, בשל הקושי בבירור משותף של סוגיית החייאת החברה יחד עם הסעדים האחרים שהתבקשו. מעיון בחומר שלפניי עולה שהרקע למחיקת החברה לא הובהר די צרכו. המבקש לא הבהיר מה היה טעם המחיקה מלכתחילה (למשל פירוק או מחיקה מינהלית) כאשר לדבר זה יכולה להיות השלכה משמעותית על המתכונת הדיונית המתאימה לבירור העניין (עיינו, יוסף כהן דיני חברות, 710-683 (1994); דוד בקר חיסול והחייאה של חברות, 272-269, 55-53 (1998)). המדובר גם בחברה שנמחקה לפני למעלה מעשרים שנה (וראו סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 והדבר חוזר לעילת המחיקה שלא פורטה); וכעולה לכאורה מנספח 2 שצורף להמרצת הפתיחה, קיימים לכאורה גם חובות אגרה שהם עניין שיכול להביא להתדיינות בפני עצמה בנדון, עניין שגם בו יש כדי הצדקה לדון בו בנפרד.

ועל כל האמור לעיל יש להוסיף קושי נוסף, שגם בו יש כדי להביא למחיקת ההליך דנן – בנוסף ובנפרד מן האמור לעיל: הוגשה בהליך זה בקשת הצטרפות מטעם המשיבות 5-4 בה נטען שהמבקש מכר להן את הזכויות בנכס עוד בשנת 1989. וצורף גם מכתב מטעם עו"ד רותם, הקשור לעסקה, ולכאורה הוא מאשש את הנטען לגביה לרבות התמורה שהועברה. המבקש בתגובה שהגיש לא התנגד לבקשת ההצטרפות וטען ש"למיטב ידיעתו וזכרונו" הוא לא חתם על ההסכם שצורף ושלא הועברה לו התמורה. אולם המבקש לא צרף תצהיר ערוך כדין לתגובתו זו. הוא כלל לא התייחס למכתב עו"ד רותם שצורף לה. המבקש מצוי בארה"ב ונרשם בתגובה שתצהיר ערוך כדין יוגש "בימים הקרובים" לאחר שהמבקש ייגש לקונסוליה. תגובה זו הוגשה ביום 25.11.2014. עד ליום מתן פסק דין זה, ובחלוף כמעט חודשיים ימים, לא הוגש התצהיר. לא התבקשה גם הארכת המועד. והוגשו עם זאת תגובות נוספות מטעם בא כוח המבקש (לעניינים אחרים). בכך יש קושי, שכן לכאורה עולה שמצב הזכויות הנטענות בנכס הוא לכל הפחות מורכב מזה שבא בהמרצת הפתיחה, שצורפו לה כמשיבים רק המשיבים 3-1. המדובר אפוא בסוגיה מורכבת יותר מכפי שהיא מופיעה בתובענה שלפניי. מורכבות זו יורדת כדי פגם בהגשת ההליך והפירוט שבו, וכדי היעדר מקום לבררו באופן זה ובמתכונת בה הוגש, ומבלי התייחסות ראייתית ומהותית מספקת לנדון (ראו, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 777-761 (2013)).

התוצאה היא שההליך דנן נמחק. אין בכך כדי למנוע מהמבקש למצות את זכויותיו הנטענות (שאיני מביע בהן עמדה) בהגשת הליך כנדרש. בנסיבות העניין ונוכח השלב הדיוני המוקדם, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ה, 22 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.