קלוד נחמיאס יזום והשקעות בע"מ נ' מלכה ואח'

מבוא

1.רחל עדה מלכה ויריב משה מלכה רכשו מחב' קלוד נחמיאס ייזום והשקעות בע"מ, דירה בפרוייקט "פלטיניום" באשדוד, אותו בנתה החברה, במסגרת פרוייקט "מחיר למשתכן" שיזם משרד השיכון.

2.משפחת מלכה אחרה בביצוע התשלום הראשון, ולא ביצעה כלל את כל יתר התשלומים בהתאם להסכם בין הצדדים.

3.האם עומדת לחברה הזכות לבטל את ההסכם בין הצדדים, לאור העובדה שמשפחת מלכה הפרה את ההסכם, והפרה זו היא יסודית על-פי ההסכם בין הצדדים. זו השאלה המתעוררת בתביעה זו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.רחל עדה מלכה ויריב משה מלכה (להלן – "מלכה") הוכרו על-ידי משרד השיכון, בהתאם למצבם הסוציואקונומי, כזכאים להשתתף בפרוייקט "מחיר למשתכן" אותו יזם המשרד.

5.על בסיס זכאותם הנ"ל רכשו מלכה מחב' קלוד נחמיאס ייזום והשקעות בע"מ (להלן – "החברה") את הדירה הידועה אצל החברה כדירה מס' 20 בבניין A בפרוייקט "פלטיניום" רובע ט"ז אשדוד, חלקה 18 בגוש 2815 (להלן – "הדירה").

6.בין הצדדים נחתם הסכם מכר, ביום 26.7.2012, ולפיו מלכה רוכשים מהחברה את הדירה תמורת הסך (כולל מע"מ) של 874,126 ₪ (להלן – "הסכם המכר")(ראו מוצג א' בתיק המוצגים של החברה), וזאת בהתאם ללוח תשלומים שהוסכם בין הצדדים, כמפורט בסעיף 10 להסכם המכר.

בד בבד עם החתימה על הסכם המכר, ביקשו מלכה, כי בדירה יערכו מספר שינויים הכרוכים בתוספת תשלום. בהתאם, נחתם בין הצדדים נספח שינויים, ולפיו החברה תבצע עבור מלכה את השינויים המבוקשים תמורת סך של 47,625 ₪ (כולל מע"מ) (להלן – "נספח השינויים")(ראו מוצג ו' בתיק המוצגים של החברה).

7.על-פי הסכם המכר אמורים היו מלכה לשלם לחברה, למחרת החתימה על הסכם המכר, סך של 174,825 ₪, אלא שמלכה לא שילמו את הסכום במועד זה. במקום זאת שולם סך של 100,000 ₪ ביום 13.8.2012, וסך נוסף של 74,000 ₪ שולם ביום 14.1.2013.

8.פרט לתשלום זה לא שילמו מלכה את כל יתר התשלומים הקבועים בהסכם המכר, ואף לא את הסכום שסוכם בין הצדדים בגין השיפורים בדירה אותם ביקשו מלכה מהחברה לבצע.

9.היות שכך, לאחר שמלכה לא שילמו 6 תשלומים רצופים בסכום כולל של 625,175 ₪, ואף לא שילמו עבור השינויים שביקשו להכניס בדירה, שלחה החברה למלכה מכתב ביום 6.5.2015, ובו הודיעה להם על ביטול ההסכם (ראו מוצג ז' בתיק המוצגים של החברה).

10.קודם למכתב זה, ביום 15.4.2015 נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם המכר, ולפיה במקום המחסן שהוצמד תחילה לדירתם של מלכה על-פי הסכם המכר, יוצמד לדירה מחסן אחר בקומת המרתף של הבניין (להלן – "התוספת להסכם המכר")(ראו מוצג 11 בתיק המוצגים של מלכה).

המחלוקות ועיקרי הטענות

11.החברה הגישה המרצת פתיחה ובגידרה ביקשה, לאור העובדה שמלכה הפרו באופן יסודי את הסכם המכר, כי יוצהר שהסכם המכר בינה לבין משפחת מלכה בטל ומבוטל, וכי כנגזר מהצהרה זו יינתן צו ולפיו על מלכה להחזיר לחברה את הערבויות שקיבלו בהתאם להוראות חוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה-1974.

יוער בהקשר זה, כי ביום 12.9.2016 ניתנה החלטה, לפיה מאחר ונדרש בירור עובדתי מעמיק ביחס לטענות הצדדים, אזי ההליך ידון כתביעה רגילה.

12.מלכה מבקשים לדחות את התביעה לביטול הסכם המכר. לטענתם, החברה היא שגרמה להפרת ההסכם בין הצדדים, שכן לא סייעה להם בקבלת האישורים הנדרשים לצורך קבלת משכנתא, וללא קבלת כספים מהבנק ממילא לא יכלו לבצע את התשלומים.

עוד טוענים מלכה, כי החברה לא שלחה להם התראה בדבר הכוונה לבטל את הסכם המכר, ולמעלה מכך, כחודש לפני משלוח הודעת הביטול, חתמה עימם החברה על התוספת להסכם המכר, באופן שמלמד, כי לא היתה כל כוונה לבקש את ביטולו.

נטען, שיש להעדיף את קיום הסכם המכר על פני ביטולו, בפרט כך לנוכח פערי הכוחות בין הצדדים.

13.לחילופין מבקשים מלכה, כי גם אם ייקבע שהפרו את ההסכם, אזי תינתן להם האפשרות לקיימו, תוך זמן סביר תוך תשלום הריביות המתחייבות על-פי ההסכם ותוך מתן סעדים נוספים להם זכאית החברה על-פי הסכם המכר, אך בקיזוז שכר הדירה אותו חייבת החברה לשלם להם, בשל האיחור במסירת הדירה.

דיון והכרעה

14.תחילה אדון בשאלת הפרת הסכם המכר, ובמסגרת זו בשאלה האם החברה היא שגרמה למלכה להפר את ההסכם.

בנוסף תיבחן טענת מלכה, ולפיה לא קיבלו התראה כדין, טרם משלוח הודעת הביטול, וכי בלא התראה כאמור, ממילא דין הודעת הביטול להתבטל.

15.ככל שייקבע, כי הודעת הביטול נשלחה כדין, עקב הפרה יסודית של מלכה את הסכם המכר, אזי תעמוד לדיון השאלה, האם בנסיבות יש מקום להורות על ביטול הסכם המכר או שמא יש מקום לאפשר למלכה לתקן את ההפרה, תוך חיובם בתשלום הריבית ההסכמית ותוך חיובם בתשלום פיצויים בשל הפרת הסכם.

במסגרת דיון זה, ככל שיהיה בו צורך, אדון בשאלה באם ישם מקום לקזז מתוך החיובים שבהם יתחייבו מלכה, סכום כלשהו בגין העובדה שהחברה אחרה לכאורה במועד מסירת הדירה.

האם מלכה הפרו את ההסכם

16.אין כל מחלוקת, כי מלכה איחרו איחור ניכר בביצוע התשלום הראשון, שכן לא רק שהתשלום לא בוצע למחרת החתימה על הסכם המכר, אלא שחלק ניכר ממנו - 74,000 ₪ - שולם באיחור של כ- 6 חודשים.

17.בסעיף 18 (ב) להסכם המכר נקבע, כי איחור של למעלה מ- 10 ימים בביצוע תשלום בו חייבים הרוכשים, יהווה הפרה יסודית של הסכם המכר.

מכאן שכבר כאן הפרו מלכה את הסכם המכר בהפרה יסודית.

18.מר יריב מלכה נדרש בחקירתו הנגדית להסביר מחדל זה, ותשובותיו היו "אני קצת ירוק בתחום" וכן "התברברתי עם הבנקים, משכנתא ראשונה שלי" (ראו עמ' 23 לפרוט' ש' 25 - 28).

19.תשובות אלה לאו תשובות הן, שכן אף לפי עדותו של מר מלכה, הם פנו לראשונה לחברה לצורך קבלת המסמכים הדרושים לקבלת משכנתא בחודש 3/2013 (ראו בעדותו של מר מלכה עמ' 23 לפרוט' ש' 34 – 35). מכאן, שאת התשלום הראשון היה עליהם לבצע מהון עצמי.

יתרה מכך, אינני נותן אמון בעדותו של מר מלכה, שכן עדותו היתה מתפתלת, ובכל פעם ניתן על-ידו הסבר אחר למחדלים הכרוכים באי התשלום. כך, בהתייחס לשאלה מדוע לא בוצעו התשלומים הראשונים (עוד בטרם התבקשה החברה לחתום על המסמכים הדרושים לקבלת המשכנתא) השיב מר מלכה בקדם המשפט, כי "טופס 4 לא הגיע" ו"הבניה לא זזה" (ראו עמ' 2 לפרוט'), אלא שבחקירתו הנגדית גירסה זו נזנחה ובמקומה באה הגירסה לעיל, ולפיה "אני קצת ירוק בתחום" וכן "התברברתי עם הבנקים, משכנתא ראשונה שלי" (ראו עמ' 23 לפרוט' ש' 25 - 28).

שתי הגרסאות אינן יכולות להתקבל. במועד בו היו אמורים מלכה לבצע תשלומים אלה, הם כלל לא טיפלו בבקשה לקבלת משכנתא, והטיפול מטעמם בעניין זה החל רק בחודש 3/2013 (ראו בעדותו של מר מלכה עמ' 23 לפרוט' ש' 34 – 35). גם מבחינת מהלך הבנייה, מדובר היה בשלבים ראשוניים, כך שבוודאי שטופס 4 (טופס איכלוס) לא היה צפוי כלל.

מכאן יש להסיק כי מלכה לא התכוונו כלל לבצע תשלומים אלה במועדים שנקבעו בהסכם.

20.אוסיף, כי מלכה ניסה להציג עצמו כהדיוט מוחלט בכל נושא רכישת דירה, וזאת חרף העובדה שעל-פי עדותו הוא משמש כמנהל פרוייקט פיתוח בבנק לאומי. אמנם, אין באמור ערובה לכך שמר מלכה מכיר את כל נבכי הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת משכנתא, אך מאידך עובדה זו איננה מאפשרת לתת אמון בעדותו, שכן מעמדו ונגישותו לגורמים בבנק בשירותו הוא עבד, יוצרים חזקה, כי ערך את הבירורים הנדרשים בעניין זה. בכל מקרה מי שאמון על פרוייקט פיתוח, יודע שיש לבצע את תשלומים במועדם. בהתאם, בענייננו היה על מלכה לבצע את התשלומים בהתאם למוסכם בין הצדדים, יהא אשר יהא מקור הכספים הנדרשים לצורך ביצוע התשלומים.

21.בהקשר זה, טוענים מלכה שהחברה הכשילה אותם בביצוע התשלומים, שכן כאשר פנו לבנק "איגוד" בבקשה לקבלת משכנתא, בקשתם זו סורבה לאור העובדה שבמועד הפנייה (חודש 3/2013) לא היה לחברה הסכם פיתוח בתוקף את מול מינהל מקרקעי ישראל.

טוענת החברה בתשובתה בעניין זה, כי גם אם הסכם הפיתוח לא היה בתוקף, אזי כל הבנקים נהגו לתת משכנתאות בנסיבות שכאלה, שכן ידוע שמינהל מקרקעי ישראל מאריך את תוקפם של הסכמי הפיתוח. עוד נטען, כי ביום 30.5.2013 הוארך תוקפו של הסכם הפיתוח, ובהתאם בחודש 7/2013 הונפק למלכה אישור זכויות (ראו נספח ג' בתיק המוצגים של החברה), וגם לאחר מועד זה לא שילמו מלכה את התשלומים הנדרשים.

22.אינני מוצא מקום לדון במחלוקת הקשורה בשאלה באם הבנקים למשכנתאות נוהגים להעניק משכנתאות, גם בתקופה בה ממתינים להארכת תוקפו של הסכם פיתוח. כפי שיפורט להלן, מסקנתי היא, שמלכה ניסו להיאחז בטענה בדבר העדר הסכם פיתוח כתירוץ למחדל אי התשלום.

23.תחילה יש לומר, כמפורט לעיל, שאין דבר או חצי דבר בין ההליכים לקבלת המשכנתא לבין המחדל הכרוך באיחור בביצוע שלושת התשלומים הראשונים, אשר היו אמורים להשתלם עד לחודש 2/2013, וזאת שעה שפניית מלכה לחברה לצורך קבלת הטפסים הדרושים לצורך הליכי המשכנתא נעשתה רק בחודש 3/2013. מכאן, שמלכה לא התכוונו באופן אמיתי לשלם את שלושת התשלומים הראשונים במועד שנקבע, לא מהון עצמי ולא באמצעות קבלת הלוואה המובטחת במשכנתא.

24.יתרה מכך, תוקפו של הסכם הפיתוח הוארך ביום 30.5.2013 (ראו בסעיף 18 לתצהיר עדותה הראשית של הגב' שושנה נחמיאס, מנהלת החברה), ובחודש 7/2013 הונפק למלכה אישור זכויות. מכאן שבמועד זה גם לגישת מלכה לא אמורה היתה להיות כל מניעה לקבלת הלוואה מובטחת במשכנתא.

בהקשר זה טוענים מלכה, כי החברה הודיעה להם על הארכת תוקף הסכם הפיתוח רק בחודש 1/2014 (ראו נספח 9 בתיק המוצגים של מלכה).

הגם שטכנית טענה זו נכונה, הרי שאינני מקבל טענה זו לגופה. מלכה היו במצב בו הפרו יסודית את הסכם המכר, בשל פיגור ניכר בתשלומים. אילו באמת ובתמים מלכה ביקשו לקיים את ההסכם ולבצע את התשלומים, הרי שהם היו בודקים מעת לעת את דבר הארכת הסכם הפיתוח, ולא ממתינים עד לחודש 12/2014, שבו חידשו את ניסיונותיהם לקבל הלוואה המובטחת במשכנתא, באמצעות בנק הפועלים.

25.אם עוד נותר ספק בעניין זה, כי מלכה רק ביקשו למשוך זמן ולא לבצע את התשלומים תעיד העובדה שבחודש 12/2014 חתמה החברה עבורם, פעם נוספת, על הטפסים הדרושים לקבלת משכנתא, כשהפעם הם הופנו לבנק הפועלים.

אלא שעולה מעדותה של הגב' יסכה טויטו (עובדת בנק הפועלים למשכנתאות), כי בקשה זו נדחתה בשל העובדה שמלכה סרבו להעמיד הון עצמי כחלק מהתנאים לקבל ההלוואה, ובנוסף התברר כי מלכה חסומים מלקבל הלוואה בשל בעיות בחשבונם. כך בעדותה (עמ' 5 - 6 לפרוט'):

"ש.מתי האנשים, המשיבים, האלו הגיעו אליכם לסניף, מה ביקשו, מה אתם ביקשתם?

ת.לפי המסמכים ולפי מה שאני זוכרת, הם הגיעו אלי בסוף שנת 2014. ביקשו משכנתא, קיבלו אישור. נפתח תיק. בוצעו בטחונות. הביאו לי את הבטחונות. באחד מהביטחונות היה אישור תשלום שלא היה מלוא ההון העצמי להשלים את התמורה עבור הדירה, כפי שנדרש באישור. אחת הדרישות, שאנו נהווה תשלום אחרון לדירה. ביקשו שאנו לא נהיה תשולם אחרון לדירה, שהם ישלמו 49 אלף שקל, מההון העצמי, לאחר תשלום המשכנתא. דחו את הבקשה הזו. הבנק רצה תשלום אחרון.

ש.פנית אליהם שישלימו 49 אלף ₪ ?

ת.פניתי לעדכן אותם. לא זוכרת את התשובה שלהם. זוכרת שלא הופיעו יותר. שוב, אני אומרת ממה שאני זוכרת ומה שרוענן זכרוני. זה היה לפני 3 שנים. אח"כ באו אלי בשנת 2015, ראיתי שיש להם BDI – זה לאנשים שיש בעיות בחשבון. היה להם משהו שאני אפילו לא יודעת מהו. אז אני נחסמתי להגיש את הבקשה שוב לאישור. אמרתי להם ללכת ל BDI להוציא את הדוח ואסיר להם את החסימה אם יסבירו לי במה מדובר, במכתב, ואני אגיש בקשה להסרת החסימה, כי ראיתי תיק פתוח עם כל הביטחונות. אמרתי , חבל ננסה להתקדם. ביקשנו מסמכים לצורך הרישום. לא ביטחונות נוספים. ביטחונות של נכס. ביטחונות זה כמה דברים – התחייבות לרישום משכנתא, רישום משכון על הנכס, שמאות, לשלם את כל ההון עצמי, מאחר והיה מדובר באחוז מימון גבוה. אחוז המימון , אני חושבת שהיה 75% מימון.

ש.כשהם הגיעו אליך, וראית שיש להם בעיה ב- BDI ביקשת מהם להגיע אליך עם BDI חדש?

ת.כן.

ש.מה קרה מאז?

ת.לא זוכרת. לא זוכרת שבאו אלי עם BDI . אני כן זוכרת שבאה אלי פעם אחת וביקשה החזר של פתיחת התיק ששילמה. אז אמרתי לה, אני יכולה לבקש אבל, יש אפשרות להתקדם אם תוציאי דוח ואנסה לקדם את התיק."

עובדה זו כלל לא הוכחשה על-ידי מלכה, ותעיד העובדה שעד למועד משלוח הודעת הביטול הם לא עשו דבר לצורך קידום קבלת ההלוואה, ואף לא לצורך ביצוע התשלומים.

26.מכאן, שגם אם לתקופה קצרה היתה מניעה שמלכה יקבלו הלוואה המובטחת במשכנתא, בשל העדר הסכם פיתוח בתוקף, הרי שמלכה לא עשו דבר ממשי לקידום נטילת ההלוואה גם לאחר שהוסרה המניעה.

27.לסיכום פרק זה יש לומר, כי מלכה הפרו את הסכם המכר, שכן אחרו בביצוע כל התשלומים שנקבעו בהסכם, וכי היות ומדובר באיחורים העולים על 10 ימים, אזי מדובר בהפרה יסודית של הסכם המכר.

האם יש צורך במשלוח התראה לפני הודעת ביטול

28.לטענת מלכה, גם אם יקבע כי הפרו את הסכם המכר, הרי שביטולו לא נעשה כדין על-ידי החברה, שכן לאורך כל התקופה לא התריאה החברה בפניהם, כי בכוונתה לבטל את ההסכם, והיא אף לא איפשרה להם לתקן את ההפרה. לטענתם, להפך הוא הנכון, החברה המשיכה לשלוח להם הודעות בעניין מימוש ההסכם (ראו מוצגים 8 ו- 10 בתיק המוצגים של מלכה), ואף חתמה עימם על תוספת להסכם המכר כ- 21 ימים לפני משלוח הודעת הביטול (ראו מוצג 11 בתיק המוצגים של מלכה).

29.בעניין טענתם, בדבר קיומה של חובה החלה על החברה להקדים התראה להודעת הביטול, מפנים מלכה לנספח התנאים האחידים, שנקבעו במכרז בו זכתה החברה (ראו מוצג 13 בתיק המוצגים של מלכה), ושם נאמר בסעיף 16 כדלקמן:

"א. הקבלן זכאי למנות את ההפרות שייחשבו כהפרות יסודיות ובלבד שהקביעה לא תהיה גורפת כאמור בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1971.

ב. גם במקרה של הפרות יסודיות על הקבלן לתת ארכה לרוכש הדירה לתקן את ההפרה.

ג. באשר לפיגור מצד הרוכש בביצוע תשלום מן התשלומים על חשבון התמורה, פיגור מעין זה יוכל להיחשב כהפרה יסודית רק אם הוא עלה על עשרה ימים, והרוכש לא תיקן את ההפרה לאחר שקיבל ארכה מן הקבלן."

30.ניתן לראות, כי מלכה קוראים בסעיף זה את שאין בו. דהיינו, אין בו כל הוראה המחייבת משלוח התראה, אלא כל שנדרש הוא לייתן לרוכש ארכה של עד עשרה ימים בביצוע התשלומים, בטרם תהפוך ההפרה ל"יסודית". בענייננו, ניתנו למלכה ארכות רבות, אך הם לא שילמו את יתרת התשלומים בהם התחייבו, כמפורט לעיל.

31.זאת ועוד, גם לאחר שנשלח למלכה מכתב הביטול, הם לא עשו דבר לצורך ביצוע התשלומים, וישבו בחיבוק ידיים.

מכאן, שאם נראה במשלוח הודעת הביטול (מוצג ז' בתיק המוצגים של החברה) כמתן התראה, שלאחריה היה על מלכה לבצע מהלכים של ממש על מנת שהביטול לא יתממש (ראו ג' שלו, י' אדר "דיני החוזים – תרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי" (נבו הוצאה לאור, תשס"ט-2009), בעמ' 675 – 682), הרי שבפועל מלכה המשיכו במחדליהם ובהפרת הסכם המכר.

32.יתרה מכך, בסעיף 18 להסכם המכר נקבע במפורש, כי ארכה לצורך תיקון הפרה יסודית איננה כרוכה במשלוח הודעה לרוכש.

טוענים מלכה, כי להוראה זו אין תוקף, שכן היא סותרת את נספח התנאים האחידים שבמכרז, וכן את הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971 (להלן – "חוק החוזים תרופות").

33.בכל הקשור לטענה, כי סעיף 18 להסכם המכר סותר את האמור בנספח התנאים האחידים שמכרז, יש לומר, כי אין לה כל יסוד. אין בנספח התנאים האחידים (מוצג 13 בתיק המוצגים של מלכה) כל הוראה המקימה חובה לשלוח הודעה בדבר מתן ארכה לתיקון הפרה יסודית, ואף לא בדבר קיומה של חובה למשלוח הודעה בדבר כוונה לבטל את הסכם המכר בשל הפרתו היסודית.

עיון בסעיפים 16 ו- 17 לנספח התנאים האחידים, שעניינם בהפרת ההסכם וביטולו, מעלה שאין בהם כל הוראה בדבר משלוח הודעה לרוכש בעניין קיומה של הפרה יסודית, מתן ארכה לתיקון הפרה זו, והתראה לפני ביטול. מכאן, שמנסח המכרז השאיר עניין זה לניסוח הצדדים.

כאמור לעיל, הוסכם בין הצדדים, בסעיף 18 להסכם המכר, שהחברה איננה חייבת לשלוח למלכה הודעה בדבר מתן אורכה.

34.גם הוראות חוק החוזים תרופות לא יועילו למלכה, שכן סעיף 7 לחוק, העוסק בזכות הביטול איננו קובע, שיש לשלוח התראה למפר הפרה יסודית, בדבר הכוונה לבטל את ההסכם, אלא נקבע שיש לייתן בידיו ארכה סבירה לתיקון ההפרה, וזאת שעה שמדובר בהפרה לא יסודית. החוק שותק בעניין מתן ארכה לתיקון הפרה יסודית, ולכן בהעדר הוראה בעניין זה, פטור הצד הנפגע מהפרה יסודית ממתן ארכה (ראו ג' שלו, י' אדר "דיני החוזים – תרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי" (נבו הוצאה לאור, תשס"ט-2009), בעמ' 599). בעניין זה יש לומר, כי לא רק שניתנו למלכה ארכות סבירות, ואף הרבה למעלה מכך, אלא שההפרה היא הפרה יסודית, ולכן אין צורך כלל במתן ארכה עפ"י הוראות חוק החוזים תרופות, וממילא גם אין צוקך במשלוח הודעה בדבר הכוונה לבטל את ההסכם.

35.גם סעיף 8 לחוק החוזים תרופות, עליו מבקשים מלכה לבסס את טענותיהם, איננו מסייע בידם, שכן נקבע בו, שיש חובה לשלוח הודעה למפר בדבר ביטול ההסכם " תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה."

בענייננו, כמפורט לעיל, היות ומדובר בהפרה יסודית, אזי אין צורך כלל במתן ארכה. אך מעבר לכך, מלכה הפרו את הסכם המכר במשך תקופה ארוכה, שנמשכה על פני למעלה משנתיים, ומכאן שהחברה נתנה למלכה ארכות סבירות לביצוע התשלומים, ומשהם לא עשו כן, אזי משלוח הודעת הביטול הוא כדין.

36.אוסיף בהקשר זה, כי גלום חוסר תום לב בטענה האמורה של מלכה, שכן מלכה אינם טוענים כי "טעו לחשוב" שמועדי התשלום הם שונים. נהפוך הוא, מלכה אינם חולקים על העובדה שלא שילמו את התשלומים שנקבעו בהסכם, על אף שהיו מודעים לביצוע תשלומם, ולגישתם אף יש לראות בשתיקת החברה לאורך התקופה כולה, בכל הקשור לאי ביצוע התשלומים במועד, כהסכמה דה פקטו למתן ארכה לביצוע התשלומים (ראו סעיפים 56 – 59 לסיכומי מלכה). אם כך, יש לתהות, מהי אותה הודעה שביקשו מלכה לקבל בדבר היותם מצויים בהפרה של ההסכם.

37.אך מעבר לכל האמור לעיל, על-פי הראיות שהוצגו לפני בית המשפט ברור, כי החברה מסרה למלכה, כי הם מאחרים בביצוע התשלומים.

הגב' שושנה נחמיאס העיד, ועדותה לא נסתרה, כי היא שוחחה עם מלכה מספר פעמים בעניין האיחורים בתשלומים (ראו עמ' 12 לפרוט' ש' 17 – 25, ועמ' 15 לפרוט' ש' 16 – 19).

מר מלכה עצמו העיד כי היה בקשר עם החברה והבין שיצטרך לשלם גם ריביות וכי ניתן לו "אור ירוק" לאחר בתשלומים (ראו עמ' 24 לפרוט' ש' 1 – 5, עמ' 26 לפרוט' ש' 24 - 28, וראה בדוא"ל ששלחה החברה למלכה ביום 22.1.2104 ( ראו מוצג 9 בתיק המוצגים של מלכה).

האם יש מקום להורות על ביטול ההסכם

38.מן האמור לעיל עולה, שכדין הודיעה החברה על ביטול הסכם המכר, וכי אף ההודעה בדבר הביטול עומדת בתנאי החוק וההסכם בין הצדדים.

מכאן נגזר לכאורה, שיש לייתן בידי החברה את הסעד המבוקש על-ידה בתביעה, ולהצהיר כי החברה ביטלה כדין את הסכם המכר בין הצדדים.

39.יחד עם זאת, ישנם שני טעמים כבדי משקל, שבעטיים מתן הסעד המבוקש יושהה למשך 90 יום, שבמהלכם תינתן האפשרות למלכה לתקן באופן מלא את ההפרה היסודית של הסכם המכר, ובכלל זה ביצוע התשלומים שהם חייבים בהם בתוספת הריבית הקבועה בהסכם המכר, ותוך חיובם של מלכה בתשלום פיצויים בגין הפרת ההסכם.

40.הטעם הראשון למתן הארכה מצוי בעובדה, לפיה לאורך תקופה ארוכה הבליגה החברה על הפרת ההסכם, ולא עמדה על ביטולו בחלוף 10 ימים מהיום שבו פיגרו מלכה בכל תשלום ותשלום.

41.בע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר בע"מ (16.5.2011) עמד בית המשפט העליון על משמעות חלוף הזמן, ממועד ההפרה ועד למועד מסירת ההודעה בדבר ביטול הסכם המכר:

"הזכות לביטול החוזה עומדת לצד שנפגע מהפרה שביצע הצד שכנגד, והיא מבטאת את החופש של צד בחוזה להשתחרר ממנו. כך בייחוד במקרה שלפנינו בו קיים סעיף ספציפי בחוזה (סעיף 17.11) המתיר לשופרסל לבטל את החוזה ולדרוש פיצויים בגין הנזק שנגרם לה, ככול שהחברה לא תשלים את הבנייה. קיומה של זכות הביטול – בין אם מכוח הדין בין אם לפי החוזה – נתפס כמגן על האינטרסים של הצד הנפגע מהפרת החוזה. לצד זאת, מעבר לתיקון העוול שנעשה לפרט הנפגע מן ההפרה, מתן זכות ביטול אף שולחת מסר התרעתי למפרים-בכוח אשר עשוי למנוע את קיומן של הפרות עתידיות, ולמצער להטיל את עלותן על הצד המפר ובכך למנוע ניצול לרעה של המנגנון החוזי. כך, כבר נפסק כי 'תועלת רבה יותר, במובן של עידוד כריתתם של חוזים יעילים, תושג כאשר צדדים לחוזים עתידיים יהיו בטוחים כי מקום בו זכותם החוזית תופר בהפרה יסודית, תהיה ודאות כי יוכלו לבטל את החוזה וליהנות מזכות ההשבה. כך, זכות הביטול הניתנת לנפגע עקב הפרה יסודית עשויה גם להרתיע באופן יעיל מפרים פוטנציאליים, ובכך ממלאת היא תכלית חברתית נוספת' (ע"א 11386/05 שרבט מלכיאל ובניו בנין לעם בע"מ נ' אלמוג, פס' 15 ([פורסם בנבו], 24.7.2007); וראו גם: גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות – לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 572-571 (2009) (להלן: שלו ואדר)).

קיומה של זכות הביטול מגינה, אם-כן, על האינטרסים של הנפגע, כמו גם על האינטרס הציבורי בהרתעה יעילה. אלא, שבהתאם לסעיף 8 לחוק התרופות, השימוש בזכות הביטול כפוף למגבלת הזמן הסביר. קרי, ביטול החוזה צריך להיעשות תוך זמן סביר, ונפגע אשר אינו מממש את זכות הביטול בתוך מועד זה – מאבד את ברירת הביטול הקיימת לו. אין מדובר בדרישה טכנית גרידא. תכליתה של דרישה זו להגן על אינטרס ההסתמכות והציפיות הלגיטימיות של המפר, שכן התפיסה היא, שעל אף קיומה של ההפרה, אין לחשוף את המפר לחוסר ודאות באשר למעמדו של החוזה לאורך זמן ממושך מדי (ראו: ע"א 7398/00 גולדברג, כונס נכסים נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב, פ"ד נז(6) 730, 744 (2003); שלו ואדר, בעמ' 651-649).

נמצא, אפוא, כי זכות הביטול מגינה על האינטרס של הנפגע, בעוד דרישת הזמן הסביר שומרת על האינטרס של המפר. פרק הזמן המהווה 'זמן סביר' משקף, אם-כן, את האיזון בין שני הטעמים האלה. הוא משתנה ממקרה למקרה ותלוי – בין היתר – באופי החוזה, הנזק שנגרם והתנהגות הצדדים (ע"א 71/75 מרגליות נ' אברבנאל, פ"ד כט(2) 652, 658 (1975); רע"א 7956/99 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, פ"ד נו(5) 779, 786, 793 (2002); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן, פס' 59 ([פורסם בנבו], 10.9.2009), וההפניות שם; שלו, בעמ' 655-654). פרק זמן של מספר ימים עשוי להוות זמן בלתי-סביר בנסיבות מסוימות, בעוד שכמה שנים עשויות להיחשב בגדר זמן סביר בנסיבות אחרות. במקרה שלפנינו, הודעת הביטול ניתנה, כזכור, שלוש שנים לאחר ביצוע ההפרה. בנסיבות מקרה זה, אין מדובר, לטעמי, בזמן בלתי-סביר."

42.בנסיבות המקרה דנן, החברה הבליגה משך תקופה ארוכה על זכות הביטול העומדת לה. עובדה זו לעצמה אין בה כדי להצדיק שלא לייתן לה את הסעד המבוקש, כפי שנקבע בפרשת "שופרסל" הנ"ל, אלא שבענייננו יש להוסיף לעובדה זו, את העובדה לפיה ביום 15.4.2015, דהיינו 21 יום לפני משלוח הודעת הביטול, נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם המכר (ראו מוצג 11 בתיק המוצגים של מלכה). במעמד זה לא נאמר למלכה דבר או חצי דבר, כי בכוונת החברה לבטל את הסכם המכר עימם, ככל שלא יתקנו את ההפרות בעניין ביצוע התשלומים (ראו בעדותה של הגב' נחמיאס עמ' 18 – 19 לפרוט').

43.להשקפתי, בנסיבות המתוארות לעיל, באיזון הראוי, בין זכות הביטול של החברה, לבין זכותם של מלכה, כי תינתן להם האפשרות לתקן את ההפרה "תוך זמן סביר", היה מקום שהחברה תיתן למלכה ארכה אחרונה בטרם ביטול ההסכם.

אין מחלוקת, כי הודעת הביטול שנשלחה למלכה איננה כוללת ארכה נוספת לתיקון ההפרה תוך זמן סביר (ראו מוצג ז' בתיק המוצגים של החברה), ובהתאם עניין זה מהווה נדבך בהחלטתי לייתן למלכה ארכה זו, בטרם הצהרה על ביטול כדין של ההסכם.

44.הטעם האחר, ובו העיקר, מצוי בהלכה הפסוקה, ולפיה מקום בו המפר מצהיר, כי בכוונתו לתקן את ההפרה, הרי שבמקרים ראויים, יש לייתן בידיו הזדמנות נאותה לעשות כן.

45.בענייננו הצהירו מלכה בכתב התשובה להמרצת הפתיחה ובסיכומיהם, כי הם נכונים לתקן את ההפרה ולשלם את מלוא התמורה המגיעה מהם בתוספת הריבית המתחייבת כקבוע בסעיף 10(ה) להסכם המכר.

בסעיף 7 לסיכומיהם הוצהר על-ידם כך:

"לאורכו של ההליך המשפטי וגם לפניו הנתבעים עמדו והצהירו כי הם מעוניינים לקיים את ההסכם. הנתבעים הדגישו כי ישנן הוראות בהסכם המכר שתפקידן להגן על הקבלן במקרה של עיכוב בתשלום התמורה, ובין היתר ע"י תשלום ריביות, שכן אין חולק שאת התמורה עבור הדירה יש לשלם. כך, עלויות שנגרמו לתובע עקב בפיגור בתשלומים ניתנו לריפוי ע"י שימוש במנגנונים הקבועים בהסכם, שנועדו בדיוק למקרה דנן. זאת לצד מנגנונים אחרים הבאים להגן על ידם כרוכשים בגין העיכוב בביצוע הפרוייקט ובמסירת הדירה."

מכאן, שמוסכם על מלכה, כי עליהם לשלם את מלוא התשלומים שנקבעו בהסכם בתוספת הריבית ההסכמית, ובנוסף לפצות את החברה בגין העלויות שנגרמו לה עקב הפרת ההסכם.

46.עמדת הפסיקה ומלומדי המשפט היא, שבנסיבות שבהן המפר נכון לתקן את ההפרה, אזי בהתקיים נסיבות מתאימות יתכנו מקרים שבהם מכוח חובת תום הלב, החלה על הנפגע גם בעת ביטול ההסכם, יש מקום לאפשר למפר פרק זמן לתיקון ההפרה בטרם ביטול ההסכם.

בבג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה(1) 828 (1980) נקבע:

"סעיף 39 לחוק החוזים מטיל את חובת תום הלב והביצוע בדרך המקובלת בכל הנוגע לקיומו של חיוב ולשימוש בזכות. נראה לי כי לביטויים 'חיוב' ו'זכות' יש ליתן פירוש מרחיב, באופן שהם יכללו בחובם לא רק זכות, שכנגדה יש חובה, וחובה, שכנגדה יש זכות, אלא גם זכויות מהסוג של יכולת או כוח, וכן חירות וחסינות ... כך, למשל, אם בידי בעל חוזה נתון הכוח להביא את היחס החוזי לידי גמר – כוח שכנגדו עומדת הכפיפות של הצד שכנגד – מן הדין הוא, כי השימוש בכוח זה ייעשה בדרך מקובלת ובתום לב ..."

וראו: ג' שלו, י' אדר "דיני החוזים – תרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי" (נבו הוצאה לאור, תשס"ט-2009), בעמ' 675 – 682); ד' פרידמן, נ' כהן "חוזים" – כרך ד' (אבירם הוצאה לאור, תשע"א-2011), בעמ' 394.

47.בע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד השיכון, פ"ד נז(1) 516 (2002) נקבע, כי חובת תום הלב חלה גם בעת ביטול ההסכם, וכי מקום בו המפר מצהיר, כי הוא נכון לתקן את ההפרה אזי ישנם מקרים חריגים, שבהם מכוח עקרון תום הלב על הנפגע לאפשר זאת.

48.במקרה דנן מתקיימים מספר תנאים, שבהצטברותם מצדיקים לאפשר למלכה הזדמנות אחרונה, בטרם יוצהר על ביטול ההסכם עקב הפרתו היסודית על ידם.

49.תחילה יש לזכור, כי מלכה הוכרו כזכאים להיכלל בתכנית "מחיר למשתכן", לאחר שנמצאו, כמי שמתקיימים בהם התנאים הסוציואקונומיים המאפשרים להיכלל בתכנית זו. עקב ביטול ההסכם הם עלולים למצוא עצמם מחוץ לתכנית או "בסוף התור", וכנגזר מכך אובדן ההטבה הסוציאלית שניתנה להם עקב מצבם.

יצויין, כי הגב' שושנה נחמיאס, מנהלת החברה, ציינה בעדותה בהגינותה, כי בשל סיבה זו לא ביטלה את ההסכם קודם למועד בו נשלחה הודעת הביטול (ראו בעדותה בעמ' 13 לפרוט').

50.שנית, כמתואר לעיל, החברה לא הפעילה את זכות הביטול משך תקופה ארוכה, למרות ההפרות של מלכה, ובמסגרת הודעת הביטול לא ניתנה למלכה הזדמנות אחרונה לתקן את ההפרה.

51.שלישית, החברה עצמה היתה בפיגור בביצוע הפרוייקט, ואף נוהל משא ומתן לפשרה עם דיירים לצורך תשלום פיצוי בגין שכר דירה חודשי למשך תקופת העיכוב (ראו בעדותה של הגב' נחמיאס בעמ' 15 – 16 לפרוט').

52.רביעית, כ 21 ימים לפני משלוח הודעת הביטול חתמה החברה עם מלכה על תוספת להסכם המכר, באופן שיכול היה להתפרש על-ידי מלכה כ"עסקים כרגיל".

53.בהקשר האמור טוענים מלכה, כי עצם העובדה לפיה החברה חתמה להם על המסמכים הדרושים לצורך קבלת משכנתא בחודש 12/2014 מהווה השתק לחברה מלטעון, כי עומדת לה זכות הביטול.

אינני מקבל טענה זו. אילו החברה ביטלה את ההסכם בסמוך לאחר החתימה על המסמכים, אזי היה מקום לטענה זו. אלא שעולה מן העובדות, כי גם לאחר החתימה, סורבה בקשת מלכה לקבלת הלוואה מובטחת במשכנתא והן לא עשו דבר כדי להשיג את המימון הדרוש לצורך ביצוע התשלומים שבפיגור.

54.במכלול הנסיבות האמורות, ושעה שאת הפגיעה בחברה ניתן לתקן באמצעות המנגנונים ההסכמיים, הרי שמכוח עקרון תום הלב יש לאפשר למלכה את ההזדמנות הנוספת והאחרונה להראות, כי הם נכונים לקיים את ההסכם במלואו.

מתן ארכה לביצוע ההסכם והפיצוי לחברה

55.כאמור לעיל, מלכה הפרו את הסכם המכר, הפרה יסודית. משקבעתי שיש לאפשר להם ארכה אחרונה לביצוע ההסכם, אזי יש לפנות למנגנונים ההסכמיים המתייחסים לאיחור בביצוע תשלומים, ולסעיף המתייחס לפיצויים בגין הפרת ההסכם.

ראו בעניין דומה ע"א 3172/15, 4090/15 שלו נ' זיגר (וערעור נגדי)(15.6.2017).

56.מלכה אחרו בביצוע כל התשלומים הקבועים בהסכם, עוד קודם למשלוח הודעת הביטול (למעט התשלום הכרוך במסירת החזקה), ועל-פי סעיף 10 להסכם המכר זכאית החברה, לכאורה כי התשלומים בפיגור יוצמדו למדד מחירי תשומות הבניה (ראו סעיף 10(ג) להסכם), ובנוסף היא זכאית לתשלום ריבית, בשיעור הריבית החריגה הנוהגת בבנק לאומי בע"מ על חשבונות חח"ד (ראו סעיף 10(ה) להסכם).

57.אלא שצודקים מלכה, בהפנותם לסעיף 5ג לנספח התנאים האחידים שבמכרז (מוצג 13 בתיק המוצגים של מלכה), הקובע, כי מקום בו נרשם על-ידי הקבלן בהסכם המכר, שהרוכש ישלם ריבית פיגורים, בגובה הריבית שגובה תאגיד בנקאי על חריגות, אזי הוא איננו רשאי בנוסף לדרוש תשלום הפרשי הצמדה, שכן הריבית במקרה שכזה מגלמת גם את הפרשי ההצמדה.

58.מנגד אינני מקבל את טענת מלכה, כי יש לחשב את ריבית הפיגורים רק עד מועד משלוח הודעת הביטול, וממועד זה להוסיף לסכום שבפיגור הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

כמתואר לעיל, דבר לא מנע ממלכה לנסות ולקיים את הסכם המכר גם לאחר שהתקבלה בידם הודעת הביטול, ולו על דרך של הפקדת הסכום שאינו שנוי במחלוקת בקופת בית המשפט. מלכה בחרו שלא לעשות כן.

משהוסכם בין הצדדים, כי כל תשלום בפיגור יישא את הריבית שנקבעה בסעיף 10(ה) להסכם עד למועד בתשלום בפועל, ומלכה הם שמבקשים את אכיפת ההסכם, אזי דין הוא שישאו במלוא התשלומים בצירוף הריבית ההסכמית.

59.על-פי החשבון שצורף על-ידי החברה לתצהיר של הגב' נחמיאס (מוצג ח' בתיק המוצגים של החברה), הריבית החודשית החריגה בבנק לאומי עמדה נכון ליום 9.8.2015 על 0.93%, וכנגזר מכך הריבית השנתית עומדת על 11.2%. יצויין, כי מלכה לא חלקו על גובה הריבית, ולא הביאו כל נתון סותר. בהתאם, החברה תערוך את חשבון חובם של מלכה בגין התשלומים בפיגור, כפי שיפורט להלן, על בסיס ריבית שנתית בשיעור של 11.2%.

60.מלכה פיגרו בביצוע התשלום הראשון, אותו התחייבו לשלם ביום 27.7.2012, שכן בפועל שילמו אותו בשני תשלומים - סך של 100,000 ₪ שולם ביום 13.8.2012, וסך של 74,000 ₪ שולם ביום 14.1.2013. על מלכה לשאת בתשלום ריבית בגין תקופת הפיגור האמורה.

בנוסף, מלכה החסירו מן התשלום הראשון סך של 825 ₪, אותו עליהם לשלם לחברה, בתוספת הריבית שנקבעה בסעיף 59 לעיל, וזאת מיום 27.7.2012 ועד למועד התשלום בפועל.

מלכה לא שילמו את כל יתר התשלומים, ועליהם לשלם לחברה את כל התשלומים שנקבעו בסעיפים 10(א)(2) – 10(א)(7) להסכם המכר, בתוספת הריבית שנקבעה בסעיף 59 לעיל, מהיום שבו היה אמור להשתלם כל אחד מן התשלומים הנ"ל ועד למועד התשלום בפועל.

61.בנוסף, התחייבו מלכה לשלם לחברה סך של 47,625 ₪, בגין שינויים אותם ביקשו להכניס בדירה (ראו מוצג ו' בתיק המוצגים של החברה). מלכה התחייבו לשלם סכום זה בתוך 90 יום מיום חתימת ההסכם, אך בפועל הסכום לא שולם על-ידם.

בהתאם, מלכה ישלמו את הסכום האמור, בתוספת הריבית שנקבעה בסעיף 59 לעיל מיום 27.10.2012 ועד למועד התשלום בפועל.

62.שונים הם פני הדברים בכל הקשור לתשלום האחרון בסך של 87,413 ₪, שהמועד לתשלומו הוא במסירת החזקה. היות ומועד זה לא הגיע, שכן קדמה לו הודעת הביטול, אזי אין מקום בעניינו של תשלום זה להוסיף על התשלום את הריבית ההסכמית, אלא יש מקום להוסיף עליו הפרשי הצמדה בהתאם לקבוע בסעיפים 10(ג) ו- 10(ד) להסכם עד למועד בו בפועל היתה נמסרת הדירה למלכה אילו, וממועד זה הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

על-פי עדותה של הגב' שושנה נחמיאס, מסירת החזקה בדירה הנדונה אמורה היתה להתבצע בחודש 11/2016. לפיכך, הסך של 87,413 ₪ יישא הפרשי הצמדה (בהתאם למדד מחירי תשומות הבנייה), כקבוע בסעיף 10 להסכם המכר עד ליום 1.12.2016 (להלן – "הסכום המעודכן"), והחל ממועד זה ועד למועד התשלום בפועל יתווספו לסכום המעודכן הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

63.מלכה הפרו את ההסכם, ולכן החברה זכאית לתשלום הפיצויים המוסכמים שנקבעו בסעיף 18(ה) להסכם המכר, דהיינו סך של 87,413 ₪ (המהווה 10% ממחיר הדירה). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית, בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, החל מיום משלוח הודעת הביטול 6.5.2015 ועד למועד התשלום בפועל.

ראו בע"א 3172/15, 4090/15 שלו נ' זיגר (וערעור נגדי)(15.6.2017).

64.לטענת מלכה, במקביל לחיובם בתשלום ריבית בגין הפיגור בתשלומים, ואף בפיצוי המוסכם (ככל שבית המשפט יקבע כך), הרי שיש להפחית מן הסכומים האמורים את התשלום לו הם זכאים בגין האיחור במסירת הדירות.

יש לדחות טענה זו.

בסעיף 7(א) להסכם המכר, נקבע ש"בכפוף למילוי התחייבויות הקונה מתחייב בזה המוכר למסור את החזקה בנכס לקונה....". מכאן, שבשום שלב לא היו זכאים מלכה לקבל לידיהם את החזקה בדירה, ואף לא היו קרובים לכך, שכן כמתואר לעיל הם הפרו הפרה יסודית את הסכם המכר, שכן לא שילמו את התשלום הראשון במועדו, ולא שילמו כלל את כל יתר התשלומים, כך שסך התשלום בפיגור עמד נכון למועד משלוח הודעת הביטול על סך של 700,126 ₪ (בערכי קרן). מכאן, שגם בהגיע מועד מסירת החזקה, בין המקורי ובין הנדחה, לא היו מקבלים מלכה את החזקה בדירה לידיהם, עד אשר היו משלמים את מלוא התשלומים שבפיגור.

לפיכך, מלכה אשר הפרו את ההסכם הפרה יסודית, אינם זכאים לסעד הקבוע בסעיף 7 להסכם המכר, בדבר תשלום שכר דירה חודשי בגין החודשים בהם אחרה החברה במסירת החזקה.

65.לסיכום, הסכומים המפורטים בסעיפים 60 – 63 לעיל, ישולמו על-ידי מלכה ללא כל תנאי בתוך 90 יום מהיום.

ככל שמלכה יבצעו את מלוא התשלומים האמורים ללא תנאי, הרי שבכך נרפאו ההפרות של מלכה, והצדדים יפעלו למימוש יתרת ההוראות ההסכמיות, ובכלל זה מסירת החזקה בדירה למלכה.

ככל שלא ישולמו הסכומים האמורים בתוך 90 יום מהיום, אזי יינתנו בידי החברה הסעדים המבוקשים על-ידה בתביעה.

סוף דבר

66.לאור העובדה שמלכה הפרו באופן יסודי את הסכם המכר, אני מקבל את התביעה, ונותן בידי החברה את הסעדים שלהלן:

א. מוצהר בזאת, כי הסכם המכר שנתחם בין הצדדים ביום 26.7.2012, הופר יסודית על-ידי מלכה, ובוטל כדין על-ידי החברה.

ב. ניתן בזאת צו לפיו מלכה יחזירו לחברה את הערבויות על סך של 174,000 ₪, שמספרן 30-0852-00609 ו- 30-0852-01655, וכן ייחתמו על כל מסמך שיידרש על-ידי הבנק המלווה על מנת להביא לביטול ערבויות אלה.

כניסתם לתוקף של סעדים אלה תושהה למשך 90 יום, במהלכם ניתנת ארכה למלכה לשלם ללא כל תנאי את מלוא הסכומים שנקבעו בסעיפים 60 - 63 לעיל.

ככל שהסכומים האמורים ישולמו על-ידי מלכה במהלך תקופה זו, אזי הסעדים לא ייכנסו לתוקף בחלוף 90 יום, והצדדים יפעלו למימוש יתר הוראות ההסכם.

67.בנוסף, מלכה ישלמו לחברה, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק בחלוף מועד זה.

יודגש, כי הסכום הנ"ל ישולם על-ידי מלכה, בין אם ינסו לקיים את ההסכם ובין אם לאו.

זכות ערעור כחוק. 

המזכירות תסגור את התיק ותודיע לצדדים.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ח, 21 יוני 2018, בהעדר הצדדים.