ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38316-03-15
23/06/2015
|
בפני השופט:
יאיר דלוגין
|
- נגד - |
המבקש:
עו"ד שמעון חזן
|
המשיב:
אריה אבן אור (אורנשטיין)
|
החלטה |
לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית.
רקע
המבקש עותר לקבלת פס"ד הצהרתי שלפיו יש להמחות לו את הזכויות של המנוחה הגב' שניאור יגאלה ז"ל בפסק דין שניתן בשנת 1995 בתביעתה כנגד המשיב כאן ואשר לפיו על המשיב לפנות את הדירה בה שכר לפני שנים רבות מהמנוחה ובה הוא מחזיק עד היום, בכפוף לתנאים כאלה ואחרים שנקבעו בפסק הדין. עילת התביעה מבוססת בעיקר על ייפוי כוח בלתי חוזר, שעליו חתמה המנוחה בשנת 1994 לטובת המבקש. המשיב מנגד טוען כי רכש את הדירה לפני שנים רבות מהמנוחה באמצעות אחיה שהיה אפוטרופוס שלה. בנוסף לכך מטיל המשיב ספק בייפוי הכוח הבלתי חוזר וכן בטענות המבקש בדבר זכויותיו בדירה.
טענות צדדים
המשיב טוען כי הסעד האמיתי המבוקש הנו, למעשה, הכרה בבעלותו של המבקש בדירה ועל כן הסמכות לדון בתביעה הנה של בית המשפט המחוזי. המבקש מנגד טוען כי לא מדובר בתובענה שעניינה בעלות במקרקעין, אלא עניינה בקבלת הצהרה בדבר היות ייפוי הכוח תקף. לחילופין נטען כי הסמכות בכל מקרה מסורה לבית המשפט השלום, שכן המקרקעין אינם מוסדרים, הזכויות בדירה לא רשומות ולא ניתנות לרישום שכן הבעלות הבניין הנה של עיריית חולון בעקבות הפקעה. לפיכך, ומאחר ושווי הנכס הנו פחות מ-2.5 מיליון ₪, הסמכות נתונה לבית משפט השלום (המבקש מפנה לת.א. 7441/05 הפטריארך היווני האורתודוקסי של ירושלים נ' מדרשת קדמת ירושלים – פורסם בנבו) ויתרה מכך – לפי טענת המבקש, למנוחה לא היו זכויות בעלות אלא זכויות חזקה בלבד.
המשיב בתשובתו מסתמך על פסק דינו של כב' השופט עמית בה"פ (ח"י) 119/08 שרה שויצר נ' אילן רפאל - פורסם בנבו, שם נקבע כי הסמכות לדון בבעלות במקרקעין, בין רשומים ובין לאו, הנה של בית המשפט השלום. לטענת המשיב אין הלכה ברורה של בית המשפט העליון בנושא ויש לאמץ את מה שנקבע בפסק הדין בעניין שויצר.
דיון
לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את בקשת המשיב. פסק הדין בעניין שויצר ניתן לפני פסק הדין בעניין הפטראירך היווני. פסק הדין האחרון אף מתייחס לפסק הדין בעניין שויצר ואינו מסכים עמו. שני פסקי הדין הנ"ל ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי. על פסק הדין שניתן בעניין הפטריארך היווני הוגש ערעור לבית המשפט העליון והערעור נדחה.
משמע – בית המשפט העליון אימץ את פסיקת כב' השופטת בן אור, בעניין הפטריארך היווני וקבע כי במקרקעין לא מוסדרים או מקרקעין שבהן לא ניתן לרשום את הזכויות בהם בלשכת רישום המקרקעין, לא מדובר ב"מקרקעין" כהגדרתו בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ועל כן הסמכות העניינית לדון בתביעות הנוגעות להם תוכרע לפי שווי הנכס.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת