ה"פ 22313-01-16 נדיבי ואח' נ' דיין ואח'

לפניי הליך של "טען ביניים"

רקע

1. המבקשים בהליך שלפני הם החייבים בתיק הוצל"פ מס' 520012-12-14 , אשר נפתח מכוח פסק דין שניתן בבית המשפט העליון, לזכות טוענים 1-6. (ע"א 8232/09, מיום 28.1.2014 (להלן: "פסק הדין").

2. טוענים 7-8 הינם פקיד שומה מס הכנסה בירושלים וגובה המכס והמע"מ בירושלים, אשר צורפו להליך ע"י המבקשים, כטוענים נוספים, על אף שלא באה עדיין כל דרישה מהם, בנוגע למסים שצריכים אולי להשתלם ע"י מי מהטוענים, בעקבות קבלת סכום פסק הדין.

3. פסק הדין עסק במחלוקת העסקית שבין חב' פולורון (מבקשת מס' 3) לבין חב' משכן (טוענת מס' 6), בנוגע לשותפות בפרויקט בניה בבית שמש שכשל. לפרויקט היה חשבון מיוחד ונטען כי "פולורון" ומנהליה מעלו והעבירו כספים מחשבון זה לחשבון נאמנות, ללא ידיעת הטוענים. תביעה לגזל, מרמה והתרשלות התקבלה בביהמ"ש המחוזי, אולם ביהמ"ש העליון קיבל הערעור באופן חלקי, באופן שקבע כי עוולת הגזל לא הוכחה, אך היתה התרשלות בניהול הכספים. לאחר איזון וקיזוז בין הסכומים שמגיעים לכל צד קבע ביהמ"ש כי "יחויבו המערערים ביחד ולחוד לשלם למשיבים, יחד, את הסך של 302,653 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק שיחושבו מיום הכינוס (16/5/2000) ועד ליום התשלום בפועל" (ס' 41 לפסק הדין, הדגשה שלי-מ.ק.).

   טוענת 6 – חב' משכן אינה קיימת עוד. טוענים 1-5 היו ככל הנראה ערבים להסכם, מעמדם המיסויי (שכיר, עוסק מורשה, חייב במס או פטור) אינו ידוע, אולם הם צד לתביעות בין הצדדים ומעמדם כזוכים ביחד עם חב' משכן בפסק הדין ובתיק ההוצל"פ אינו יכול להיות שנוי במחלוקת ולכן הטענה שלמבקשים יש שיג ושיח רק עם חב' משכן, שנתנה בזמנו שירות, והיא זו שצריכה להוציא חשבונית מס, היתה נכונה למועד קיומו של הסכם בין הצדדים, בטרם נכשל הפרויקט, אך לא בהכרח גם בעת שהוגשו התביעות ההדדיות וניתן פסק הדין.

    

   ההליך בהוצל"פ

4. טוענים 6-1 הגישו את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרתו מונה רואה חשבון שקבע את החוב שנותר לפי פסק הדין (ליום 28.12.2014) - בסך של 437,306 ₪.

   המבקשים כפרו בגובה החוב העדכני וטענו במסגרת "טענת פרעתי" בפני ההוצל"פ, בענין סכומים ששולמו על חשבון החוב, דרך חישוב הריבית ועוד. שאלת ניכוי מס הכנסה במקור ומע"מ לא הועלתה ולא נדונה במסגרת בקשה זו. יחד עם זאת, יובהר כבר עתה כי אין מניעה להעלות "טענת פרעתי", בכל שלב, לגבי סכומים נוספים ששולמו או ישולמו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ואין בטענה זו כדי להביא לשינוי פסק הדין שניתן.

    

5. ביום 20/10/15 התקיים דיון במסגרתו מונה מומחה שיחשב את גובה החוב בהתאם לפסק הדין של ביהמ"ש העליון ולסכומים נוספים שפורטו בדיון ואשר הוסכם כי אכן שולמו, נכתב בהחלטה, כי "אין בהחלטה זו בכדי לגרוע מכל צד לפנות בבקשה מתאימה לכל ערכאה אחרת. "

   אגב יצוין כי גובה אחד הסכומים שהוסכם כי שולמו היה 10,000 ₪ (בעקבות פס"ד הצהרתי על מטלטלין שעוקלו), על אף שהטוענים קיבלו בפועל פחות, משום שבוצע ניכוי מס במקור של 1,300 ₪ מתוך כספי פיקדון בסך 5,200 ₪ שהופקדו בביהמ"ש (ס' 29-30 לבקשה שהוגשה להוצל"פ).