ה"פ 15367-10-15 ואח' קורן נ' פנץ

1.המבקש, עו"ד נתן פנץ (להלן: "עו"ד פנץ") עותר במסגרת בקשה דנן לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 13.6.16 וזאת "עד לתום מועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון".

המשיב, עו"ד יעקב קורן (להלן: "עו"ד קורן") מתנגד לבקשה.

2.בנימוקי בקשתו ציין עו"ד פנץ, כי בכוונתו להגיש ערעור על פסק הדין בטענה שהוא שגוי ומוטעה. בין היתר טוען עו"ד פנץ, כי הצעת המתווה של בית המשפט שעלתה בדיון מיום 10.5.16 לא נרשמה בפרוטוקול הדיון. עוד טוען עו"ד פנץ, כי למרות דרישות חוזרות ונשנות, סירב בית המשפט לאפשר לו לחקור את עו"ד קורן על תצהירו או להגיש סיכומים בכתב. לשיטתו, הקביעה בפסק הדין לפיה "צד שלא יקיים את חיובו, יחשוף את עצמו לביזיון בית המשפט על כל המשתמע מכך" היא שגויה. עוד נטען, כי בית המשפט "לא דייק" בהוראות הספציפיות והדווקניות של החוזה שבין הצדדים והתעלם מהחיובים הברורים אשר הוטלו על עו"ד קורן בתמורה לתשלומי הכספים של עו"ד פנץ. זה האחרון מוסיף וטוען, כי פסק הדין אשר ניתן שונה לחלוטין וסותר את המתווה הברור אשר הוצע על ידי בית המשפט. לשיטתו, בית המשפט טעה עת חייב את עו"ד קורן להמציא לו את המסמכים על פי סעיף 23(א) שבפסק הדין בלבד בעוד שאלה מסמכים ואישורים חלקיים בלבד. בנוסף נטען, כי שגה בית המשפט בכך שקבע, כי חיובי הצדדים יהיו מקבילים. לדידו, ברגע שסכום היתרה ישולם לעו"ד קורן לא תהיה כל אפשרות לוודא שזה יבצע את מלוא חיוביו, גם אם הערעור יתקבל, עו"ד פנץ "יצא וידיו על ראשו ולא ניתן יהא להחזיר את הגלגל אחורה, וספק רב אם ניתן יהא לגבות בחזרה את התשלום האחרון". בשל כל אלה סבור עו"ד פנץ, כי מדובר במקרה קלאסי לעיכוב ביצוע פסק דין עד הכרעה בערעור שיוגש, שכן סיכויי ההצלחה בערעור הם טובים ואם יזכה עו"ד פנץ בערעור יהא זה בלתי אפשרי או קשה להשיב את המצב לקדמותו.

3.מנגד עו"ד קורן בתגובתו, כי דין הבקשה להידחות. מבחינת עו"ד פנץ מדובר בפסק דין כספי כמותו יש לקיים. על פי ההלכה הקיימת, רק בנסיבות נדירות יעוכב ביצוע פסק דין כספי. עו"ד פנץ לא הצביע על נסיבות כאמור. עוד טוען עו"ד קורן כי מדובר בסכום שניתן יהא לגבותו ללא קושי ממנו שכן הוא עו"ד עצמאי במקצועו. בנוסף טוען עו"ד קורן, כי סיכויי הערעור שואפים לאפס ועל פי תקנה 257 לתקסד"א בית המשפט רשאי היה ליתן פסק דין מבלי לקיים הליך הוכחות ארוך ולשמוע עדים.

4.בתשובתו טוען עו"ד פנץ, בין היתר, כי יש למחוק את תגובת המשיב על הסף משלא צרף תצהיר כדין כמצוות תקנה 241(ג) לתקסד"א. עוד נטען, כי הטענה לפיה מדובר בפסק דין כספי, היא טענה שגויה בעליל. עו"ד פנץ חזר על טענתו לפיה המסמכים שקבע בית המשפט שעל עו"ד קורן להמציא לו אינם מלוא המסמכים שהוא חייב להמציא ואינם כוללים את רישום הזכויות בנכס על שם עו"ד קורן עצמו, כאשר מסמכים אלה היו צריכים להימסר לידיו עד ליום 30.6.15 ורק חודש מאוחר יותר הוא היה צריך לשלם את התשלום האחרון.

5.לאחר עיון בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה דחייה.

פסק הדין מתייחס לעסקת מכר פשוטה לפיה מכר עו"ד קורן את זכויותיו במקרקעין לעו"ד פנץ תמורת סך של 725,000 ש"ח, שהיה אמור להיות משולם בשיעורים שונים, הכל כמפורט בחוזה המכר שנכרת ביניהם ביום 10.2.15.

שני הצדדים מסכימים, כי התחייבותו העיקרית של עו"ד פנץ על פי החוזה היא לשלם את סכום התמורה כאשר התחייבותו העיקרית של עו"ד קורן היא להמציא לעו"ד פנץ מסמכים ממסמכים שונים. שני הצדדים עתרו לסעד הצהרתי לצורך אכיפתו של חוזה המכר. עו"ד פנץ גילה דעתו, שמיד לאחר קבלת המסמכים הרלוונטיים לידיו הוא ישלם את יתרת התמורה לעו"ד קורן, וזה האחרון גילה את דעתו כי מיד ובסמוך לאחר שעו"ד פנץ ימציא שיק בנקאי על היתרה יעביר לעו"ד פנץ את כל המסמכים הרלוונטיים.

בהינתן כל אלה ומששטחו הצדדים בצורה נרחבת את טענותיהם בדיון שהתקיים בפני סברתי, כי ניתן להכריע במחלוקת המצומצמת שנותרה ביניהם ביעילות ובמהירות על סמך החומר המונח בפני ולאחר שניתנה הזדמנות לשני הצדדים להשמיע את דבריהם.