ה.ט. ואח' נ' משרד הפנים

פתח דבר

1.         בפני עתירה (מתוקנת) של עותרת זרה (העותרת 1, ולהלן: "העותרת") ועותר ישראלי (העותר 2, ולהלן: "העותר"), להורות למשרד הפנים לבטל את צו ההרחקה שהוצא כנגד העותרת; להכיר בעותרת כאריתראית, ולזכות אותה בהגנה קולקטיבית בהתאם לכך; ולהכיר בעותרים כבני-זוג, ולאפשר לעותרת להתחיל בהליך המדורג לקראת קבלת מעמד מכוח חייהם המשותפים כבני-זוג.

2.         אתחיל בסקירת מהלך ההליכים והרקע העובדתי שאינו במחלוקת, לאחר מכן אעבור להגדרת גדר המחלוקת, בהמשך לדיון המפורט בכל אחד מראשי העתירה (תוך התייחסות למחלוקות העובדתיות והמשפטית בנוגע לכל אחד מהם בנפרד), ולבסוף לתוצאה האופרטיבית.

מהלך ההליכים והרקע העובדתי שאינו במחלוקת

3.         ביום 29.6.08 נכנסה העותרת לישראל שלא-כדין דרך גבול מצרים. העותרת נעצרה, נערך לה שימוע ע"י משרד הפנים, והיא טענה מיד שהיא אריתראית.

            ביום 2.7.08 הוצאו כנגד העותרת צווי הרחקה ומשמורת, והיא הושמה במשמורת כשהיא מזוהה כאריתראית.

            כעבור חצי שנה, ביום 13.1.09, בעודה במשמורת, ערך לה משרד הפנים ראיון נוסף לבירור שאלת הנתינות.

            ביום 22.2.09 שוחררה העותרת בתנאים לפי החלטת ביה"ד למשמורת, תוך שביה"ד מעיר כי לא ניתן לשנות את זיהויה ללא הליך בדיקה מעמיק.

            ביום 2.4.09 התייצבה העותרת לראיון נוסף במשרד הפנים באותו עניין.

            ביום 9.7.09 החליט משרד הפנים, בהחלטה לא מנומקת, לדחות את טענת העותרת לנתינות אריתראית ואת בקשתה הנגזרת מכך להגנה קולקטיבית. ישנה מחלוקת אימתי נמסר המסמך הזה לעותרת. מכל מקום, לא נכתב באותו מסמך וגם לא נטען שנאמר לעותרת בעל-פה, כי עליה לעזוב את המדינה לאלתר או תוך זמן קצוב.

4.         במקביל להליכים אלו שבמשרד הפנים פנתה העותרת לנציבות האו"ם לפליטים, קיבלה כתבי הגנה זמניים, והוזמנה לפגישות. בין היתר, הוזמנה ביום 16.3.09 לפגישה בנציבות ביום 27.4.09, והזמנה זו מצויה אף בתיק משרד הפנים.

5.         ביום 17.3.10, כאשר היא מחזיקה בהזמנה האמורה לפגישה בנציבות האו"ם, נעצרה העותרת בשנית, הפעם ע"י יחידת עוז ממשרד הפנים.

נערך לעותרת שימוע, היא שבה וטענה להיותה אריתראית, וכן היפנתה לדבר היותה בטיפול נציבות האו"ם. בנוסף טענה, כי מאז ספטמבר 2009 היא מצויה בקשר זוגי עם אזרח ישראלי, הוא העותר 2, וחיה עמו כבת-זוגו בירושלים.

            בתום השימוע הוצאו כנגד העותרת צווי הרחקה ומשמורת חדשים.

            מאז, ובעודה במשמורת, נערכו לעותרת מספר ראיונות לעניין טענותיה, והיא אף הובאה בפני ביה"ד למשמורת מספר פעמים, אך לא שוחררה.

6.         ביום 30.7.10 הגישו העותרים את העתירה המקורית שבתיק זה יחד עם בקשה לצו ביניים.

            בדיון הראשון ביום 9.8.10 הגיעו הצדדים להסכמה לקיים לעותרת ראיון RSD לצורך בירור נתינותה, וכן לקיים לשני העותרים ראיון סימולטני לצורך בחינת כנות הקשר הזוגי ביניהם, והכל כשהעותרת נותרת במשמורת.

            בדיון השני ביום 7.10.10, לאחר הראיונות ולאחר שהמשיב דחה את כל טענות העותרים, הוסכם כי העותרת תשוחרר בתנאים, והעותרים יגישו עתירה מתוקנת, בה יתקפו את ההחלטות המעודכנות של המשיב.

            בהתאם לכך הוגשה העתירה המתוקנת שבפני.