ביום 1.11.15 ניתנן מידי צו הטרדה מאיימת נגד המשיב, בנוכחות הצדדים.
בסיום ההחלטה הוריתי :
כיוון שהמשיב משכיר דירה ויש לו זכויות לטענתו בחנייה שבבניין, אני מתירה לו להתקרב לבית ברחוב נחל עיון 10 במודיעין, אך ורק לצורך שימוש בחנייה המדוברת. ואולם, המשיב מוזהר בזה כי אינני מתירה לו לחנות במקום בשעה שהמשיב או מי מבני משפחתו נמצאים בשטח המשותף של הבניין, זאת מעבר לאיסור על כל ביצוע של הטרדה, איום, התחקות או פגיעה בפרטיות.
קריאת הפרוטוקול מעלה בבירור כי בהחלטה נפלה טעות קולמוס בכך שנרשם "בשעה שהמשיב או מי מבני משפחתו..." בעוד שצריך היה להירשם "בשעה שהמבקש או מי מבני משפחתו נמצאים בשטח המשותף".
בהמשך לכך, גם החלטת הבהרה שנתתי ביום 2.11 לוקה באותה הטעות, וגם בה צריך היה להיכתב:
אני אוסרת לחנות במקום החנייה, בשעה שהמבקש או מי מבני משפחתו נמצאים בשטח המשותף של חצר הבניין או בקו ראיה עם המשיב .
לפיכך אני מתקנת את טעות הקולמוס בזה.
יובהר כי המשיב אינו מתגורר בבניין אלא משכיר שם דירה למבקש ובני משפחתו ולרקע זה נתגלע ביניהם סכסוך, והוגשה הבקשה שנדונה בפניי. בדיון מצאתי לנכון לאשר את צו ההרחקה, אך החלטתי להקל במשהו על המשיב, בכך שהותר לו להשתמש בחנייה שבבניין, ואולם זאת, רק ככל שיגיע למקום ללא יצירת כל חיכוך, ולו במבט עין, עם המבקש ובני משפחתו המתגוררים בבניין.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת