1.ביום 24.9.2015 הגיש המבקש בקשה לצו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001.
2.המבקש טען בבקשתו, כי הוא ומשפחתו מתגוררים בשכנות למשיב בבית משותף ברחוב הצוללת דקר בחיפה. נטען, כי במהלך 7 השנים האחרונות סובלים המבקש ומשפחתו מאיומים ומהטרדות בלתי פוסקות מצד המשיב, כמו גם פגיעות חוזרות ונשנות ברכבם - חבלה בגלגלי הרכב, שריטות, בעיטות ברכב וזריקת חפצים על הרכב.
המבקש טען, כי ביום 19.9.2015 נראה המשיב מחבל באור יום ברכב מכוניתה של אשת המבקש, נועץ בורג בגלגל האחורי ואף נראה בועט ברכב, הכל מתוך מטרה לגרום לתאונה ואף לפגוע בילדיו של בני הזוג. עקב ארוע זה הוגשה תלונה במשטרה והמשיב עוכב לחקירה. נטען, כי ארועים דומים ארעו מספר רב של פעמים גם בעבר, כאשר בחורף האחרון, עת נסעה אשת המבקש ברכבה בכביש פרויד, אחד מגלגלי הרכב התרוקן מאוויר ורק במזל לא נגרמה תאונה.
בנוסף, טען המבקש כי בכל ערב, לאחר השעה 22:00, הנתבע דופק בעזרת מקל, בכוונת זדון, על תקרת דירתו, במטרה להפריע לבני משפחתו של המבקש. נטען, כי המשיב פוגע במבקש ובני משפחתו וכי קיים חשש שהוא עלול לרצוח אותם באופן עקיף ממעשיו העבריינים, האובססיביים. המבקש טען, כי בכל פעם שהמשטרה מגיעה למקום, עושה המשיב בתמימותו הצגה, כאילו הוא חולה, ומכחיש את המעשים המיוחסים לו.
המבקש הוסיף, כי הסתבר לו שכך נהג המשיב במשך השנים בכל הדיירים בעלי הדירה שמעליו, אשר החליפה בעלים יותר מכל דירה אחרת בבניין, עקב הטרדותיו. המבקש טען, כי הוא עצמו נאלץ למכור לאחרונה את דירתו עקב מעשיו של המשיב. עוד טען, כי בני משפחתו חיים בפחד ולמרות שבתו בת ה - 9 יכולה באופן רגיל להגיע לביתה באופן עצמאי, הוא ואשתו מסיעים אותה, מחשש לפגיעה בה על ידי המשיב וכי בתו סובלת מחרדות.
המבקש הוסיף וטען, כי לפני מספר חדשים, חבל המשיב גם ברכבו של אורח שחנה בחניית הבניין והוגשה כנגדו תלונה בגין מעשה זה.
עם הגשת הבקשה, התקיים דיון במעמד צד אחד, במסגרתו נחקר על ידי המבקש. במהלך הדיון, הציג בפני המבקש סרטון של מצלמת אבטחה המותקנת בביתו, במסגרתו נראה המשיב מגיע ברכבו לחניה, יוצא מן הרכב ובועט באזור הגלגל האחורי של רכבו של המבקש. בנוסף, הוצג בפני סרטון במסגרתו נראה המשיב מתעסק עם הגלגל השמאלי האחורי של רכבה של אשת המבקש. המבקש טען, כי משחזר לביתו ודגם את סרטי האבטחה, ראה זאת וירד לרכבו, כשהוא מצלם את דרכו באמצעות טלפון סלולרי. כאשר הגיע לרכב, מצא בורג בגלגל האחורי השמאלי. הוא טען, כי הוזמנה ניידת משטרה, המשיב עוכב ולאחר מספר שעות שוחרר (הסרטון מהטלפון הסלולרי הוצג בפני גם כן). אשתו של המבקש הוסיפה, כי היא חוששת בגלל הילדים, מאחר והמשיב פוגע ברכבה, בו היא מסיעה את ילדיה.
3.בהחלטתי מאותו יום, ניתן כנגד המשיב צו זמני למניעת הטרדה מאיימת והצדדים זומנו לדיון בפני ביום 1.10.2015.
4.הצדדים התייצבו לדיון שהתקיים בפני ביום 1.10.2015 (המשיב התייצב כשהוא מלווה בעורך דין). לאחר שהוצגו בפני המשיב וב"כ הסרטונים ממצלמת האבטחה והטלפון הסלולרי של המבקש, ניתנה לו זכות להגיב באריכות לטענות המבקש והוא הכחיש את כל המיוחס לו. המשיב טען, כי המבקש מנסה להפליל אותו בכל דרך וכי עשה זאת גם בעבר, ללא הצלחה. לטענתו, המבקש הוא שמחבל ברכבו של המשיב וכי הוגשו תלונות בשל כך במשטרה. נטען, כי המשטרה לא הצליחה להחליט בתלונות ההדדיות ולכן, הוצע כי תיערך לצדדים בדיקת פוליגרף על ידי המשטרה. המשיב טען, כי הסכים לכך, וכי בבדיקת הפוליגרף שעבר, נמצא כי הוא דובר אמת. המבקש מצידו לא הסכים לעבור בדיקה כאמור במשטרה ועמד על כך שיבדק במכון פרטי. המשיב טען, כי כל התלונות (הקודמות) כנגדו נסגרו מחסר אשמה. משנשאל על ידי בית המשפט כיצד הוא מסביר את שהוצג בסרטון, השיב כי המבקש מנסה להפליל אותו וכי הוא עורך את הסרטים. משנשאל מה היה לו לעשות בצד גלגל מכוניתה של אשת המבקש, טען כי הרים מטבע שנפל מכיסו. עוד טען, כי המבקש מסר לשוטר שהגיע למקום דיסק און קי ריק. המשיב התייחס גם לטענה בדבר חבלה ברכבו של צד שלישי וטען, כי הנ"ל חנה בחניה הפרטית שלו וכי כעת מתנהלת כנגד אותו אדם חקירה בעבירה של הסגת גבול. עוד טען המשיב, כי מאז שהמבקש הגיע לבניין, הוא מטריד ומציק לו, משפחתו מרעישה והוא ממרר את חייו. המשיב בקש שינתן לו סעד שיפסיק את ההטרדות כלפיו.