ה"ט 10215-03-16 נסימוב ואח' נ' עזרא ואח'

לפניי בקשת המבקשים לפי סעיף 9 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: החוק), בגדרה מבוקש לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות למבקשים.

המבקשים והמשיבים הם שכנים; בין שתי המשפחות לא שוררת שכנות טובה, לשון המעטה; והיחסים העכורים בין שתי המשפחות מעסיקים לא אחת את המשטרה ואת בית המשפט. במסגרת תיק זה אוחדו בקשות הדדיות שהוגשו על ידי שני הניצים לפי החוק, וביום 17.3.2016 ניתנה על ידי החלטה בה דחיתי את הבקשה שהוגשה על ידי המשיבים נגד המבקשים, ומנגד קיבלתי את בקשת המבקשים. החלטתי ניתנה לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מדבריהם.

המבקשים סקרו את נסיבות המקרה ופירטו את ההוצאות שנגרמו להם כתוצאה מהבקשה ובכלל זה הוצאות ששילמו לעורך דינם. מנגד מגוללים המשיבים את פרטי היחסים העכורים על התקריות הרבות שטוענים כי התרחשו בין הצדדים, ומבקשים לדחות את הבקשה.

דין הבקשה להידחות.

סעיף 9 לחוק קובע כלהלן:

"דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:

(1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;