דרכי בירור יהדות

א)      בפני בית הדין מונחת בקשתו של הרב יוסף אוחנה, רב העיר קרית מוצקין, לבירור יהדותה של [ש' א'].

רקע

פנייתו של הנ"ל הייתה עקב טענתה של [ר'], שהיא בתו של [י' א'], בעלה המנוח של [ש' א']. אין ספק שהתעוררותה של [ר'] לחקור אודות מוצאה של המשיבה [ש' א'] אינה בגין רדיפת האמת, אלא בעקבות הסכסוך המשפחתי הקשה בין אשתו הקודמת של [י'] הנ"ל (אמה של [ר']) ובנותיה, לבעלה לשעבר ואביהן. [ר'] הנ"ל פנתה לגורמים רבים, השקיעה סכומי כסף גדולים, במכתביה מסיקה הנ"ל מסקנות, לא תמיד מדייקת בעובדות, הנ"ל פנתה ללשכת רישום האוכלוסין פעמים רבות בנושאים אלו, ובסופו של דבר היא זו שעומדת מאחורי הבקשה שהוגשה בפנינו. עם זאת, למרות שהמניעים של הנ"ל אינם כשרים ואינם בתום-לב, אין אנו יכולים להתעלם מעובדות או מסמכים. ולפיכך חובה עלינו לברר הדברים, לאור המסמכים והחומר שבתיק, ולשקול הראיות העומדות בפנינו.

המבקשת עלתה לארץ עם אמה [מ'], אביה [צ'] ואחותה [ב' ש'].

בשאלון רישום עולה של האב [ש' צ'] מיום ל' בתשרי תשכ"ו (26.10.1965) שמספרו [...], נרשם שהוא יליד 17.08.1930 בעיר אליוב, פולין, שם האב [י'], שם האם [מ']. בתחילה היה רשום הדת והלאום יהודי, ביום כ"ב באלול תשכ"ו (7.9.1966) – שינו הדת והלאום מיהודי לנוצרי.

בשאלון רישום עולה של האם [מ' ש'] שמספרו [...] נרשם ששם הוריה [מ'ר']. הנ"ל נולדה ביום 21.9.1928 בסטאניסלאב, רוסיה.

המשיבה נולדה בוורוצלב, פולין, ביום ב' בחשון תש"י (25.10.1949). בשאלון רישום עולה שמספרו [...] מיום ל' בתשרי תשכ"ו (26.10.1965) נרשם ששמה בעת לידתה היה [א' ש], שם אביה [ש' צ'] ושם אמה [מ'], והדת – יהודייה.

בשאלון הרישום של האחות שמספרו [...] רשום שהלה נולדה בוורוצלב ביום 8.11.1954. שאר הפרטים בשאלון זה מתאימים לפרטים בשאלון של [א'].

המספרים העוקבים של שאלוני הרישום, מספרי תעודות המסע ומספרי האשרות שניתנו בורשה ביום ד' בתשרי תשכ"ו (30.9.1965) מורים על הקשר המשפחתי. המשפחה הגיעה לארץ ביום ל' בתשרי תשכ"ו (26.10.1965), דהיינו שהמשיבה הייתה בת שש עשרה בעת הגיעה לארץ.

יש לציין שמתיק משרד הפנים עולה שהמבקשת לא התגוררה עם האם כבר סמוך לעלייתם לארץ, וגם האחות למדה אחר כך בפנימייה ושהתה מחוץ לבית.

ב)       המשיבה הופיעה בפני בית הדין בחיפה ובפני הרכב בית דיננו. כמו כן, הוצגו בפני בית הדין תיקי משרד הפנים של המשיבה, אמה, אביה ואחותה. לתיק בית הדין צורף גם דו"ח חוקר שנשלח ביוזמתה של [ר'] למצוא ראיות לטענתה שהמשיבה אינה יהודייה. הלה שוחח ארוכות עם [ב'], אחותה של המשיבה, והקליט שיחות אלו. אין ספק שלתמלילי השיחות יש אמינות רבה מפני שנאמרו על ידי האחות כמשיחה לפי תומה.

נבהיר תחילה העולה מתוך המסמכים שהוצגו בפנינו, ולאחר מכן נקבע האם יש מקום לשלול או לפקפק בחזקת יהדותה של המשיבה.

אם המשיבה [מ'] נולדה ביום 21/9/28 בסטאניסלאב, אוקראינה/פולין. שם אביה [מ'] ושם אמה [ר']. השם [מ'] הוא שם יהודי מובהק. השם [ר'] הוא שם ניטרלי שגם יהודים וגם נוכרים נשאו (ונושאים עד היום) אותו. לא הוצגו מסמכים המורים על שם משפחתם, אך לדברי המשיבה שם משפחתם של הוריה הביולוגיים של האם היה [ג']. מכיוון שאם המבקשת נולדה במקום שנכבש על ידי גרמניה, הוריה נהרגו והיא התייתמה בגיל צעיר, לא היו יכולים להיות בידה מסמכים. ומלבד זאת, העולים בשנות ה-60 שעלו מהארצות שמעבר למסך הברזל לא היו יכולים להביא עמהם מסמכים. העובדה שלצדדים אין מסמכים נאמרה על ידי המשיבה ועל ידי [ב'] אחותה כמסיחה לפי תומה לחוקר הפרטי. [ב'] הנ"ל סיפרה שהאם סירבה למסור פרטים על משפחתה ועל ילדותה למרות החקירות הרבות שנעשו לה על ידי בנותיה, וגם כשבתה של [ב'] רצתה לעשות עבודת שורשים. דבר זה מצוי אצל ניצולי שואה רבים. לאחר פטירת הוריה במלחמה גדלה האם אצל משפחה בשם [ש'] וזה היה שם משפחתה. לדברי המשיבה גם היא וגם אחותה נולדו לאם ללא נישואין, ונשאו את השם [ש'].

המשיבה גדלה בפנימייה נוצרית עד גיל ארבע-עשרה. הדברים עולים מדברי המשיבה בדיון שנערך בפנינו ביום כ"א באייר תשע"ד (21.5.2014), וכן מדברי [ב'] אחותה כפי שסופרו לחוקר הפרטי. האחות הדגישה שהאם לא סיפרה על עברה:

"זהו, שתקשיב, אימא שלי בתכל'ס, היא לא כל כך דיברה בכלל על התקופה של [...]

...

... כן, לא הייתה מוכנה לדבר על הקטע הזה. הרבה דברים אני לא יודעת. היא סיפרה רק שהיא ברחה מהרכבת והיא הייתה עם ה... פרטיזנים.

...