בש"פ
בית הדין הצבאי המחוזי
|
5214-13,1323-13,8029-12,2849-13
12/08/2015
|
בפני השופטים:
1. סא"ל נועה זומר
2. רס"ן אסידון
3. רס"ן שכטר
|
| - נגד - |
התובע:
הצבאי (סרן ויקטוריה חואס)
|
הנאשם:
טוראי א.ר
עו"ד סרן עמית שוחנצקי
|
| הכרעת – דין |
על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 378 + 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בהתאם לכתב האישום המתוקן ולפרטים הנוספים.
ניתנה היום, ו' אב תשע"ה, 22/07/2015, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.
____(_-_)____ ____(_-_)____ ____(_-_)____
שופט אב"ד שופט
גזר - דין
- הנאשם, טור' א.ר, נותן את הדין בגין עבירה של תקיפה. המדובר באירועים מן הימים 26/05/15-28/05/15, עת היה חבוש במעצר בבסיס המשטרה הצבאית אורים ונתון תחת פיקודה של השוטרת הצבאית סמל ל.ד (להלן: המתלוננת).
המתלוננת הורתה לנאשם ולחבוש נוסף, טור' טום רביבו, לצאת מתא המעצר ולהמתין לה במקום אחר. בעקבות כך, החלו השניים להתפרע. הנאשם גידף אותה, השליך לעברה מגב וסגר אחריה את תא המעצר. היא בעטה בדלת התא והצליחה לצאת ממנו, ואז דלקה אחר הנאשם, אשר רץ באותו זמן אל הברזייה. המתלוננת משכה את הנאשם בחולצתו והורתה לו לשוב אל המקום בו אמור היה להימצא, נוכח החשש כי יפגע בה או באחרים. בתגובה, הסיט הנאשם את ידה, ואיים עליה, באומרו "עוד פעם אחת את נוגעת בי ואני הופך עלייך את כל הברזייה, אל תדליקי אותי", או מילים בעלות משמעות דומה. האירוע הסתיים רק לאחר שחבוש אחר קרא לנאשם, שוחח עימו והרגיע אותו.
למחרת, אסרה המתלוננת על הנאשם וטור' טום רביבו לעשן סיגריות, עד שתתיר זאת. בשל כך, גידף אותה טור' רביבו, ואיים עליה כי "עוד תשמע ממנו", בעוד הנאשם רץ כדי להימלט מן המעצר. בעקבות כך, הוחלט להפריד את השניים מיתר החבושים במקום, כך שישהו במתחם פינת העישון כאשר הם נעולים. אחד השוטרים הצבאיים ניגש אל משרדי הבסיס כדי להביא מנעול, ובאותו זמן השגיחה המתלוננת על הנאשם וטור' רביבו, לבל ייצאו ממתחם פינת העישון עד לשובו של השוטר. בשלב זה, החל הנאשם לגדף אותה, התקרב לעברה ונגח בפניה. המתלוננת התרחקה לאחור, ובתגובה, השליך הנאשם לעברה בקבוק אקונומיקה ריק. הפעם, הסתיים האירוע לאחר שהמתלוננת, בליווי השוטר הצבאי הנוסף, ניגשה למשרדה, עדכנה את מפקדיה במתרחש, והזמינה את בלשי מצ"ח למקום. הללו הרגיעו את הנאשם.
- המתלוננת לא ביקשה להתפנות לבדיקה רפואית בעקבות האירועים. מוסכם, כי לא נגרמה לה פגיעה פיזית כלשהי, למעט מכה יבשה ברגלה, כתוצאה מסגירת תא המעצר אחריה ע"י הנאשם. האחרון, מצידו, הודה בתחילת החקירה במיוחס לו, והסביר את מעשיו בתחושה סובייקטיבית של פגיעה והשפלה במעצר. בהמשך אותה חקירה, וגם בחקירה נוספת, חזר בו, והכחיש את אירוע הנגיחה.
- הנאשם גוייס לצה"ל בחודש ינואר 2015, ומשרת כטכנאי מערכות הנעת רכב. לחובתו מספר עבירות משמעת, רובן ככולן של נפקדויות קצרות. כפי שמציין מפקדו (ס/1), בעיות הת"ש עימן מתמודד הנאשם משפיעות על תפקודו, אך חרף זאת, הוא בעל מוטיבציה רבה לתרום, מצר על האירועים בגינם הורשע, ומגלה רצון עז לשוב לשירות תקין.
מוטיבציה גבוהה אפיינה את הנאשם עוד קודם לגיוס, עת נבחר כחניך מצטיין של ארגון "אחריי", שבפעילויותיו נטל חלק במשך שלוש שנים. מנהל התוכנית ומדריכו בארגון התרשמו שניהם מן הפוטנציאל הרב הגלום בו, ומיכולתו להתגבר על בעיותיו הלא-פשוטות מבית (ס/3, ס/4). המדובר במצוקה כלכלית, של הנאשם ואימו. ההורים גרושים, והקשר עם האב (שנישא בינתיים בשנית) רופף. האם עובדת בעבודה פיזית קשה, חרף בעיות בריאות שאינן מטופלות. הנאשם עצמו מוכר לאגף הרווחה בשל קשיים רגשיים וחברתיים, עוד בנערותו, אשר טופלו בהצלחה במסגרות שונות (תעודות ההערכה שצבר באותה תקופה הוגשו גם הן, ס/6). עם זאת, לפני כשנתיים, עברה המשפחה טלטלות נוספות, בשל החרפת המצב הכלכלי (עד כדי הכרזתה של האם כפושטת רגל, ס/7), ובשל קשיים שהתעוררו אצל אחותו של הנאשם וילדיה. באותה תקופה, חדל הנאשם לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, ומצבו אופיין בחוסר יציבות. בסופו של דבר, שב לתפקוד תקין, וראה בגיוס לצה"ל הזדמנות לעלות על דרך טובה וחיובית (ס/1). ואכן, גורמי ברה"ן איבחנו אצל הנאשם, כבר בתחילת השירות, מוטיבציה גבוהה מאוד. בצד זאת, אובחנו חסך סוציאלי ורגשי, קווי אישיות לא בשלים וחוסר בכישורים חברתיים, המשפיעים לעיתים על התנהלותו. על רקע זה גם הותאם לו סימול קה"ס 42 (ס/5).