החלטה
אינני מתיר את השאלה מאחר ואינה נוגעת לפלוגתה השנויה במחלוקת והיא שאלת היריבות בלבד כאשר בבקשה לרשות להגן לא נטען כי התובעת קיבלה את הכספים .
ניתנה והודעה היום י"ט אייר תש"ע, 03/05/2010 במעמד הנוכחים.
אחסאן כנעאן, שופט
פסק דין
לפני תביעה כספית על סך של 1413 ₪ כולל מע"מ בגין שירותי פרסום אשר לטענת התובעת ביצעה עבור הנתבע.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובבקשת הנתבע לרשות להגן נטענה טענה אחת ויחידה ולפיה אין כל יריבות בין הנתבע לתובעת וכי בזמנים הרלוונטיים לביצוע העסקה עבד בחברה בשם "להב שירותים משפטיים בע"מ". עוד טען הנתבע בבקשתו, שהפכה להיות כתב הגנה, כי מעולם לא היה הבעלים של מזמינת השירות.
כעת ובתצהיר עדות ראשית מעלה הנתבע שלל טענות נוספת שזכרן לא בא כלל בבקשה לרשות להגן כגון, טענות הנוגעות לגובה החוב ואין בדעתי להתייחס לטענות אלו מפאת הרחבת חזית אסורה ואתייחס אך ורק לטענה של העדר יריבות.
בעדותו לפני הודה הנתבע כי הוא זה אשר חתום על ההזמנה אשר צורפה כנספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת (ת/1). עיון באותה הזמנה מעלה כי שם העסק ת.ל.מ. גישור צפון. כאשר בפרטי המזמין צוין שמו של הנתבע בצורה שגויה. כמו כן לא צוין מספר תעודת הזהות שלו אך מאידך בפרטי המזמין צוין מספר הנייד של הנתבע כפי שהודה לפני בחקירתו. מכל מקום אי ציון תעודת הזהות אינו מעלה ואינו מוריד שכן הנתבע כאמור מודה שהוא ביצע את ההזמנה והוא שחתם עליה.
עוד מסר הנתבע כי שם העסק אשר צוין בהזמנה אינו אישיות משפטית אלא שם מסחרי ובעדותו לפני הוסיף כי חברת ת.ל.מ השקעות וגישור בע"מ היא מפעילה את מרכז הגישור כאשר שם המרכז הוא ת.ל.מ גישור צפון בדיוק כפי שמופיע בהזמנה. מכאן הנתבע מודה שהשם שמופיע בהזמנה אינו אישיות משפטית ומי שעומד למעשה מאחורי ההזמנה הינה חברת ת.ל.מ השקעות וגישור בע"מ. תימוכין לכך אף ניתן למצוא ב- נ/2 המתעד ממסרים שמסרה חברת ת.ל.מ השקעות וגישור בע"מ בגין פרסומים שנעשו בשנה קודמת, בשנת 2005. למרות זאת הנתבע לא היסס בתצהירו לכנות את ת.ל.מ גישור צפון כחברה ביודעו שמדובר בשם מסחרי ולא בשם החברה האמיתי.
הנתבע בתצהיר עדותו וכן בבקשה לרשות להגן לא מצא לנכון לגלות באופן פוזיטיבי כי הוא אשר חתם על ההזמנה ורק בדיון לפני גילה עובדה זו , דבר הפוגע במהימנות גרסתו. בסעיף 21 לתצהירו של הנתבע הוא מצהיר כי פרטיו באופן אישי אינם מופיעים על ההזמנה נשוא העסקה אך מאידך העלים מעיני בית המשפט את העובדה כי הוא חתם על אותה הזמנה.
משהודה הנתבע כי הוא זה אשר חתם על ההזמנה , נתרפא המחדל של אי הבאת העד הרלוונטי על ידי התובעת קרי, הסוכן אשר החתים את הנתבע על ההזמנה שכן המצהיר מטעם התובעת רשאי להצהיר הצהרות באשר לגובה החוב ואי פירעונו.
הנתבע הודה לפני אף כי אינו מורשה חתימה מטעם חברת ת.ל.מ השקעות וגישור בע"מ אשר לדידו היא זו שעמדה אחרי ההזמנה ולכן חתימתו על ההזמנה אינה מחייבת זולתו.
עיון בהזמנה מלמד כי הנתבע הצהיר שהוא מאשר, קרא והסכים לתנאי ההזמנה ולכן הוא הסכים גם והתחייב לשלם בעבורה. הנתבע לא השכיל להציג בפני כי הוא שימש בעסקה זו שלוחה של החברה כפי שטען בעל פה ובאופן סותר לטענתו הקודמת לפיה אינו מורשה חתימה מטעם החברה.
בשים לב לכך, אני קובע כי הנתבע חייב באופן אישי לחוב הנתבע. התובעת הוכיחה כי הפרסומים אכן בוצעו והיא זכאית על כן לתשלום בגינם.
על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1413 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4.7.2006 ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם הוצאות משפט התובעת בסך של 2000 ₪ בתוספת מע"מ.
ניתנה והודעה היום י"ט אייר תש"ע, 03/05/2010 במעמד הנוכחים.
אחסאן כנעאן, שופט
הוקלד על ידי: איריס יוסף