רע"צ
בית משפט השלום הרצליה
|
28470-02-10,32229-03-10
05/07/2010
|
בפני השופט:
אירית מני-גור
|
| - נגד - |
התובע:
מ.א. נתנאל חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ
|
הנתבע:
1. אילן דסאו
2. דורון לוטן
3. בנק דיסקונט לישראל בעמ
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטת כב' הרשם צחי אלמוג מיום 28.1.10, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 26-106-03-08 . ביום 29.11.07 התמנה המערער עו"ד אילן דסאו לכונס נכסים (להלן: "הכונס") בתיק ההוצל"פ לצורך מכירת מלון גינוסר המצוי בטבריה, וזאת לצורך העברת התמורה לבנק דיסקונט. עיקר המחלוקת שבין הצדדים, נסבה בשכ"ט הכונס כפי שפסק ר' ההוצל"פ.
כונס הנכסים הגיש בקשה לפסוק את שכר טרחתו בשיעור של10%. לאור הקשיים בהליכים המורכבים למכירת הנכס. ר' ההוצל"פ שלח בקשה זו לתגובת הצדדים הרלבנטיים מבלי לפרט זהותם, בהעדר תגובה פסק ר' ההוצל"פ למערער ביום 15.2.09 שכ"ט בשיעור של 10% משווי המכירה בצירוף מע"מ. תגובות שהגיש בנק דיסקונט וצד ג' דורון לוטן שהיה שותף בנכס לכב' ר' ההוצל"פ לביטול החלטתו, נדחו מן הטעם כי המבקשים איחרו בהגשתם. לאחר כתשעה חודשים, פנתה המערערת מ.א. נתנאל חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ (להלן: "נתנאל"), שהיתה הזוכה בתיק הכינוס, אל כב' הרשם ודרשה את ביטול ההחלטה בעניין גובה שכה"ט, שכן לטענתה הכונס סיכם עם הזוכה סיכום מוקדם לפיו יקבל שכ"ט כולל בשווי של 30,000 דולר הכולל את פעילותו למכירת הנכס.
הצדדים טענו בפני כב' הרשם בעיקר באשר לשאלה, האם שכה"ט שסוכם עם הזוכה כלל את הליכי הוצל"פ, אם לאו? ר' ההוצל"פ בהחלטתו, ציין ובצדק, כי שאלה זו צריכה להתברר במחלוקת הנוגעת ליחסים העסקיים שבין עו"ד לקוח ודינה להתברר בפני בימ"ש מוסמך ולא בפני ר' הוצל"פ.
באותה החלטה, אף קבע ר' ההוצל"פ כי בנסיבות העניין הוא איננו מוצא כי פעולות מכירת הנכס היתה מורכבת וסבוכה באופן שהצדיקה שכ"ט בשיעור של 10%, ולפיכך קבע את שכר טרחת הכונס לשיעור של 4.6%.
מצד אחד, מערערת נתנאל על החלטת כב' ר' הוצל"פ ולשיטתה יש מקום לקבל את טענתה ולא לפסוק כלל שכ"ט כונס לאחר שהכונס לא העביר את הבקשה לתגובה מלכתחילה, ומצד האחר מערער הכונס על החלטת ר' ההוצל"פ שניתנה בהעדר סמכות, ומבלי שהצדדים טענו לעניין גובה שכה"ט, ומבלי שהצדדים הביאו ראיות לעניין גובה שכה"ט. ולפיכך, היה אסור לשיטת הכונס להתערב בהחלטה שקבעה את גובה שכה"ט.
עיינתי בעיקרי הטיעון ובכתבי הטענות של הצדדים, אני סבורה כי מלכתחילה היה מקום להורות לכונס להעביר את הבקשה לשכ"ט במסירה אישית לכל הצדדים המעורבים לרבות הזוכה עצמה. שהרי סכום שנגזר כשכ"ט כונס ייגרע מסך התמורה המגיעה לידיה או לידי הבנק. דבר זה לא נעשה. יתרה מכך, גם אם הוגשו תגובות באיחור היה מקום להורות על פתיחת הנושא באותה נקודה ולערב את הזוכה. שלישית, אני אכן סבורה כי עיקר המחלוקת שבאה בבקשתה של נתנאל לפני ר' ההוצל"פ, היתה לעניין הסכם שכה"ט הקודם, ואשר לגביו קבע ר' ההוצל"פ בצדק כי נושא זה יידון בערכאה אחרת במסגרת יחסי עו"ד/לקוח. כב' ר' ההוצל"פ דן בשאלת גובה שכה"ט מבלי שהצדדים מיצו טענותיהם והבאת ראיותיהם לעניין גובה שכה"ט.
לפיכך, אני מורה כדלקמן:
אני דוחה את הערעור שהגישה חב' נתנאל, ומקבלת את הערעור שהגיש הכונס עו"ד דסאו באופן שהחלטת כב' ר' הוצל"פ בעניין גובה שכ"ט הכונס תבוטל. הדיון יוחזר לכב' ר' הוצל"פ שישמע את כל הצדדים: הכונס, חב' נתנאל, דורון לוטן, ועו"ד זהבי מטעם בנק דיסקונט, וזאת לעניין גובה שכ"ט הכונס ורק לאחר מכן תינתן החלטה בעניין גובה שכה"ט הכונס.
עד לדיון שיקבע ר' ההוצל"פ בעניין גובה שכ"ט הכונס ועד להחלטה אחרת, על הכונס להפקיד את שכר הטרחה שקיבל לידיו מעבר לסך שנפסק בסך 200,000 ₪ + מע"מ. כל סכום שהתקבל לידיו מעבר לסכום שנפסק בהחלטה מיום 28.1.10, יש להשיב לקופת הוצל"פ, וזאת כתנאי לקיום הדיון בפני רה"ל! לא יופקד הסכום לפחות 7 ימים לפני הדיון בפני רה"ל בקופת הוצל"פ, יתבטל הדיון והערעור יידחה – שכה"ט יוותר כפי שפסק רה"ל.
נוכח הנסיבות, אינני פוסקת הוצאות לאף צד וכל צד יישא בהוצאתיו.
המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"ג תמוז תש"ע, 05 יולי 2010, בהעדר הצדדים.