ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
12382-11-12
13/05/2013
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
שגית דנינו
|
הנתבע:
לוראן שיטרית
|
פסק-דין |
פסק דין
1.ב- 4.9.09 התובעת רכשה סלון פינתי מהנתבע תמורת 3,500 ₪. לטענת התובעת ניתגלה קרע קטן של 5 ס"מ בחלק של המערכת. התובעת התלוננה לנתבע אשר הבטיח לטפל בבעיה אך לא עשה זאת.
התובעת עשתה שימוש בסלון במשך מספר שנים ורק באוגוסט 2012 פנתה לנתבע פעם נוספת. בשלב זה הקרע היה 40 ס"מ. הנתבע הסכים לרפד את מערכת תמורת 1,000 ₪ ולמטרה זו לקח את המערכת מביתה של התובעת. הובטח לה שתוך חודש תקבל את המערכת בחזרה. לטענת התובעת המערכת לא הוחזרה לה עד הגשת התביעה.
במקום לתקנה, הציע לתובעת לקנות מערכת חדשה תמורת 3,000 ₪.
התובעת לא הייתה יכולה להוציא סכום כה גדול, ובחרה לרכוש מערכת חדשה תמורת 1,900 ₪.
על סמך העובדות האמורות התובעת עותרת לסכום של 3,400 ₪ הסכום בנוי מהסכום ששולם עבור המערכת החדשה ופיצוי עבור עוגמת נפש ובגין העובדה שלא היה בביתה מערכת ישיבה בתקופת החגים – כאשר הנתבע החזיק את המערכת הישנה ולא תקנה אותה.
2.הנתבע לא חולק על כך ש ב-2012 הסכים להעביר את המערכת לתיקון אצל רפד והתובעת שילמה ההובלה והסכימה לשלם 1,000 ₪ עבור .התיקון. הנתבע מדגיש שהסכים להסדר זה כשרות לתובעת ללא רווח עבור עצמו ועל אף העובדה שלאחר 3 שנים אין חראיות על המערכת.
הוסכם גם שהחלק הפגום יוחלף בבד אחר משום שאין להשיג הבד המקורי. תוך זמן קצר אחר שהמערכת הועברה לרפד התברר שאין בד בצבע זהה למערכות, ועל התובעת לבוא לבחור בבד אחר. התובעת הגיעה לחנות הנתבע ונכון הדבר שהנתבע הציע לה לקנות סלון חדש במחיר עלות. לטענת הנתבע התובעת לא הייתה החלטית בקשר לבד חדש ולא רצתה לקנות מערכת חדשה. אז הנתבע בקשה ממנה לקחת את המערכת בחזרה, אך היא לא עשתה זאת.
3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך.
א. התובעת רכשה את המערכת מהנתבע והשתמשה בה במשך 3 שנים ואין לדרוש מהנתבע לתקנה במסגרת אחריות לאחר חלוף הזמן.
ב. מכלל הראיות מסקנתי היא שהצדדים אכן הגיעו להסכם לפיו המערכת תתוקן תמורת 1,000 ₪. אולם הדבר לא התבצע עקב קשיים למצוא בד חדש.
התובעת אומנם טענה שהיא בחרה בד חדש – אך לא הייתה יכולה לזכור מתי עשתה זאת.
אני מעדיף גרסת הנתבע שהתובעת לא הייתה החלטית בנדון. כמו כן מקובלת עלי שהנתבע בקש ממנה לקחת את המערכת בחזרה.
ג. אין פסול בכך שהנתבע ניסה למכור לתובעת מערכת חדשה – באותה מידה הייתה זכותה שלא לקנות ממנו ולקנות ממקום אחר. אך אין לה כל בסיס לדרוש שהנתבע יחזיר לה את סכום הרכישה.
ד. במידה שנגרם לתובעת אי נוחות עקב כך שלא הייתה לה מערכת בביתה, אין לה להלין אלא על עצמה.
אני דוחה את התביעה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.