תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
160710-09
13/05/2010
|
בפני השופט:
יסכה רוטנברג
|
- נגד - |
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
|
הנתבע:
אסטרון עבודות הנדסיות בע"מ
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
פוסקת את שכר העדה בסכום של 400 ₪ שישולם ע"י התובעת בשלב זה.
ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תש"ע, 13/05/2010 במעמד הנוכחים.
יסכה רוטנברג, שופטת
פסק דין
המחלוקת בין הצדדים היא לעניין השאלה אם רכב הנתבעת היה מעורב בתאונה שארעה אם לאו.
לנתבעת אין כל ידיעה לגבי התאונה עצמה ואין היא חולקת על תאור התאונה כפי שהעידה עדת התובעת. טענתה היא כאמור, כי רכב אחר היה מעורב בתאונה.
שמעתי את עדויות הצדדים, ואני מחליטה כי התובעת הוכיחה גרסתה לפיה רכב הנתבעת הוא שהיה מעורב בתאונה.
אלו נימוקי:
1.מקום התאונה מצוי בסמוך למקום עיסוקה של הנתבעת.
2.עדת התובעת, העידה כי סוג הרכב שהיה מעורב בתאונה הוא רכב מסחרי, לבן, מסוג רנו או סיטרואן וזהו רכב הנתבעת וגם צבעו לבן.
3.עדת התובעת העידה כי לאחר התאונה היא ביקשה להחליף עם הנהגת המעורבת בתאונה את פרטי הצדדים, אך זו נעלמה והיא הספיקה לרשום רק את מספר הרכב. לפי עדותה היא רשמה את המספר על כף ידה ואין לה ספק כי לא טעתה במספר. עדותה היתה מהימנה.
כאמור, המספר שנרשם על כף ידה של העדה, תואם לרכב המצוי בבעלות הנתבעת ותואם לרכב המצוי במיקום הסמוך למקום התאונה.
הדעת נותנת כי אין מדובר בצרוף מקרים גרידה.
4.עדת התובעת העידה, כי נהגת המעורבת היתה נהגת ממוצא רוסי. לנתבעת עובדת ממוצא רוסי בשם אולגה שגם התייצבה לעדות בפניי.
5.נהגת התובעת העידה כי היה זה ליד הסופר סל ולמרות שעד הנתבעת מס' 1 לא ידע לומר היכן מצוי הסופר סל, העדה אולגה ידעה לומר היכן מצוי מיקומו.
6.הנתבעת אינה מיוצגת, לפיכך, ולאחר שב"כ התובעת טען כי יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שהעדה לא זומנה לעדות, ניתנה הפסקה על מנת לזמן לעדות את אותה עובדת בחברה שגם התייצבה לעדות. עם זאת, בנסיבות שנוצרו לא ניתאפשר לעדת התובעת לזהות את עדת הנתבעת באולם בית המשפט.
בנסיבות אלו, אינני זוקפת לחובת הנתבעת את אי העדת העדה שכאמור התייצבה לעדות, מאידך יש לזכור שלא ניתן היה לאמת עדות זאת מול עדת התובעת.
7.עדת הנתבעת העידה כי אין היא לוקחת רכבים של אנשים אחרים בעבודה, וכי אין זה מקובל במקום העבודה, ובנסיבות אלו, ניתן להבין על שום מה לא הוחלפו פרטים.
8.סעיף 27 ב' לפקודת התעבורה, קובע חזקה לפיה רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אלא אם הוכיח מי נהג ברכב או למי נמסר הרכב. חזקה זו יפה אמנם לגבי עברות פליליות המבוצעות בניגוד לפקודת התעבורה. ואולם, הרציונל העומד ביסודה הוא כי מי שמחזיק רכב נושא באחריות לנעשה ברכב. כאמור, נהגת התובעת רשמה את פרטי הרכב של הנתבעת כרכב שהיה מעורב בתאונה, ובנסיבות אלו היה על הנתבעת להביא ראיות טובות יותר על מנת להוכיח כי רכבה לא היה במקום ומספר הרכב נרשם מתוך טעות גרידא.
לאור האמור אני קובעת שהנתבעת נושא באחריות לתאונה.