חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 קובע שיעור נמוך מאד (כמעט אפסי) של דמי ביטול שבהם יחוייב הצרכן במקרה של ביטול עסקת מכר מרחוק. בדרך כלל, ובייחוד בענף התיירות, נופל שיעור זה באופן משמעותי מזה שנקבע בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק השירות. מכאן אפוא, עולות שתי שאלות:
האחת, מה יהא שיעור דמי הביטול שבו יחויב הלקוח במקרה של ביטול עסקת מכר מרחוק.
השנייה, מה נכלל בדמי הביטול, והאם יש ממש בטענה שהוראות החוק בעניין עסקת מכר מרחוק, פוגעות בספקי השירות, ובייחוד בענף התיירות.
שאלות אלו עלו בשתי התביעות שבכותרת, ומטעם זה ניתן פסק-דין משותף לשתיהן.
א.
העובדות
2.
ת"ק 2638/07 עו"ד יובל פלד נ' חברת מוטורהום ואח'
התובע בתביעה זו (להלן גם - פלד), הזמין מהנתבעת 1 (להלן - מוטורהום או הנתבעת) ביום 21.3.2007, חבילת נופש עבורו ועבור רעייתו ושני ילדיו. החבילה כללה טיסה מישראל לברלין בתאריך 17.7.2007 (כעבור כמעט ארבעה חודשים), שכירת קרוואן לטיול במשך 17 יום, וטיסה חזרה מברלין לישראל. העסקה נחתמה באמצעות פקסימיליה, והתשלום נעשה באמצעות כרטיס אשראי. המשא ומתן שקדם להתקשרות, כמו גם ההתקשרות עצמה, נערכו באמצעות שיחות טלפון, העברת הצעות מחיר בדוא"ל והעברת מסמכים באמצעות פקסימיליה. בשום שלב לא הייתה נוכחות משותפת של הצדדים.
לאחר שפלד בחן שוב את חבילת הנופש שהזמין, הוא סבר שבשל מצבו הבריאותי הוא לא יוכל לעמוד בנהיגה ממושכת בקרוואן (התובע נכה צה"ל, שדרגת נכותו 57%). מסיבה זו, ששה ימים לאחר ההתקשרות, ביום 27.3.2007, הודיע למוטורהום על ביטול הזמנת חבילת הנופש, וביקש שיוחזר לו הסכום ששילם, בניכוי 100 ש"ח. בתגובה לכך הודיעה לו מוטורהום, שבהתאם להסכם ההתקשרות בינם, הוא יחויב בדמי ביטול בשיעור של 10% משווי החבילה (324 ארו, שערכם באותו מועד היה 1,904 ש"ח).
3.
ת"ק 2783/07 עו"ד עודד אלישר נ' אשת טורס
התובע בתביעה זו (להלן גם - אלישר), הזמין מהנתבעת (להלן גם - אשת טורס) עבורו ועבור רעייתו חבילת נופש באנטליה שבטורקיה, בין תאריך 13.4.2006, שחל בחג הראשון של פסח, לתאריך 17.4.2006. חבילת הטיול הוזמנה, באמצעות אתר האינטרנט של אשת טורס ביום 31.3.2006 (שלושה-עשר יום לפני מועד הנסיעה המתוכנן), ואושרה על-ידה בו ביום. עוד באותו יום חתם אלישר על טופס הזמנת החבילה, והעביר אותו אל הנתבעת באמצעות פקסימיליה, ואף שילם תמורתה 5,310 ש"ח באמצעות כרטיס אשראי. ההתקשרות נעשתה באמצעות האינטרנט, ולאחר שהושלמה, קיבל אלישר את כרטיסי הטיסה באמצעות שליח מטעמו שהגיע אל משרדי אשת טורס בירושלים.
ביום 10.4.2006 הודיע אלישר לאשת טורס, באמצעות פקסימיליה, כי ערב קודם לכן חש ברע ואושפז בבית חולים, ולפיכך הוא מבטל את הנסיעה (מכתב ההודעה לנתבעת - נספח רביעי לכתב התביעה; סיכום מחלה מבית החולים - ת/2). דרישתו של אלישר, בדומה לדרישתו של פלד, לקבל החזר כספי של מלוא מחיר חבילת הנופש, בניכוי 100 ש"ח, נדחתה על-ידי אשת טורס. לטענתה, על-פי הסכם ההתקשרות, במועד שבו בוטלה, מגיעים דמי הביטול לשיעור של 100% ממחיר העסקה.
ב.
עיקר טענות הצדדים
4. טענות התובעים בשתי התביעות היו דומות. לטענתם, העסקה להזמנת חבילת הנופש שהזמין כל אחד מהם, היא עסקת מכר מרחוק, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן. מכיוון שכך, הרי ששיעור דמי הביטול שנדרשו לשלם חורג מזה שנקבע בחוק ביחס לעסקאות מסוג זה, וכי עליהם לשאת רק בדמי ביטול בשיעור שנקבע בחוק.
התובעים העלו טענות נוספות, שבהן לא ראיתי מקום לדון לאור תוצאת פסק הדין. עניינן בכך שהסכמי ההתקשרות עם הנתבעות הם בגדר חוזה אחיד, כמשמעותו בחוק חוזים אחידים, התשמ"ג-1982. מאחר שחוזים אלו לא אושרו בבית המשפט לחוזים אחידים בהתאם לסעיף 12 לחוק זה, הרי שהוראות החוזה בעניין דמי הביטול הן בגדר תנאי מקפח, ולפיכך יש לבטלן.
5. מנגד טענו הנתבעות כי יש להחיל את דמי הביטול שנקבעו בהסכמי ההתקשרות שעליהם חתמו התובעים. לטענתן, התובעים התקשרו בידיעה שבמקרה של ביטול ההתקשרות, הם יחויבו בדמי ביטול כפי שנקבעו בהסכמים.
מר אבי חיט, מנכ"ל מוטורהום (הנתבע 2 בתביעה בעניינה) אף הוסיף, שקביעת דמי ביטול בהתאם לחוק הגנת הצרכן תביא לפגיעה משמעותית בענף התיירות ובצרכנים המזמינים חבילות נופש בדרך של עסקת מכר מרחוק. עוד טען, כי קביעת דמי ביטול בדרך זו, גם פוגעת במוטורהום ומסבה לה נזקים. החברה כבר שילמה לספק בגרמניה עבור העסקה הספציפית, ושלילת האפשרות לגבות דמי ביטול כפי שנקבעו בהסכם, תסב לה נזקים הכרוכים בביטול העסקה, ובין השאר הסכום שכבר שולם על ידה (163 ארו, שערכם במועד התשלום היה כ-958 ש"ח - נ/1 ו-נ/2). טענה דומה העלתה גם אשת טורס. לטענתה חבילת הנופש בוטלה בסמיכות למועד הנסיעה שתוכננה, והדבר מנע ממנה כל אפשרות למכור את החבילה לצרכן אחר. לטענתה, שילמה לספק המקומי בטורקיה את מלוא עלות החבילה, בניכוי 10% עמלה שנגבית על-ידה, וכך גם מקומות הטיסה שנועדו לאלישר ולרעייתו נותרו ריקים בטיסה (נספח ה' להשלמת הטיעונים).
הנתבעות הוסיפו עוד שהציעו לתובעים לרכוש פוליסת ביטוח למקרה של ביטול חבילת הנופש, אך הם בחרו שלא לעשות זאת באמצעותן (אלישר אישר שאכן ביטח את הנסיעה באופן עצמאי, ופלד לא התייחס לאפשרות זו, שהוצעה באתר האינטרנט). לפיכך, לטענתן, על התובעים לשאת בתוצאות הביטול בהתאם למתחייב מההסכמים.
לאחר הדיון, אפשרתי לאשת טורס להשלים את טענותיה בכתב. במסגרת זו, הרחיבו באי-כוחה בעיקר בטענה שבנסיבות העניין אין מדובר בעסקת מכר מרחוק, מהטעם שנציג מטעם אלישר הגיע למשרדה כדי לקבל את כרטיסי הטיסה. לחלופין טענה (כפי שיפורט בהמשך), כי במקרה הנדון, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, לאור מועד הזמנת העסקה, מועד ביטולה ופרטי ההזמנה, לא חלות הוראות החוק הקובעות את דמי הביטול כטענתו של אלישר.
ג.
הגדרת עסקת מכר מרחוק והתנאים המאפשרים לצרכן לבטלה
6. בחינת נסיבות שתי ההתקשרויות מובילה למסקנה כי אכן, בשני המקרים באות העסקאות בגדרה של "עסקת מכר מרחוק", כהגדרתה בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן. בהתאם להגדרה זו עסקת מכר מרחוק, היא "התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה".
"שיווק מרחוק" הוגדר בסעיף זה כך: "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלוויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים".