דיון על צווי הגבלה בבית דין שלא פסק גירושין

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטות בית הדין האזורי בחיפה בתיק ‏570900/16‏ מיום י"ב בסיון התשע"ג (21/05/2013)‏ וערעור שכנגד על החלטת בית הדין האזורי מיום כוח אלול תשע"ג 03/09/13 שנחתמה ביום 08/10/13. יש לציין שהערעור על החלטת בית הדין מיום כח אלול תשע"ג, שהוגש על ידי הבעל ביום 06/11/13, לא הוגש כדין, אלא במסגרת תיק צווי הגבלה מס' 854780/11, תחת הכותרת 'השלמה לערעור', ללא שקיבל את רשות בית הדין. ערעור האשה על אותה החלטה הוגש ביום 13/11/13 כדין.

פרטי המקרה ככל שהם נחוצים לענייננו:

הצדדים נשואים כארבעים שנה. הבעל מתגורר בגרמניה, האשה בישראל – לאחר שעזבה את הבעל בגרמניה ושבה לארץ. ביום א' וכ"ט ניסן תשע"א 05/04/11 ו 03/05/11, ניתנו פסקי דין בבית הדין האזורי שבהם נדחתה תביעת הגירושין של הבעל. בנימוקי פסה"ד נכתב, שהיות והאשה מוכנה לשוב אל הבעל לכל מקום שיחפוץ, הבעל שמסרב לקבלה, מוכיח שרצונו באשה הזרה שעמו.

ביום כ"ג אייר תשע"ב 15/05/12 ניתן פסק דין בערעור שהגיש הבעל. במסקנת פסה"ד בדעת הרוב נכתב: מחליטים שהאשה חייבת לקבל גט.

התיק חזר לבית הדין האזורי, ובהחלטה מיום י"ד תמוז תשע"ב נקבע מועד לסידור גט, ודיון בעניינים הכספיים לאחר סדור הגט. ביום כ' תמוז תשע"ב בית הדין האזורי ביטל את ההחלטה לסידור גט, מן הטעם שב"כ האשה הגיש בקשה לסתירת דין ודיון בהרכב מורחב בבית הדין הגדול. ביום ה' תשרי תשע"ג נדחתה בקשה לעיון חוזר בבית הדין הגדול, וביום כ"ז תמוז תשע"ב נתנה החלטה נוספת בבית הדין האזורי הדוחה את הבקשה לקבוע מועד לסידור גט עד שבית הדין הגדול יבהיר האם לפי דעת הרוב יש לקיים דיון בפיצוי לאשה לפני סידור הגט או אחריו. ביום כד אלול תשע"ב נתנה החלטת בית הדין הגדול המבהירה שלדעת הרוב יש לקיים את הדיון בכתובה – וככל הנראה גם בפיצוי – לאחר סידור הגט.

ביום י"ב כסליו תשע"ג נקבע מועד לסידור גט, האשה סירבה לקבל את הגט, בעקבות כך החליט בית הדין האזורי ביום י"ח כסליו תשע"ג 02/12/12 שהאשה אינה זכאית למזונות מהיום שנקבע לסידור גט ואילך.

הבעל הגיש בקשה לדון במתן צווי הגבלה לאשה.

הדיון נקבע ליום כ' אייר תשע"ג, ובעקבות הדיון נתנה החלטת בית הדין האזורי מיום י"ב בסיון התשע"ג (21/05/2013) מושא ערעור זה. בית הדין החליט לפנות לבית הדין הגדול בבקשת הבהרה, האם מוטל על בית הדין האזורי לדון בבקשת הבעל למתן צווי הגבלה, לאור הנימוקים שבהחלטה, ואם יוחלט שעל בית הדין האזורי לדון, איזה הרכב ידון בבקשה למתן צווי הגבלה.

בית הדין האזורי הבהיר בהחלטה שאם יוכרע שעליו לדון בבקשה למתן צווי הגבלה, יערוך דיון מחודש בתביעת הגירושין של הבעל.

מעיון בנימוקי ההחלטה עולה כי בבית הדין האזורי היו שלוש דעות. דעת הדיין י' רפפורט שגם אם נקבל את ההנחה שבבסיס החלטת בית הדין הגדול שהבעל מואס באשתו מאיסות מוחלטת, אין לחייבה בגט. לכן ידי בית הדין האזורי אסורות בחדר"ג, שחל גם על הרבנים מסדרי הגט. דעת הדיין י' יגודה, שעל בית הדין האזורי לציית להחלטות בית הדין הגדול, אלא שנחוצה הבהרה האם קביעת בית הדין הגדול היא בהתאם לדברי הגר"י פלאג'י או מנימוקים נוספים. דעת האב"ד מ' נהרי שדווקא נהירים לו נימוקי בית הדין הגדול, אלא שלדעתו אין בית הדין יכול להידרש לבקשה למתן צווי הגבלה ללא שישמע את תביעת הגירושין מחדש. כמו כן יש לדעתו לבקש מבית הדין הגדול הבהרה בפני איזה הרכב בבית הדין האזורי יתקיים הדיון, לאור המניעה ההלכתית לכאורה של חברי ההרכב לדון בתיק.

פסק דין מונח לפנינו, בהמתנה לדיון בערעור. בינתיים התקיים בבית הדין האזורי דיון בתביעת הגירושין וחלוקת רכוש של הבעל.

בעקבות הדיון נתנה החלטת בית הדין מיום ג' אב תשע"ג 10/7/13 שבה כרך בית הדין את הגירושין עם ענייני הרכוש כאשר הציע לאשה הסדר כלכלי שייטיב אִתה חלף הסכמתה להתגרש. האשה קבלה את ההצעה, הבעל קיבל זמן להשיב.

ביום כ"ח אלול תשע"ג 03/09/13 נתנה החלטת בית הדין האזורי שנחתמה ביום 10/08/13, שבה ניתן תוקף פסק דין לרוב פרטי ההצעה.

תמצית ההצעה כדלהלן: הרכוש והזכויות הכספיות של הצדדים יחולקו לפי "הלכת השיתוף", מעבר לכך האשה תקבל את תשלומי הפנסיה של הבעל מהמשטרה עד הגיעו לגיל 65, את תשלומי הפנסיה שלה במשך שנתיים נוספות – ומכאן ואילך תשלומי הפנסיה יאוזנו – והאשה תמשיך להתגורר בדירת הבעל בחיפה במשך שנתיים נוספות ללא תשלום. מאידך גיסא, לא יבוצע איזון בזכויות הבעל מכוח המוניטין שצבר.

בית הדין כתב גם, שלאחר שתתקבל חוות הדעת האקטוארית, ישקול בית הדין לכלול את דירת הבעל בחיפה באיזון המשאבים לפי הלכת השיתוף.

טענות הצדדים