דיון בהחלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים בסמכות בתי משפט לעניינים מינהליים,

השופטת ע' ארבל:

1.        עניינה של העתירה בבקשת העותרים לאפשר להם להגיש את החוברת שכותרתה "מפקד חקלאי לצורך העסקת עובדים זרים בחקלאות לשנת 2008" (להלן: החוברת) - אותה נדרש להגיש כל חקלאי המעוניין לקבל היתר להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות - ללא קשר לתשלום ההיטלים הנגבים על-ידי מועצת הצמחים.

           לטענת העותרים, החלטת המשיבים לכרוך ולהתנות את הסכמתם לקבל את החוברת בתשלום ההיטלים האמורים נגועה בחוסר סמכות, בחוסר סבירות קיצונית, בחוסר תום לב, בשיקולים זרים ובשרירותיות. לפיכך, יש לבטלה ולאפשר לכל חקלאי המעוניין בכך להגיש את החוברת בהעדר האישור המפורט בה מאת מועצת הצמחים, ובלבד שמצורף לה אישור אחר כלשהו - שמקורו במועצת הצמחים - המפרט את נתוני השטח הנטוע והמעובד בידי החקלאי.

2.        בגדרה של העתירה ביקשו העותרים כי יוצא צו ביניים אשר יורה למשיבים להאריך את המועד להגשת החוברת עד לא יאוחר משבועיים ימים מיום קבלת ההחלטה הסופית בעתירה. יוער בהקשר זה כי העתירה הוגשה ביום 13.8.07 בעוד שהמועד האחרון שנקבע להגשת החוברת הוא ה- 16.8.07.

3.        עמדת המשיבים הינה כי דין העתירה להידחות על הסף מפאת קיומו של סעד חלופי - פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים המוסמך לכך. לטענתם, היות ועניינה של העתירה בהחלטה של הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים, הפועלת מכוח חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: חוק עובדים זרים), הרי שעל-פי סעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), בית המשפט לעניינים מנהליים הוא המוסמך לדון בהחלטה זו, בהיותה החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים, כאמור בתוספת. בנסיבות אלו, נטען כי מקומה של העתירה אינו בבית משפט זה אלא בבית המשפט לעניינים מינהליים שלו נתונה הסמכות המקומית, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים.

4.        לאחר שעיינו בעתירה, בתגובה המקדמית של המשיבים ובתגובה שהוגשה על-ידי העותרים בהמשך לתגובת המשיבים, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

           סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים מעוגנת בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, הקובע בס"ק 1 כי בית המשפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק, בעניין המנוי בתוספת זו, ולמעט בעתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות. בהתאם לכך, דן סעיף 12 לתוספת הראשונה בענייני מינהל אוכלוסין ועובדים זרים, וקובע כי העניינים הבאים יהיו בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים:

"החלטה של רשות בעניני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה, לרבות עניני הרחקה, משמורת ושחרור בערובה, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וכן החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, למעט החלטת ממשלה בענין עובדים זרים והחלטה לפי פרק ה' בחוק האמור, התשי"ב-1952".

           לענייננו רלוונטית ההתייחסות להחלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים, המופיע בתוספת בשמו הקודם, הוא חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991. על-פי הנטען בעתירה, הגשת החוברות מהווה שלב ראשון במסגרת הליך שבאמצעותו נבדקת זכאותם של חקלאים לקבל הקצאת עובדים זרים לשנת 2008 ואשר בסופו מחולקים לחקלאים היתרים להעסקת עובדים זרים במשקיהם. מתגובת המשיבים עולה כי ההחלטה על פרסום המפקד שמכוחו נדרשת הגשת החוברות הינה החלטה של הממונה על יחידת הסמך לעניין הטיפול בעובדים זרים שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אמנם, מהעתירה וצרופותיה עולה כי ההודעה על פרסום המפקד משותפת ליחידת הסמך האמורה ולתחום עבודה ועובדים במשרד החקלאות, וכן כי גורמים ממשרד החקלאות הם שמסרבים בפועל לקבל את החוברות מחקלאים שלא שילמו את ההיטלים למועצת הצמחים. ואולם, לטענת המשיבים מדובר כאמור בהחלטה של הממונה על יחידת הסמך והעותרים לא חלקו על כך במישרין. הדבר אף מתיישב עם העובדה כי על-פי סעיפים 1 ו-1יג(א) לחוק עובדים זרים, העסקת עובד זר טעונה היתר בכתב מאת הממונה, שהוא עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2327 מיום 30 ביולי 2002 - היא יחידת הסמך האמורה (וראו לדוגמה: בג"צ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 30.3.06)). לפיכך, נראה שאכן ניתן לסווג את ההחלטה הנתקפת במסגרת עתירה זו - בהיותה החלטה שעניינה בנהלים למתן היתרים להעסקת עובדים זרים - כהחלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים, כאמור בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, וככזו, הסמכות לדון בעניינה היא של בית המשפט לעניינים מינהליים.

           אשר לטענת העותרים כי משהעתירה אינה עוסקת בקבלת עובדים זרים אלא בשאלת סמכותו ואופן הפעלת שיקול-דעתו של שר החקלאות אין חל עליה סעיף 12 לתוספת הראשונה, דינה של טענה זו להידחות. בית משפט זה כבר קבע כי הסעיף האמור אינו דן אך בהחלטות בעניין קבלת עובדים זרים אלא אף בהחלטות בעניין נהלים הנוגעים לכך (וראו לדוגמה מהעת האחרונה: בג"צ 6227/07 נבות נ' שר התעשייה (טרם פורסם, 31.7.07)). הדברים נכונים גם בענייננו.

           על יסוד האמור, החלטנו לדחות את העתירה על הסף. למותר לציין כי במידה וטענות העותרים תדחנה על-ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, יוכלו הם להשיג על כך בפני בית משפט זה בשבתו כבית המשפט לערעורים בעניינים מינהליים.

           אשר על כן, העתירה נדחית. החלטה זו מייתרת את ההחלטה שניתנה בתיק זה ביום 13.8.07.

           ניתן היום, י"ב בתשרי תשס"ח (24.9.07).                                      

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il