די. טור טרוול בע"מ ואח' נ' ליר טורס בע"מ

פסק דין

א. מבוא

לפניי ערעור שהגישו המערערים – הנתבעים, על החלטת כב' הרשם משה כהן מיום 21.3.10, לפיה נדחתה בקשת המערערים לביטול העיקול הזמני (ברישום) שהוטל על בית המערערים 2-3, בהתאם לבקשה שהגישה המשיבה – התובעת, במעמד צד אחד.

בהתאם להחלטתי מיום 19.4.10, הגישו הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב.

ב. ההליכים בפני הרשם

המשיבה הגישה תביעה כספית ע"ס 255,115 ₪, כנגד המערערים.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקול זמני על זכויות המערערים 2-3 בדירת מגורים כמפורט בבקשה (להלן: "הנכס"), במעמד צד אחד. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר אילן מיכאלי, המשמש כמנהל אצל המשיבה. בבקשתה ציינה המשיבה כי כל מאמציה לקבל את הכספים המגיעים לה מהמערערים היו לשווא וכי מצבם הכלכלי של המערערים בכי רע. כן טענה המשיבה כי המחאות שנמסרו לידה סורבו, כמו גם חיוב בכרטיס אשראי שניתן לטובתה.

ביום 19.2.10, נעתר הרשם לבקשת המשיבה ובהתאם לכך ניתן צו עיקול זמני ברישום על זכויות המערערים בנכס, בכפוף לתנאים שפורטו בצו גופו.

המערערים הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני, וביום 21.3.10, התקיים בפני הרשם דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקרו מצהירי הצדדים על תצהיריהם. בתום הדיון, ניתנה החלטת הרשם להשארת צוי העיקול על כנו, היא ההחלטה נשוא הערעור שלפניי. (זאת למעט ברכיב הפרש עמלות יתר לגביו קבע הרשם כי המשיבה לא צירפה ראיה).

ג.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בעיקרי הטיעון המפורטים שהוגשו מטעם הצדדים, לרבות הנספחים והאסמכתאות שצורפו, ובחנתי טענותיהם בעיון מצאתי כי דין הערעור להידחות, מאותם הנימוקים ממש אשר פורטו בהחלטת הרשם.

החלטת הרשם המלומד בדין יסודה, והודעת הערעור שהוגשה מטעם המערערים אינה אלא חזרה על אותן הטענות שנדונו והוכרעו על ידי הרשם הנכבד.

על המבקש כי יוטל עיקול זמני לעמוד במספר נטלים.

עפ"י תקנה 362 (א) יש לשכנע את ביהמ"ש על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

עפ"י תקנה 374 (ב) רשאי ביהמ"ש להורות על הטלת עיקול זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

שיקולים נוספים אותם ישקול ביהמ"ש עת יחליט בסעד זמני נקבעו בתקנה 362 (ב): הנזק שייגרם למבקש הצו אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני.

כן ישקול ביהמ"ש אם הוגשה הבקשה בתום לב ומתן הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

כאמור, לצורך הטלת עיקול זמני במעמד צד אחד די בראיות לכאורה ואין עורכים בדיקה יסודית וממצה של יסודות התביעה.

ואולם בבקשה לביטול עיקול זמני יש לטעת בלב ביהמ"ש ספק בצדקת התביעה, או להעמיד