דחיית תובענה נגד אי חידוש רישיון רוכלות

תובענה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו המבקש זכאי להמשיך לעסוק במכירת פרחים במפרץ המכללה בכניסה לעיר מעלה אדומים.

הרקע:

1.       המבקש עוסק, בין היתר, במכירת פרחים לציבור הרחב. בשנת 1996 ניתן למבקש רישיון עסק של רוכלות לממכר פרחים בכניסה הראשית לעיר מעלה אדומים. בשנת 2006 הועתק מקומו של דוכן הרוכלות של המבקש אל מפרץ המכללה, המרוחק כ-500 מ' מהכניסה הראשית. מאז מכר המבקש פרחים במפרץ המכללה עד לסוף שנת 2012.

          משיבים 1 ו-2 (להלן: " משיבים 1 ו- 2" או " רשות הרישוי"), הם החתומים על רישיונות הרוכלות שנמסרו למבקש מדי שנה, אשר תוקפו של כל אחד מהם לשנה אחת.

            המשיבים 3 - 7 מחזיקים גם הם ברישיונות רוכלות לממכר פרחים, במקומות שונים בשטחה של מעלה אדומים.

2.       ביום 12/12/2012 החליטה ועדת הרוכלות במחלקה לרישוי עסקים של משיבה מס' 2 לשנות את מיקום דוכני הרוכלות ברחבי העיר, ולבצע סבב מעגלי בין הרוכלים בכניסות הראשיות לעיר. כנגזרת מכך הוחלט כי מיקומו של המבקש לשנת 2013 יועתק לכביש המרכזי - מפרץ תחתון (ההחלטות הנ"ל יקראו להלן לצורך הנוחות: " ההחלטה"). על פי הנטען, העתקת מיקומו של המבקש למפרץ התחתון תפגע אנושות בפרנסתו, שכן מעטים התושבים החולפים במקום, התנועה בו היא לכיוון אחד בלבד, והריחוק ממפרץ המכללה יביא לאיבוד קהל הלקוחות שצבר עד כה.

3.       לנוכח אותה החלטה הגיש המבקש את התובענה שבכותרת, ובנוסף עתר לקבלת צו עראי לפיו יתאפשר לו להמשיך ולפעול במפרץ המכללה (בש"א 39/12). בהחלטה מיום 15/1/2013 נקבע, בתמצית, כי צו הביניים אינו הכרחי במידה המצדיקה את התערבות בית המשפט, וכי סיכוייו של המבקש לזכות בתובענה אינם גבוהים. מנימוקים אלו נדחתה הבקשה.

תמצית טענות הצדדים:

4.       המבקש טוען כי יש לבטל ההחלטה ככל שהיא נוגעת אליו, ולאפשר לו להמשיך ולפעול במפרץ המכללה, וזאת מן הטעמים הבאים:

א.      חוק רישוי עסקים תשכ"ח - 1968 (להלן: " חוק רישוי עסקים") מסמיך את הרשות לשקול רשימה סגורה של שיקולים, אשר שיקולים כלכליים ושיקולי שוויון בין הרוכלים אינם נמנים עימם. ההחלטה התקבלה אפוא לאחר שמשיבים מס' 1 ו-2 שקלו שיקולים שאינם נמנים באותה רשימה, לפיכך היא מנוגדת למטרות חוק רישוי עסקים.

ב.       המשיבים מס' 1 ו-2 הפרו את חובתם ולא ערכו למבקש שימוע קודם קבלת ההחלטה.

ג.       פעילותו של המבקש באזור הכניסה לעיר במשך שנים ארוכות מקנה לו זכות מעין קניינית או חפציתבמיקום זה.

ד.       משיבים מס' 1 ו- 2 פעלו בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר הגינות. הם פגעו באינטרס הצפיות של המבקש, בהסתמכותו על כך שימשיך להפעיל את דוכן הרוכלות שלו במקום במשך שנים, ופגעו פגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק שלו.

ה.      המשיבים לא הגישו תצהירים מטעמם, ולכן יש להתעלם מכל טענה עובדתית הנטענת על ידם.

5.       לטענת משיבים מס' 1 ו-2 יש לדחות את התובענה מן הטעמים הבאים:

א.      ההחלטה לבצע רוטציה בין רוכלי הפרחים נועדה לתת שוויון הזדמנויות לכל הרוכלים, מאחר ואתרי מכירת הפרחים אינם כלכליים באותה מידה.

ב.       האתרים בהם נמכרים הפרחים הם משאב ציבורי, אשר על הרשות הציבוריתלהקצותו באופן שוויוני והוגן.

ג.       רישיון הרוכלות מוענק לשנה אחת בלבד. לפיכך, המבקש מגיש מדי שנה בקשה לקבל רישיון רוכלות. איש לא הבטיח למבקש שיוכל לפעול במקום מסוים מעבר לתקופת הרישיון שבידו, ואין עילה לכפות על המשיבה מס' 2 להעניק למבקש רישיון רוכלות שאינו מוגבל בזמן.

ד.       חוק רישוי עסקים מתיר לרשות לשקול שיקולים של פגיעה בפרנסתם של רוכלים אחרים.