דחיית תובענה לביטול הסכם אשר נחתם בין הצדדים לפני 25 שנה

1.         מונחת להכרעה תובענה לביטול הסכם אשר נחתם בין הצדדים לפני 25 שנה, ככל הנראה בשלהי שנת 1989, ואשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד בבימ"ש מחוזי ביום 1.2.90.

ההסכם אושר וקיבל תוקף, ככל הנראה ע"י כב' השופט זהבי ז"ל (פרוטוקול מיום 6.4.14, עמוד 22 שורות 13-15).

הצדדים חלוקים בניהם באשר לנסיבות חתימתו של ההסכם, תוקפו וחוקיותו. התובעת טוענת לבטלותו, הנתבע טוען לתוקפו ותחולתו (להלן: "ההסכם").

      בנוסף תלויים ועומדים בין הצדדים שני תיקים נוספים, האחד בנושא מזונות והשני בעניין חלוקת רכוש. ההליכים בתיקים אלה הוקפאו עד מתן ההכרעה בתיק הנוכחי, כפי שיפורט בהמשך (האישה תיקרא להלן: "האישה" או "התובעת" והאיש יקרא להלן: "האיש" או "הנתבע").

2.         הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1979. מנישואין אלה נולדו להם שתי בנות: .........., שתיהן בגירות כיום.

            הבת הצעירה …….. בת ה- 31 (ילידת .......), .........

      הבת הבכורה .........., נשואה ולא הייתה מעולם חלק מההליכים, למרות שמופיעה כנתבעת בתיק הרכושי.

3.         הצדדים פרודים מאז חודש 11/06, כ- 7.5 שנים. מאז הפירוד ועד היום מנהלים הצדדים הליכים משפטיים ביניהם בבית משפט זה וכן בבית הדין הרבני בנושא הגירושין. כמו כאן, כך גם בבית הדין הרבני, ההליכים טרם הסתיימו והצדדים עדיין נשואים על אף הפירוד הממושך. הצעות פשרה רבות הוצעו לצדדים במהלך ההליכים, אך לא ניתנה הסכמת שניהם להצעות הללו. גם ניסיונות הגישור אצל שני מגשרים חיצוניים, לא צלחו.

4.         האיש מעוניין להתגרש, אך האישה מתנה את הגירושין בהשגת הסדר רכושי כולל לשביעות רצונה.

5.         להשלמת התמונה, תלוי ועומד בימים אלה הליך ערעור על פסה"ד אשר ניתן על ידי מותב זה בתמ"ש 27981-12-11, תיק אשר התנהל בין התובעת לבין חמותה, הגב' ....., אם הנתבע. בתיק שם ביקשה הגב' ....... [אם הנתבע, מ.ל] סעד הצהרתי לפיו היא זכאית לקבלת יתרת כספים ממכירת דירת המגורים של הצדדים ברח' .........., וזאת לצורך כיסוי הלוואה אשר ניתנה לנתבע, בגינה הוטלו שיעבוד והערת אזהרה.

התובעת, ........ ........ טענה כי המדובר בהלוואה פיקטיבית ויש לשחרר את הכספים מתמורת מכירת הדירה לטובת חוב מזונות שיש לנתבע כלפיה וכלפי הבת ..... [הצעירה, מ.ל.] מכוח ההחלטות בתיק המזונות.

בפסה"ד הנ"ל נפסק כי גב' ........ [אם הנתבע, מ.ל]  לא הרימה את הנטל להוכיח כי המדובר בהלווואה.  באשר למשכון ולהערת האזהרה, נקבע כי אלה אמצעים להבטחת הלוואה ומשנקבע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי העברת הכספים הייתה במסגרת ההלוואה, גם הבטוחות אשר הוטלו להבטחת זכויות הנושה על פי אותו הסכם ההלוואה - אין בהן בכדי להושיעה.