דחיית תביעת הסדרי קשר וחשש מפיליסייד

על הפרק:

אב המאיים כי יפגע בבתו וייטול את חייו מואשם ומורשע והקשר בינו לבין הקטינה מנותק. חולפות 3.5 שנים והאב עותר לחידוש הקשר עם הקטינה, אך חרף הבעת נכונות לשתף פעולה עם גורמי הטיפול הוא חוזר בו וגורם לאכזבה בקרב הקטינה שכבר החלה לפצות למפגשים עמו. כיצד יש לנהוג ?

השתלשלות ההליכים והחשש מפני "Filicide"

1. המקרה שבפניי הוא דוגמא מובהקת לחששות משני סוגים מפני קשר של אב עם בתו הקטינה: החשש הראשון הוא מפני פגיעה פיזית חלילה של אב בבתו הקטינה (חרף העובדה שאין ספק שהוא אוהב אותה ומצהיר ברגיל, כי לעולם לא יפגע בה). החשש השני הוא מפני פגיעה רגשית ונפשית בקטינה למקרה שהאב ייטוש התהליך והקטינה ויפסיק להיות עמה בקשר (כפי שהיה בעבר).

2. התובע (להלן: "האב") הגיש תביעה לחידוש הסדרי שהות ומפגשים עם בתם הקטינה של הצדדים לאחר שלא פגש בה בשלוש שנים וחצי האחרונות. מדובר באב שהיה חשש לגבי שיפגע בבתו הקטינה לאור מסרים אובדניים ואיומים שהעביר לאם, לעו"ס ולגורמים אחרים. התובע אינו מאובחן על ידי מערכת הבריאות הפסיכיאטרית כסובל מפתולוגיה כלשהי ואין לבית המשפט אבחון ביחס למצבו הנפשי.

3. הפסקת הסדרי שהות של האב עם הקטינה נעשתה בעקבות הליך וסכסוך גירושין מורכב וסוער בין הצדדים בגדרו גם הוגשו מספר בקשות לצווי הגנה עבור הקטינה (על ידי אמה) שנדונו ונעתרו על ידי בחיוב. הדברים השיאו על רקע התנהגות אימפולסיבית של האב והתבטאויות קשות מטעמו שגרמו לכל שומעיהן לחשוש לשלום הנתבעת והקטינה. האב איים איום אובדני, התבטא כאילו הוא מוותר על הקטינה ואף איים כי ישלח יד בחיי הקטינה. בחודש יוני 2014 קרא אירוע חמור בגדרו לקח האב את הקטינה במסגרת הסדרי שהות ואמר לאם שתיפרד מהקטינה מבתה כי "זו הפעם האחרונה שהיא רואה אותה והוא לא ישיבה לעולם". בעקבות הגשת תלונה במשטרה אותרו האב והקטינה והיא הושבה לאמה והמשיב נעצר. לאחר מכן הושמע איום קשה אחר על עובדת ציבור (מענה קולי של בית המשפט לענייני משפחה), כי יתאבד ויהרוג את הקטינה.

4. בגין כל אלה ניתן נגדו בשעתו צו הגנה בה"ט 8509-06-14 אשר נפתח במילים "בית המשפט חושש לשלומן של הילדה אלמונית ושל אמה פלונית ".

5. במקביל אף הוגש נגדו כתב אישום פלילי בת.פ. (שלום נצרת) 8074-04-14 8245-11-13 בגדרם הוא הגיע להסדר טיעון, הורשע והוטל עליו עונש מאסר בדרך של עבודות שירות למשך 5 חודשים ומאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור העבירות בהן הורשע.

6. כאמור, ההליך הנוכחי ננקט לאחר שהאב סיים את עבודות השירות ולכאורה טען "שיצא לדרך חדשה", אך בלב בית המשפט וכל מי שנחשף לאיומי האב והתנהלותו חשש מפני מימוש האיומים וחלילה פגיעה בקטינה. התופעה של הורים הקוטלים חיי ילדיהם היא אחת התופעות הטראגיות שניתן להיתקל בהן בחברה האנושית. בשנים האחרונות התוודענו למקרים שונים בחברה הישראלית שזעזעו כל מי שנחשף אליהם. גורמי טיפול בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מתקשים לספק כלים מקצועיים תקפים ומהימנים לבתי המשפט שיהיה בהם כדי להעריך מידת המסוכנות הנשקפת לילדים מהורים המאיימים על פגיעה בחיי ילדיהם.

7. המונח Filicide מקורו בלטינית ומשמעותו –אדם ההורג את ילדו. המונח Paternal Filicide מתייחס לאב ההורג את הילד כאשר זה מעל לגיל שנה (ל. עציוני, הורים הרוצחים את ילדיהם, הוצאת נבו, עמ' 267, להלן "עציוני"). הקשר בין אב לילדו נחקר למעשה רק מאז שנות השישים של המאה הקודמת והמחקר בהקשר זה מצומצם, מוגבל ועלום יחסית (שם). אין מאפיין אחד לאב המסוגל לרצוח את ילדו או היכול להעיד בוודאות ומדובר בתופעה החוצה גבולות גאוגרפיים ותרבותיים. רבים מהאבות שפגעו בילדיהם סבלו ממחלת נפש או הפרעות אישיות (שם בעמ' 271 ובעמ' 275). הפרעות דכאוניות, סכיזופרניה ופסיכוזה הינן אבחנות תכופות בקרב הורים רוצחים. רבים מההורים הרוצחים הם נרקסיסטיים שאינם מסוגלים לפתח אמפתיה (עמ' 275). רוב האבות סבלו מלחץ בתקופת ילדותם שנבע מפרידת הוריהם, מוות אחד מההורים ואלימות הורית שהופנתה אליהם. לחלקם היה עבר של התנהגות אלימה, אישומים או הרשעות פליליות.

במחקר שכלל 12 גברים אשר הורשעו ברצח ילדיהם
(Campion et al., 1988) הסיקו החוקרים כי ב-11 מבין 12 הגברים נצפו הפרעות פסיכיאטריות משמעותיות, שנעו בטווח שבין הפרעות אישיות ועד לפסיכוזות. מניעיהם למעשה שבו הורשעו התבססו על הבנה לקויה של התנהגות הילדים, ודפוס ההתנהגות האימפולסיבי שלהם נבע לעתים קרובות משימוש בסמים. גורמים נוספים שנמצאו כללו, כצפוי, בידוד חברתי והעדר תמיכה חברתית במשפחתם או בגורמים קהילתיים וממסדיים.